במהלך הפגרה התכנסה ועדת החינוך של הכנסת לדיון פגרה מיוחד בנושא פתיחת הצהרונים בישובים במעמד סוציו-אקונומי של 1-3. זאת בהמשך ליישום המלצת דו"ח טרכטנברג ואישור משרד החינוך לפתיחת צהרונים כדי לעודד הורים לצאת לעבודה. במהלך הדיון התחייב משרד החינוך לפתוח את כל הצהרונים מיד לאחר סוכות, אולם בפועל זה לא קרה.
בשל כך התכנסה הבוקר (שני) ועדת החינוך לדיון מעקב וביקשה ממשרד החינוך ומהשלטון המקומי תשובות. מתוך 78 ישובים הנמצאים בטווח של 1-3 רק באופקים נפתח צהרון מיד לאחר סוכות. גם בירושלים שהוחרגה מהקריטריונים שכן היא נמצאת במעמד -4 נפתחו הצהרונים אולם שם הרשות המקומית משתתפת בתשלום.
נציג משרד החינוך חיים הלפרין טען כי המשרד דווקא היה ערוך לצאת לדרך אולם טען כי מבצע צוק איתן "טרף את הקלפים". הלפרין התייחס גם לסוגיית התשלום החדשה אליו נדרשים ההורים: "משרד החינוך היה ערוך לצאת לדרך. הסכום של 60 ש"ח בחודש הוא סכום סביר שאפשר לעמוד בו וזה בא יחד עם העלאת הסטנדרט. פנינו לרשויות המקומיות שיתחילו לעשות את העבודה גם מול ההורים. לצערנו יש רשויות שלא מספיק מיומנות ביצירת קשר עם ההורים".
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ מצנע פנה למשרד החינוך והאוצר: "חשוב לשמוע ממשרד החינוך והאוצר אמירה ברורה לגבי שנת הלימודים הבאה כך שלא נעמוד מול חוסר ודאות נוסף לתקציב של 2016 משום שהתקציב כולל 2/3 משנת לימודים אחת ושליש משנת הלימודים הבאה. אני פונה אליכם כדי לוודא שב-2015 אכן הצהרונים יפתחו בזמן ולא כפי שקורה בשנים האחרונות שיש עיכובים בגלל החגים, התקציבים וסיבות אחרות".
נציג המרכז לשלטון מקומי פיני קבלו הדף את האשמות משרד החינוך וטען כי "משרד החינוך מנסה לגלגל את הנושא לפתחנו". קבלו הוסיף כי ברשויות שבהן חשב מלווה, נדרש אישור החשב ולא ניתן להפעיל את התכנית. "אני מאמין שתוך חודש ימים נפעיל את כל הצהרונים, הדרישה באה מאיתנו וגם אנחנו רוצים להסדיר את הנושא לפני פתיחת שנת הלימודים הבאה, יש לדאוג לכך במהלך חודשי הקיץ ולא להמתין. משרד החינוך בחר להחיל את הקיצוץ בתקציב דווקא על הצהרונים ברשויות 1-3".
ח"כ יעקב אשר אמר כי: "צריכה לצאת מכאן קריאה שלא יתכן שהחלטה שיצאה מוועדה שהוקמה על ידי הממשלה כמו ועדת טרכטנברג, תעמוד בכל פעם בסימן שאלה. אני קורא לשר החינוך להביא להפעלת התכנית במשך מספר שנים בלי שתיפגע. יש ילדים שעד שלא התחילו צהרונים של צילה, לא טעמו ארוחה חמה. צריך לוודא שלא יהיה קיצוץ בתכנית".
הגב' יערי משדולת הנשים: " שר החינוך התחייב שיום אחרי סיום חגי תשרי יתחילו את הצהרונים, אך בפועל מאות אימהות מאבדות את העבודה כי לא מסוגלות לתמרן בצורה כזו. להגיד שלקראת נובמבר נדע מתי הרשויות יפעילו את הצהרונים, בעיני זו הפקרות. צריכה לצאת קריאה לשר החינוך שיעמוד בהצהרות שהתחייב אליהם. זה מקרה חירום וכנראה זה לא מובן לכולם. קודם צריך לפתוח את הצהרונים ואחר כך לדבר על התוכן, על האוכל ועל הערך החינוכי. מדובר באימהות שקופות לחלוטין".
