איום מרומז: "אנו צריכים להיות מוכנים להגן על עצמנו. אני לא אחראי לחייהם של מדענים איראנים", כך אמר בסוף השבוע שר הביטחון, משה יעלון, בראיון למגזין הגרמני 'דר-שפיגל'.
שר הביטחון הבהיר לקוראים הגרמנים כי ישראל אינה יכולה לסבול מצב בו איראן מחזיקה בנשק גרעיני. "בסופו של דבר, זה עניין פשוט – בדרך כזאת או אחרת צריך לעצור את השאיפות הגרעיניות של איראן. אנחנו מעדיפים להשיג זאת באמצעות הסכם או סנקציות, אבל בסוף, ישראל צריכה להיות מסוגלת להגן על עצמה", אמר יעלון בתשובה לשאלה מה יקרה אם יוודע לגורמי המודיעין בישראל כי איראן התניעה מחדש את תכניתה הגרעינית, למרות ההסכם.
קרא עוד:
[postim]
כתב ה'דר-שפיגל' מציין כי בין השנים 2010-2012, חוסלו לפחות חמישה מדעני גרעין איראניים בדרכים מסתוריות ותכנית הגרעין של איראן נפגעה מווירוסי המחשב 'סטוקסנט' ו'להבה'. הממשל בטהראן הפנה בכל המקרים אצבעות מאשימות לעבר ישראל וארצות הברית, אשר נחשדו מידית כאחראיות למעשים.
"לא אחראי לחייהם"... זירת חיסול של מדען גרעין איראני
"מנהיגים פוליטיים במערב העדיפו לדחות את הבעיה"
ברמז עב נוסף השווה יעלון את הסכם וינה 2015 להסכם מינכן 1938 ואת נשיא ארה"ב ברק אובמה לראש ממשלת בריטניה דאז, נוויל צ'מברליין. כזכור, בהסכם מינכן נכנעו מעצמות המערב לדרישותיו של הצורר הנאצי, מאורע שהיווה נקודת ציון חשובה אשר חיזק מאוד את תעוזתו ונחישותו של היטלר, בדרך אל מלחמת העולם השנייה והשמדת שישה מיליוני יהודים באירופה ובצפון אפריקה.
"אני מאמין שמחקרים היסטוריים רבים עוד יעסקו בשאלה כיצד הושג הסכם הגרעין עם איראן", אמר שר הביטחון. "תחושת הבטן שלי היא שמנהיגים פוליטיים במערב העדיפו לדחות את הבעיה ליום המחרת, לשנה הבאה, לקדנציה הבאה. היו כבר נקודות מסוימות בהיסטוריה שבו האמינו אנשים שפיוס עלול להביא פתרון, אבל בסופו של הדבר, שילמנו מחיר גבוה מאוד וזהו בדיוק המקרה עם איראן כעת".
צודק.
פחות דיבורים ולפעול ביעילות ובשקט.