מְשִׁיבַת נָפֶשׁ: 'רפורמת בריאות הנפש' של ליצמן יוצאת לדרך

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ערך הצהריים מסיבת עיתונאים לקראת הרפורמה בבריאות הנפש שתיכנס לתוקפה בסוף החודש הלועזי (1.7.2015.). ליצמן, שדחף להחלטת הממשלה על קידום הרפורמה לפני כשלוש שנים, סוגר היום מעגל עם שיבתו המחודשת למשרד שהתחבב עליו ומשיק בגאווה את יישום הרפורמה עליה שקד רבות.

בתום שלוש שנות היערכות להטמעת מערכת רפואת הנפש במערך הרפואה הכללי, תחל הבחינה המעשית להצלחת המהלך המקיף בעוד פחות מחודש. משמעותו של מהלך זה היא איחוד של רפואת הנפש ורפואת הגוף, ויצירת כתובת אחת לאספקת שירותים אלו, שהיא קופות החולים.

סגן שר הבריאות סקר את התהליכים המתקיימים במשרד הבריאות ובקופות החולים כחלק מהמעבר הדרמטי של רפואת הנפש: הקמת מרפאות חדשות על ידי קופות החולים והיערכות על ידן, פיתוח שירותים אמבולטוריים והבטחת רצף טיפול במעבר האחריות בין המשרד לקופות החולים. תקציב בריאות הנפש העומד על כ-1.9 מיליארד ₪, יועבר לידי הקופות ויאפשר להן להקים מרפאות חדשות ולהרחיב את היקף השירותים. משרד הבריאות ימשיך לשמר את איכות הקשר בממשקים העיקריים בין הקופות לגופים של משרד הבריאות בתחום בריאות הנפש.

קרא עוד:
[postim]

ליצמן הסביר את תמיכתו בקידום הרפורמה ואמר כי היא תביא לשיפור משמעותי באיכות שירותי בריאות הנפש בישראל, נגישותם וזמינותם, באמצעות העברת האחריות הביטוחית לבריאות הנפש של תושבי מדינת ישראל ממשרד הבריאות לקופות החולים. בכך יזכו תושבי המדינה לקבל שירותים בתחום בריאות הנפש בדומה לאופן שבו הם זכאים לקבל שירותים בתחומי רפואה אחרים, לרבות בתוך מרפאות ראשוניות משולבות או במרפאות מתמחות.

מלבד שיפור איכות השירות, הגדלה משמעותית של מספר מקבלי הטיפול לצד צמצום תורי ההמתנה, המטרה היא להפחית את הסטיגמה החברתית כלפי המתמודדים עם מצוקה נפשית בישראל. הטיפול הנפשי יוכר כחלק מכלל הטיפול הרפואי בישראל. מהלך זה צפוי להביא לשיפור בבריאותם הגופנית של מקבלי טיפול ממושך בבריאות הנפש ולהגדלה משמעותית באיתור ובטיפול המוקדם של אנשים הסובלים ממצוקות נפשיות ובשיפור איכות חייהם.

סגן שר הבריאות ליצמן משיק את הרפורמה בבריאות הנפש. (צילום: יונתן זינדל
-פלאש 90)

עשורים של סחבת הסתיימו בפתיחת 61 מרפאות חדשות לבריאות הנפש

חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד 1994 נועד במקורו לקבוע את האחריות לאספקת כלל שירותי הבריאות הנכללים בסל הבריאות על קופות החולים. בפועל, מסיבות שונות הוחרגו מספר תחומים, ובהם בריאות הנפש, ולא הוכללו בסל שבאחריות הקופות. בשנת 2012, הוחלט סוף סוף לבצע את המהלך, וזאת באמצעות צו שנחתם על פי הוראות סעיף 69 לחוק באישור הממשלה. כמפורט בצו שהובא לאישור הממשלה על ידי סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, התאריך שנקבע למימוש הרפורמה הוא ה- 1.7.2015.

במסגרת ההיערכות לרפורמה, נקבעה יחד עם קופות החולים תוכנית מדורגת לפתיחת מרפאות חדשות לבריאות נפש ברחבי הארץ. עד כה, נפתחו 61 מרפאות חדשות של קופות החולים. מרפאות נוספות עתידות להיפתח בתקופה הקרובה, מתוכן 28 מרפאות קטינים. כל מרפאה חדשה עוברת בקרה ואישור של האגף לבריאות הנפש, לאחר שעמדה בסטנדרטים הנדרשים. מכמות של 52,000 מטופלים במגזר הציבורי ממשלתי ערב חתימת הצו, אנו עומדים כיום על קרוב ל-120,000 מטופלים.