ח"כ אורי מקלב: "יש לוועדה חלק גדול בפתיחת הצהרונים. צריך להיכנס לנפש המשפחות ולהבין מה שהן עברו בחודשים האלו: חוסר בטחון תעסוקתי, חוסר ודאות, מתחים ומחירים ששולמו בשל אי פתיחת הצהרונים".
ח"כ דב חנין (חד"ש): "בפוליטיקה אפשר להבחין בין שני מצבים. בין מצב שבו הגורמים הרלוונטים רוצים שמשהו יקרה ואז מוצאים את הדרך וגורמים לו לקרות ומצב שלא רוצים שמשהו יקרה ואז גם אם ברמה הפורמלית הוא קורה, בפועל הוא לא קורה. מקווה שגם בחינוך וגם באוצר, כולם יבינו שהמהלך הזה של הצהרונים שהוא בעל משמעות רצינית מאוד, אני מקווה שנגיע למצב שהגורמים האלה יבינו שזה כסף קטן שיש לו משמעות גדולה לחברה הישראלית".
אבו חוסיין עמאד – יו"ר ועד הורים ישובי באקה אלגרבייה: "משפחה ברוכת ילדים תגיע ל300 שקל לחודש וזה מאוד יקשה על המשפחה מבחינה כלכלית. בכל שנה יש עיכובים וזה מקשה על ההורים העובדים. נקודה נוספת היא שמי שצריך לעסוק בציל"ה זה אנשי אקדמיה או סטודנטים שהעיסוק הזה יכול לעזור להם כלכלית. לצערי במגזר הערבי מי שמועסק זה לא הסטודנט ולא האקדמאי שיש לו תואר אלא מקורבים לראש העיר".
שלמה ברילנט חברה למשק כלכלה (עובדים בעיקר במגזר החרדי): "מה שקורה אצלנו בפועל הוא שהתחלנו לעבוד כבר בחוה"מ לאור חשיבות העניין, אצלנו זה יותר מורכב כי הגנים ובתי הספר לא שייכים לעירייה אלא למוכר שאינו רשמי ולכן יש הליך נוסף. 90% מההורים קיבלו מכתבי רישום, נפתח מוקד טלפוני ואנו מעריכים כי כבר בשבוע הבא המסגרות יפתחו".
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ מצנע סיכם את הדיון ואמר: "המטרה היא להבטיח שבפתיחת שנה"ל הבאה, התכנית תופעל כמו כל תכניות החינוך. אני ממליץ לקבוע בכל שנה הרחבה של הפעילות גם לגבי טיפוס בגילאים וגם להרחיב את הגדרות המעמד הסוציו אקונומי כמו שהומלץ בדו"ח טרכטנברג. הבעיה המרכזית של ההורים העובדים זה חוסר הוודאות. הכדור נמצא כעת במרכז השלטון המקומי מבחינת היכולת להאיץ ולקדם את התהליכים. אימהות שיוצאות לעבוד יכולות לשלם את הסכום של 60 שקלים והתכנית הזו מיועדת להן. הנושא הבא הוא הערך החינוכי. אני מסכים כי הצהרונים לא יכולים לתפקד רק על תקן של בייביסיטר, כשהמדינה משקיעה בזה כל כך הרבה כסף, זה חייב להיות חלק ממערכת החינוך. זה שירות חשוב וטוב ואני מקווה שיותר ויותר ילדים והורים יוכלו להנות ממנו. הרשות המקומית צריכה לתעדף והיא צריכה לתת מענה ולהתמודד גם עם בעיות שהמדינה לא יכולה. הן מבחינת סבסוד והן מבחינת השלמה של מספר הילדים. מדובר בסדרי עדיפויות אני מקווה שגם במגזר הערבי הדברים האלה יטופלו ובהחלט צריך לערוך בקרה ומעקב אחר כוח האדם במקומות האלו בשביל לוודא שיעסקו בנושא אנשים ראויים הכשירים לטיפול בילדים".
