כשלושה חודשים לאחר מעצרו ופחות מחודשיים אחרי שהודיעו השב"כ והמשטרה כי פענחו את הפרשה שהסעירה את המדינה, מספר לראשונה עמירם בן אוליאל, החשוד המרכזי ברצח שלושת בני משפחת דוואבשה בכפר דומא, על שיטות החקירה בעינויים, שהופעלו נגדו כדי שיודה באשמה.
"חקרו אותי וחקרו אותי ולא שיתפתי פעולה", הוא סיפר מתא כלאו לעיתונאי עופר חדד, בראיון שהתפרסם הערב בחדשות 2, "עד שהם קלטו שאני משתדל לא לשמוע שירת נשים אז הם פשוט החליטו להפעיל את הרדיו. ביקשתי מהם לחדול, הם לא הסכימו וכשקמתי לכבות התנפלו עליי, הרביצו לי, אזקו אותי בידיים וברגליים, לחצו עליי במקומות כואבים.
"מכיוון שהם קלטו שהקטע של שירת נשים רגיש אצלי, הם הביאו לי חוקרת ששרה לי שירים", הוא מספר. "באיזשהו שלב כשהתכופפתי טיפה קדימה היא מצאה תירוץ לגעת בי ואמרה שהיא מפחדת מאוד על הגב שלי. היא נגעה לי בכתף כדי להרים אותי והתחלתי לצעוק עליה 'מה את נוגעת בי, תתביישי לך' וכל הזמן שמרתי על זכות השתיקה".
קרא עוד:
[postim]
במשך שבועיים וחצי לא הצליחו חוקרי המשטרה לדובב את העציר העקשן. "אחרי שבוע חקירות או יותר הביאו אותי לאריאל ועשו לי חקירת ימ"ר. בחקירה מסרתי גרסה, אמרתי שלא עשיתי כלום. אחרי 18 ימי חקירה מתישים חקרו אותי כל הלילה, אמרו לי שכדאי שאני אדבר, ושאם אני לא אדבר אז בוא נאמר שמחר בשעה הזאת אני כבר אזמר".
"כל הזמן שמרתי על זכות השתיקה". עמירם בן אוליאל
בחקירת השב"כ: "החוקר אמר לי 'אני הולך להיות הסיוט שלך'"
כשהועבר לידי חוקרי השב"כ, הבין בן אוליאל שמה שעבר עד כה היה משחק ילדים. "אזקו אותי באזיק קצר מאחורי הידיים, נתנו לי סטירה, אמרו לי שאני אתחיל לדבר ושנגמר השתיקה פה. אמרו לי 'אתה פעם ראשונה בחקירת שב"כ, אתה יכול להגיד לפדרמן שיזרוק את החוברת שלו לזבל'", סיפר. "המשכתי לשתוק. בציניות ביקשו ממני פשוט לשבת בתנוחה שהגב 45 מעלות אחורה בערך, תנוחה בלתי אפשרית. אחרי דקה כבר נפלתי אחורה עד שהראש שלי הגיע כמעט לרצפה".
בן אוליאל מתאר שחווה "כאבים מטורפים, צרחתי צרחות איומות. הם לא התייחסו, הם אמרו לי 'אתה מדבר?'. המשכתי לשתוק, לצרוח. בשלב כלשהו הרימו אותי, אחד תפס אותי מהחולצה ואמר לי 'אני הולך להיות הסיוט שלך, אנחנו נשתה לך את הדם מהאוזניים'. לא יודע מה… כל מיני איומים, כל מיני צעקות, צרחות, הכאות, סטירות. עד שמתישהו אמרתי טוב, אני אמציא להם איזה משהו שישחררו אותי ואמרתי להם 'אני אדבר, אני אדבר'.
הפגנה של פעילי ימין נגד עינוי העצורים (צילומים: הדס פרוש, פלאש 90)
לטענתו, ההודאה שמסר הייתה שקרית והיא נועדה רק להפסיק את העינויים הקשים. גם האשמתו של הקטין שסייע לו והשחזור שביצע יחד עם החוקרים בזירת ההצתה והרצח, היו לדבריו מצוצים מן האצבע.
בחדשות 2 צוטט "גורם המעורה בחקירה" שאמר בתגובה כי העדות והשחזור כללו כל כך הרבה פרטים מוכמנים, עד כך שרק מי שהיה שם באמת יכול היה לדעת אותם, להכיר אותם לפרטי פרטים ולשחזר.
