ראשי ערים ורשויות מכל הארץ התכנסו אתמול (ד') למאבק לאומי, לצד חברי כנסת רבים, וקראו לממשלה לתקן עוול היסטורי ולייצר שינוי חברתי ממשי. הם קראו לשנות את שיטת התקצוב לרשויות המקומיות, על מנת שתהיה נקודת פתיחה שווה לכל הילדים בישראל. ראשי הערים מציעים לשנות את השיטה הישנה, שאפשרה לרשויות עשירות להעניק יותר לתושביהן, ולהחיל שיטת תקצוב דיפרנציאלית שתתקן את המעוות.
ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, הציג את המודל החדש שמציעים הוא ועשרות ראשי רשויות במדינה, והדגיש כי "יש לנו הזדמנות היסטורית לחולל שינוי אמיתי ולתקן עוול חברתי. ילד בעכו וילד בתל אביב צריכים להיות שווים בנקודת הזינוק שלהם לחיים. בכל תלמיד בלוד מושקעים 6,208 ₪, ובתל אביב 15,004 ₪. זה לא צריך להיות כך. כולם זכאים להזדמנות שווה".
עוד הציג ראש עיריית ירושלים סקר שנעשה השבוע במיוחד לנושא זה, וממנו עולה כי ישנה הסכמה גורפת של תושבי המדינה להעביר תקציב רב יותר לערים הנזקקות לכך, גם על חשבון הערים החזקות. "ריגש אותי לראות איך תושבי המרכז מוכנים לוותר על חלק מהתקציב שלהם לטובת ערים חלשות. זו תעודת כבוד לעם ישראל לסולידריות חברתית", הסביר ברקת.
ראשי הרשויות מבקשים לשנות את שיטת התקצוב לתקצוב דיפרנציאלי, ומציעים לקחת חלק מהצמיחה העתידית של הערים העשירות בארבע השנים הבאות – ולהעביר אותו לרשויות המוחלשות. על פי הנתונים, 56% מאוכלוסיית המדינה מתגוררת ב-113 רשויות המוגדרות "עניות", בעוד 38 רשויות עשירות מקבלות בדיוק את אותם תקציבים.
יושבי ראש השדולה לצדק חלוקתי בכנסת, שתושק שבוע הבא בירוחם, ח"כ פרופסור יוסי יונה (המחנה הציוני), ח"כ מיקי זוהר (ליכוד ו ח"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) לקחו חלק בדיון. הם ציינו כי יפעלו לשינוי השיטה.
ח"כ מיקי זוהר הבהיר כי "יותר מ-50% מהרשויות יקבלו תקציבים הוגנים יותר בעקבות המודל המוצג". ח"כ אורלי לוי הוסיפה כי "המציאות בשטח היא פועל יוצא של מדיניות עבר, שהפרידה בין עיירות הפתוח לאזרחים בערים אחרות. הפריפריה הגיאוגרפית זהה לרשימת הפריפריה החברתית. צריך לתקן את זה. תחשבו על הביטוח הלאומי ומס הכנסה. מדוע שהמדינה לא תעשה מבחן הכנסה לערים החזקות והחלשות. המודל הזה הוא מבחן הכנסה. אנחנו מבקשים מאלו שיש להם לתת לאלה שאין להם – מה זה אם לא צדק חלוקתי?". פרופ' ח"כ יוסי יונה אמר, כי "קיים אי שוויון חמור ביותר בהקצאת המשאבים. כדי לתקן אי שוויון צריך לחלק באופן בלתי שווה. אין מדובר על גמילות חסדים, אנחנו מדברים על צדק. צדק חלוקתי מחייב חלוקה מחודשת של המשאבים כך שהיא תקדם את האינטרסים של הקבוצות המוחלשות".
בני ביטון, ראש העיר דימונה קרא ליו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס, לאמץ את התוכנית. "אנחנו לא הולכים למלחמה עם האחים הגדולים והעשירים שלנו. זו מטרה משותפת", אמר בישיבה. אילן שוחט, ראש העיר צפת, אמר כי "כללי המשחק חייבים להשתנות. אנחנו בסה"כ רוצים להשוות את נקודת הפתיחה של התושבים שלנו. את התמיכה של העם כבר השגנו". מיכאל ביטון, ראש עיריית ירוחם, הצהיר כי "היום קם פורום ה-115. המסר הוא שהילד יקבל חינוך שיוויני ורווחה". עוד הוסיף אלון דוידי, ראש עיריית שדרות: "לא יכול להיות שבגלל שיטה שנקבעה בשנות ה-50 הילדים ייפגעו. התושבים שלנו מצוינים, מגיע להם לקבל שיוויון הזדמנויות. יש פה מאבק על הילדים במדינת ישראל, זה לא מאבק בין רשויות".
הנתונים הבולטים שעלו בדיון:
1. 56% מאוכלוסיית המדינה מתגוררת ב-113 רשויות המוגדרות "עניות".
2. 38 רשויות (30%) עשירות נהנות ממשאבים רבים הרבה יותר לכל תושב ולכל תלמיד.
3. ממוצע ההשקעה בשקל לתושב בערים העשירות עומדת על 7,858 ₪ , זאת לעומת ממוצע ההשקעה בשקל לתושב בערים העניות שעומדת על 5,463 ₪.
4. לדוגמה: בכל תלמיד בלוד מושקעים 6,208 ₪, ובתל אביב 15,004 ₪.
5. 73% מתושבי הערים החזקות בארץ הסכימו עם האמירה כי "על המדינה לחלק לתושבים ברשויות עניות תקציבים גדולים יותר מאלו המחולקים לתושבים ברשויות עשירות באופן שייווצר תיקון חברתי".
6. 70% מתושבי תל אביב ומעל 60% מתושבי מודיעין השיבו כי הם מוכנים לוותר על חלק מהתמיכה הממשלתית ביישובם לטובת יצירת הזדמנויות טובות יותר לתושבים בישובים חלשים.
7. כ-69% מהנשאלים סוברים שתושבי ערים חלשות מקבלים פחות הזדמנויות בחינוך, בתעסוקה וברמת השירותים העירוניים.
8. 83% מהנשאלים מסכימים שעל הממשלה לדאוג לחלוקת התקציב לרשויות המקומיות באופן שיאפשר הזדמנות שווה לכל תושב וילד, ללא קשר למקום מגוריו.
