יושב ראש הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, אמר בפתח הדיון המיוחד בוועדת הכספים בהשתתפות פרופ' מנואל טרכטנברג, כי"יש להעמיד תקציב מיוחד ליישום דו"ח טרכטנברג. אסור שהפעילות השוטפת של צה"ל תיפגע בגלל הצורך ליישם הדו"ח. הביטחון החברתי הוא קודם כל הביטחון האישי של כל אחד מאזרחי ישראל".
ריבלין הוסיף: "להערכתי, תקציב הביטחון בהחלט מצריך דיון ועיון מעמיק, אך כל קיצוץ צריך להיבחן אסטרטגית ולא מבעד לצורך תקציבי כזה או אחר. בכל פעם שביקשו לקצץ בביטחון, תקציב הביטחון גדל. יישום מסקנות לגבי תיקונים כלכליים-חברתיים אינו יכול להתבצע על גבי התפעול השוטף של צה"ל והאימונים השגרתיים, אל אצריך להיעשות בתקציב מיוחד ונפרד".
לדבריו, "יש לגבש פתרון יצירתי שיגשר בין הצורך לשמור על תקציב המדינה לבין הצורך להתייחס להמלצות טרכטנברג. במשך 63 שנים, היו מצבים קיצוניים שישראל נקלעה אליהם ומצאה דרך להיחלץ גם מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב, באמצעות תקציב מיוחד. כאשר היה צורך ממלכתי או בטחוני או מדיני, משרד האוצר והמערכת התקציבית מצאו פתרון, והדברים נכונים גם היום".
יו"ר הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי, פרופ' מנואל טרכטנברג, הסביר כי הוועדה בראשותו איתרה שלושה שורשים למחאה: מצוקה כלכלית שחשה משפחה נורמטיבית עובדת עם שלושה ילדים, שמתקשה לגמור את החודש ואינה רואה אופק כלכלי טוב יותר; תחושת אי צדק בשל אי שוויון גדל נוכח שכבה דקה של מתעשרים, וכן "נורמות של ראוותנות", ומהעבר השני שכבות בציבור שאינן נושאות בנטל השירות והמסים, כשכוונתו – כמובן – לציבור החרדי המוכפש על ידו בפעם המי יודע כמה.
מקור שלישי לתחושה הוא ש"האזרח חש שמוסדות המדינה אינם קשובים לו". לדבריו, גם המערכת הפוליטית התרחקה מהאזרח, ויש לו תחושת חוסר אונים שהוא אינו יכול להשפיע על גורלו במדינה דמוקרטית. "לכן החלטנו שכל הצעהתוערך על פי השאלה באיזו מידה היא מתמודדת עם מצוקה, ותחושות אי צדק וקיפוח".
טרכטנברג אמר, כי השכר עלה בשנים האחרונות מעט מאד ביחס לעליות המחירים. לדבריו, "פעםאחת אחרי63 שנים יכולה מדינת ישראל לשאול את עצמה מה המשמעות של צדק חברתי. מותר גם לחברה הנתונה במצור מתמיד לדון בכך פעם אחת. אני לא בטוח שהדו"ח הוא האמת כולה, אבל הוא מבטא תפיסה ערכית ומאפשר דיון".
יו"ר הכנסת ציין עוד: "כל אחד רשאי לומר את דברו, אך ההחלטות מתקבלות בכנסת. אני מעריך את התנהלותם של אנשי התנועות השונות, שמבינים שההחלטה מתקבלת כאן. גם הממשלה הבינה שהמחאה איננה דבר שאפשר לעבור עליו לסדר היום, הקימה ועדה שבראשה אדם נטול פניות פוליטיות, כמתנדב בעם. איננו מחוייבים להסכים לכל במסקנותיה, אך אנחנו מעריכים את עבודתה ואת היותה קשובה לרחשי הציבור. הכרעות הממשלה יגיעו לכנסת, שכן מדובר בחקיקה ובחקיקת משנה".
הדיון בוועדת הכספים התאפשר היום לאחר הכרעת יו"ר הכנסת, אתמול (שני) במחלוקת בין ועדה זו לוועדת הכלכלה, משהובהר שפרופ' טרכטנברג ידווח לוועדה אחת בלבד.