מרפאה ממשלתית לבריאות הנפש ביבנה, ששופצה במסגרת הרפורמה

במשרד הבריאות מדגישים כי הם רואים חשיבות בהמשך קיומם של שירותים ייחודיים קיימים, כגון מרפאות המשרתות את המגזר הערבי או מגזרים ייחודיים אחרים, ופועלים על מנת להבטיח שמרפאות אלו ימשיכו לפעול. משרד הבריאות עוקב באופן צמוד אחר פעילות קופות החולים, המדווחות באופן שוטף על התקדמות שלהן בפריסת המרפאות במחוזות השונים.

קופות החולים מקיימות מערך הכשרה והדרכה לצוותים הטיפוליים שלהן, תוך דגש על צוותי הרפואה הראשונית שאליהם צפויות להגיע פניות חדשות בתחום בריאות הנפש עם כניסת הרפורמה לתוקף.

התקציב יוגדל במטרה להעלות את שיעור המטופלים

סגן שר הבריאות, ליצמן, הדגיש היום כי "פתיחת שירותי בריאות נפש נוספים על ידי הקופות נועדה להוסיף שירותים ולא להחליפם". לדבריו, היעד הוא להגדיל את שיעור מקבלי הטיפול מ-0.8% מכלל הילדים עד גיל 18, לכדי 2%, ומכ-1.8% מכלל המבוגרים עד ל-4%.זאת, תוך פריסה רחבה של שירותי בריאות נפש בישראל.

המטופלים במרפאות הממשלתיות והציבוריות טרם הרפורמה יוכלו להמשיך בטיפול באותן המסגרות, למעט אם יקבלו הפניה מקופות החולים למרפאה חלופית ראויה לאחר בחינה פרטנית של עניינם. על החלטה של קופה להעברה למסגרת שירות אחרת למבוטח זכות לפנות בדרכי הערעור המקובלות כבר היום לגבי שירותים גופניים, ובכלל זה פניה לנציבת קבילות הציבור לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות. משרד הבריאות יחד עם קופות החולים נוקטים פעולות אשר נועדו להקל על מי שכבר נמצא בטיפול ערב הרפורמה, ולצמצם ככל שניתן את הצורך להגיע פיזית למרפאת הקופה לשם הוצאת טופס 17. במסגרת זו עוברים עובדי ומנהלי המרפאות הממשלתיות הדרכות והכשרות לצורך היערכותם לרפורמה, ולהכנת מטופליהם לכך.

במסגרת העברת האחריות על תחום בריאות הנפש לקופות החולים מועבר תקציב של כ-1.9 מיליארד ₪. התקציב יאפשר להקים מרפאות חדשות ולהרחיב את היקף השירותים הניתנים כיום בתחום. מרגע כניסת הרפורמה לתוקף, כמו בכל תחום רפואי אחר, תהיה השתתפות עצמית רבעונית שעליה יחולו כל הכללים לגבי פטורים מהשתתפות עצמית.

מי שיבקש טיפול שלא במסגרת מרפאה לבריאות נפש אלא יעדיף טיפול אצל מטפל עצמאי הנמצא בהסדר עם קופת חולים יחויב בהשתתפות עצמית של כ-130 ₪ לטיפול בודד. עם זאת יודגש כי זכותו של כל מבוטח לקבל שירות מרפאתי, לכל היותר בהשתתפות רבעונית בלבד, וכי האפשרות לקבלת השירות על ידי מטפל עצמאי נתונה לבחירת המבוטח בלבד.

במסגרת הרפורמה, ירכשו קופות החולים שירותים מבתי החולים ומהמרפאות הממשלתיות עבור המבוטחים שלהן. לצורך כך נקבעו כללי התחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים והמרפאות הממשלתיות, וכן תמחור עדכני של שירותי בריאות הנפש השונים שמסופקים על ידם.

קשיי המעבר: באגפים שימשיכו להיות באחריות המשרד

עם העברת האחריות לקופות החולים יהיו לפחות שני ממשקים עיקריים בין הקופות לגופים של משרד הבריאות בתחום בריאות הנפש. הראשון – ממשק עם הפסיכיאטרים המחוזיים, בנוגע לבדיקה, טיפול או אשפוז כפוי, והשני – ממשק עם מערך השיקום, שנותר באחריות המשרד. בשני תחומים אלו נקבעו נהלי עבודה מסודרים בין הקופות ליחידות המשרד.

"נהלי עבודה מסודרים". בית החולים אברבנאל

השינוי הצפוי במערכת בריאות הנפש מעורר לא מעט חששות ותהיות בקרב הנוגעים בדבר, ובראשם המתמודדים עם מצוקה נפשית ובני משפחותיהם – במעגל הראשון, ואנשי מסגרות השיקום בבריאות הנפש לסוגיהן – במעגל השני. זאת, לצד כלל אזרחי ישראל שצפויים ליהנות משיפור משמעותי בנגישות ובזמינות של שירותי בריאות הנפש בקהילה. בכדי לתת מענה לכך, פועל משרד הבריאות בכמה אופני הסברה לציבור הכללי ולצוותות המטפלים.

אילוסטרציה ראשי: נועם מושקוביץ-פלאש 90