"השנאה לתלמידי חכמים משותפת לכולם, גלוחים וסרוגי הראש"

ש: נשיאת בית המשפט העליון היוצאת המשיכה את דרכו של ברק, עם האג'נדה הידועה של "אקטיביזם שיפוטי". האם וכיצד גרמה מדיניות זו לנזק ליהדות החרדית?

עו"ד שטוב: "אקטיביזם שיפוטי" כמו "הכל שפיט" מבטא רצון לשלוט ורצון להכתיב לכלל האוכלוסיה את מדיניות השולט. לברק הייתה עוצמה של משפטן כוחני ומוכשר. פחדו ממנו ואיפשרו לו להרחיב באופן משמעותי את אזורי השליטה של ביהמ"ש ושל חוגי השמאל שבפרקליטות. לבייניש לא היה את הכשרון והיכולת של ברק. היא הייתה שופטת מאד אפורה, כמו מרבית השופטים בעליון, אבל אלופה בתככנות וברצון להמשיך לשלוט ע"י המושג הפסול של "הכל שפיט".

הציבור החרדי, כאוכלוסיה חסרת הגנה כאן בארץ, סבלה לא מעט מהאקטיביזם הזה, ובעיקר פגעו בזכויות הכלכליות של החרדים, כמו בתקציבים ובאמצעי הדיור. המכה האחרונה שהנחיתה בייניש, זה בניסיון לערער את הזכות הבלתי ניתנת לעירעור של היהודי ללמוד תורה. זו התערבות בלתי נסבלת של מערכת המשפט בהחלטות שלטוניות, המשמרות את הזכות ללמוד תורה מאז ראשית ימי המדינה. בעיקרו של דבר , פסק דין זה, רווי שנאה ותיסכולים היסטוריים ביחס לתלמידי חכמים.

ש: האם אין זו שאננות לחשוב ששופטים עם תפיסת עולם שונה יהיו טובים יותר לציבור החרדי?

עו"ד שטוב: אין שופטים אחרים. לכולם תרבות זהה וחינוך זהה. תפיסת העולם שלהם יכולה להשתנות רק במישור הטאקטי. כולם, כשיתאפשר להם, יפגעו בחרדי, שכן השנאה לתלמידי חכמים משותפת לכולם, גלוחים וסרוגי הראש. כבר הוכח היטב שמבתי המשפט לא תצמח כל טובה או תועלת ליהדות החרדית.

ש: מתקבל הרושם שדווקא שופטים חובשי כיפה מתחרים ביניהם מי יהיה יותר "מה יפית'ניק". איך זה קורה ומדוע?

עו"ד שטוב: כדבר מאפיין רואים עכשיו ש'שופטי הכיפה הסרוגה' קפצו לעגלה של בייניש, בקינטור נגד בני הישיבות ובניסיון להפסיק את "פשרת טל". והם, ללא נקיפת מצפון, פסקו איתה. שופטים חילוניים התרחקו  מפסק הדין הנועז והפוגעני. בעלי הכיפות הסרוגות יודעים או אמורים לדעת, שלשפוט בערכאות זה מאיסורי דאורייתא החמורים. אין לכהונה כזו היתר כלשהו. שום פוסק לא התיר כזאת. גם "רבנים לאומיים" לא מצאו צד היתר.

האיסור הוא הן "לפסוק" בדיני ערכאות שכן הכל גזילה ואיסור. גם  עצם התפקיד, אף טרם השפיטה עצמה, מהווה איסור תורה, וכאן התיסכול של אותם שופטים המבינים את חומר האיסור. אשר לעצם התיפקוד כשופטים, השופטים הללו מנסים להוכיח – בעיקר כדי לקבל קידום – כי הם "נאורים" ומחוברים חזק לעמדות חילוניות וכי הם רחוקים מהקהילה החרדית. לציבור החרדי אין כל תועלת "מכהונתם". ההיפך.

ש: כיצד ניתן להטמיע בדעת הקהל החרדית שהשאלה אינה בג"צ טוב או בג"צ רע וכי היסוד הוא שערכאות זה ערכאות?

עו"ד שטוב: פעמים רבות עושים טעות כאשר פונים לבג"צ "בעניינים חרדיים", מתוך מחשבה או אשליה כי משם תבוא הישועה. זו טעות. גם אם במקרים מסויימים מקבלים שם סעד מסויים, הרי בכך מחשיבים ומייקרים את המערכת הזו וזה מונע מחאת נגד. הבג"ץ, לדורותיו, הוכיח יחס של זילזול  ושל חוסר התחשבות באוכלוסיה החרדית. הפגנת המיליון לא שינתה את השיטה שלהם.

ש: מהו הגורם הפוגע והמסכן – מלבד הבג"ץ – את הקהילה החרדית?

עו"ד שטוב: כיום, המאבק נגד היהדות הנאמנה מתנהל ע"י גויים הממלאים את הארץ, שיש להם מפלגה ויש להם מנהיג קשוח ויש להם משפטן עם כיפה סרוגה, והם מנסים לערער את כל יסודות הדת. וכבר הצליחו בענין "רישומי נישואין" והצליחו להחדיר אלפי גויים גמורים עם תעודות גיור פסולות. הם מתחברים ל"רבני צוהר", כשכל אלה יודעים שהבג"ץ מזומן להם להתיר בעת הצורך את הגויים המגויירים ואת הפסולים ומעוכבי החיתון כשהבג"ץ מכיר בגיורים ובהיתרי הנישואין הללו.

החיבור הזה של הגויים החדשים, חלקם בעלי "תעודות גיור" והיתרי הנישואין המפוקפקים, כאשר להם מפלגה תומכת ומובילה וכן רבנים לאומיים חסרי מסורת וחסרי הנהגה – זו הסכנה העכשווית לקהילה. מה שמכונה 'רבני צוהר' זה למעשה אירגון עם מאפיינים של הקונסרבטיבים, והם מכים כאן שורשים. יש להם תמיכה של מוסדות השיפוט ושל חוגים דתיים לאומיים. גם המשרד לענייני דת כבר נכנע להם.

ש: ומה המענה והתשובה מול כל העומדים עלינו מבית ומחוץ?

עו"ד שטוב: יום אחד של לימוד תורה בישיבות ודף גמרא שלומדים גדולי ישראל יעילים יותר מחיל האויר ומחיל המודיעין. אם מבינים זאת – לא חוששים מכלום!.

בתמונה: בית המשפט העליון בירושלים