מאז תחילת 2014 נרשמה עלייה בתאונות המתרחשות בחצרות הבתים, הסיכון לילד ערבי להיפגע גבוה פי ארבעה מילד יהודי והסיכון של ילד בפריפריה להיפגע גבוה פי 2.5 מזה של ילד במרכז הארץ.
אלה מקצת מהנתונים של דו"ח "בטרם" להיפגעות ילדים, שנידון היום (שני) בוועדה לזכויות הילד בכנסת.
יו"ר הוועדה, ח"כ לוי-אבקסיס, קראה למשרדי הממשלה להוציא לפועל בהקדם את התכנית הלאומית לבטיחות ילדים שטרם תוקצבה על ידי משרדי הממשלה, והזהירה כי "כל יום שהתכנית לא יוצאת לפועל – זה עולה לנו בחיי הילדים"
בתחילת הדיון הציגה מנכ"לית ארגון 'בטרם' הגב' סילבינגר את דו"ח היפגעות הילדים בישראל לשנת 2013, ממנו עולה תמונה מדאיגה לפיה בממוצע בכל שלוש דקות נכנס ילד לחדר מיון, כ-500 ילדים ברחבי הארץ מידי יום. "רק החודש קיפחו את חייהם כבר 12 ילדים, כמה ילדים עוד יצטרכו להיפגע עד שמישהו יתעורר? אנחנו בפתחה של 'מגיפת הקיץ' בה המספרים רק מחריפים ועולים וראוי שייעשו צעדים בהקדם", אמרה.
ח"כ מסעוד גנאים שיזם את הדיון אמר כי "צריך להבין שהמצב במגזר הערבי הרבה יותר גרוע, הסיכון לילד ערבי גבוה פי ארבעה מילד אחר. ערך חיי האדם חייב לחלחל למנטליות. לא פחות חשוב מהטיפול והמניעה הוא הפן החינוכי, ההסברתי. צריך לנתב את המשאבים ואת תשומת הלב לאזורים בהם המספרים גבוהים יותר שהם המגזר הערבי והפריפריה". עובד סוציאלי תושב רהט סיפר לחברי הוועדה כי רק בשנה שעברה נפתח בית ספר חדש ברהט, בה מתגוררים 60 אלף תושבים, אך זאת מבלי שקיבל את האישורים המתאימים לחיבור חשמל.
ד"ר יצחק ברלוביץ, ראש התכנית הלאומית לבטיחות ילדים, אמר כי "בראייה אחורה, כמעט כל המקרים שהגיעו לפתחי היו ניתנים למניעה. מדובר פה על אובדן של שנות חיים פוטנציאליות (לערך 75 שנים לכל ילד שנהרג)" והתייחס אף לפן התקציבי. "ההוצאה הלאומית על מקרי ההיפגעות עולה על מיליארד שקל, מנגד, התנעת התכנית יכולה להסתכם ב-60 מיליון שקל, סכום מצחיק ביחס להוצאה כיום וביחס לחיי האדם שיכלו להינצל".
ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס ציין כי "המספרים הגדולים הללו הם טרגדיה נוראית, משפחות שלמות נהרסות וחשוב שנתניע מהלכים שימנעו את ההרס הזה. מפת השותפים לתכנית היא בלתי נגמרת (16 משרדי ממשלה) ויש המון מה לתקן ולשנות. דברים קורים, אבל יש דברים שניתן לטפל בהם גם טרם תכנית. כל משרד יכול לפעול בביתו למען צמצום ומניעת היפגעות ילדים. לעיתים שמים את הדגשים במקומות הלא נכונים, תשתיות למשל לא פחות חשובות מהבריאות. ומכאן אני קורא לוועדה – תעזרו לנו במאבק להשגת המשאבים כדי שנוכל לצאת לדרך".
במהלך הדיון ציינו נציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כי מאז תחילת 2014 נרשמה עליה בתאונות במעורבות ילדים בחצרות בתים (ארבעה הרוגים מתחילת השנה) וכי בשנה שעברה נהרגו או נפגעו קשה כתוצאה מהתפרצות לכביש 37 ילדים. בתשובה לשאלת יו"ר הוועדה לוי-אבקסיס ציין נציג הרשות כי תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לשנה הנוכחית טרם אושר וכחצי שנה הרשות עובדת בעיקר בתפעול בסיסי.
ח"כ לוי-אבקסיס הזכירה כי כ-30% מתקציב הרשות לשנת 2013 לא מומש ולמעשה חזר למשרד האוצר, ואמרה כי "אנחנו נאבקים על כל שקל וכל תוספת ובסוף לא משתמשים בכספים האלה? כל משרד או גוף ממשלתי שלא ניצל את התקציב שלו עד תום, בוודאי בנושאים העשויים להציל חיים, הוא פושע!".
יו"ר הוועדה, ח"כ לוי-אבקסיס קראה לנציגיהם של משרדי הממשלה שנכחו בדיון לפעול לאלתר לתקצובה של התכנית הלאומית לבטיחות ילדים על ידי משרדיהם ולפעול ליישומה בהקדם האפשרי. "ראינו שוב שאת המחירים הכי קשים משלמים בפריפריה בה הסיכוי להיפגעות ילדים גבוה פי שניים וחצי מהמרכז ואם זה לא מספיק, גם השירותים והמשאבים שם דלים כך שלמעשה הפגיעה באותם ילדים כפולה ומכופלת. כל יום שהתכנית לא יוצאת לפועל עלול זה עולה לנו בחיי הילדים".
ממצאי הדו"ח המזעזע
להלן עיקרי דו"ח 'בטרם' שהיווה את הבסיס לדיוני הוועדה.
• ב-2013 נהרגו 117 ילדים בתאונות (ירידה של כ-8% בהשוואה של 2012-2013 לעומת 2008-2009).
• שיעור התמותה של ילדים מיישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, גבוהים בהרבה משיעורי התמותה של ילדים מיישובים ברמה חברתית כלכלית בינונית וגבוהה. הסיכון של ילד מהאשכולות הנמוכים למות מהיפגעות גבוה פי 2 מהסיכון של ילד מהאשכולות הבינוניים וכפי 2.5 מהסיכון של ילד מהאשכולות הגבוהים.
• מגזר (לאום): 44 ממקרי המוות זוהו כיהודים ו-65 כערבים (בשמונה לא ניתן היה לזהות את המגזר של הנפגע). כלומר, ילדים ובני נוער ערבים היוו כ-60% מהילדים ובני הנוער שנהרגו בשנת 2013 בעוד שחלקם באוכלוסיית הילדים ובני הנוער בישראל עומד על 27% בלבד. בבחינת שיעורים למאה אלף ילדים – הסיכון של ילד ערבי להיהרג כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2013 היה גבוה פי 4 מהסיכון של ילד יהודי.
• מיקום: בשנים האחרונות מרבית הפגיעות (כ-40%) מתרחשות בבית ובחצר הבית. בדרכים התרחשו כ-37% מהפגיעות וכ-18% במרחב הציבורי.
• סיבות המוות העיקריות: בשנים האחרונות הן תאונות דרכים שמהוות כ-45% ממספר מקרי המוות של ילדים מתאונות בישראל, 11% מטביעה, 8% מחנק, 5% מנפילה, 4% מהרעלה או כוויה שנגרמה בשריפה, 15% מסיבות אחרות וכ-12% מסיבה לא ידועה.
• ב-2013 נרשמה עלייה בתמותת ילדים עקב השארתם במכונית (5 מקרים לעומת 2 ב-2012).
• בחלוקה למחוזות: בשש השנים האחרונות התמותה הגבוהה ביותר הייתה במחוז הצפון והנמוכה ביותר במחוז ת"א. שיעורי התמותה במחוז הצפון עומדים על למעלה מפי 2 משיעורי התמותה במחוז ת"א.
• שיעורי התמותה הגבוהים ביותר בקרב ערבים נרשמו במחוז הדרום – כמעט פי 7 משיעורי התמותה בקרב יהודים במחוז הדרום. בשנים 2008-2012 מקרי התמותה של ילדים ערבים בדרום (בדואים) היוו 16% מכלל מקרי התמותה של ילדים בישראל. ב-2013 נהרגו 30 ילדים בדואים ממחוז הדרום שמהווים ב-29% מכלל מקרי התמותה בשנה זו, בעוד שאוכלוסיית הילדים הבדואים בדרום מהווה 4.3% בלבד מכלל אוכלוסיית הילדים בישראל.
