מאות קרובים, ידידים וסתם אנשים שהתוודעו לסיפור הצלתו המופלא מגיא המוות באירופה, ליוו אתמול למנוחות את שמואל וילנברג ז"ל, הניצול האחרון ממחנה ההשמדה בטרבלינקה.
וילנברג נפטר בסוף השבוע בהיותו בן 93. עד יומו האחרון אחז בצלילות מופלגת והשתתף בשנים האחרונות בעשרות הרצאות ומסעות להעמקת זכרון השואה.
שמואל, "העד האחרון" של טרבלינקה, היה אחד מ-67 היהודים אשר נמלטו ממחנה ההשמדה בעקבות המרד שפרץ במחנה שבפולין, באב תש"ג, ואשר שרדו עד סוף המלחמה. בשנים שלאחר בריחתו מהמחנה, הספיק וילנברג להשתתף במרד ורשה ולהצטרף למחתרת הפולנית כחייל לשעבר בצא פולין. על פעילותו זו הוענק לו עיטור צבאי מטעם מדינת פולין.
לפני קצת יותר משנה השתתף וילנברג בחנוכת המוזיאון למורשת יהדות פולין בוורשה. באצילות רבה ובגבורה אין קץ תיאר שמואל את שעבר עליו. בקול רועד סיפר על היום בו הגיע למחנה המוות. על האיש שלחש על אוזנו שיאמר שהוא 'בנאי' ובכך למעשה הציל את חייו. כל הטרנספורט שהגיעו יחד עם שמואל לטרבלינקה, 6000 בני אדם, נשלחו לתאי הגזים. לנשיא המדינה ראובן ריבלין שפגש על אדמת פולין, אמר: "בישראל אני לא גיבור,יש בישראל גיבורים אחרים".
"קיינמאל מער" ובשבע שפות נוספות. האנדרטה במחנה ההשמדהשגריר פולין בישראל, יאצק חודורוביץ', אשר נכח גם הוא בלוויה, הקריא אגרת ששלח נשיא פולין, אנדז'יי דודה: "יש משמעות סמלית. הלך בן אדם שמסמל את הסבל של העם היהודי. הוא היה יהודי בצ'נסטוחובה, שנידון למוות ע"י הגרמנים, אחד מהמעטים שהצליחו לשרוד את המלחמה. הוא ראה מקרוב את הבורות בטרבלינקה, שמע את הצעקות של אנשים חפים מפשע שנרצחו שם. הוא השתתף במרד הבלתי נשכח של האסירים בשנת 1943, הוא הצליח לברוח מן המקום שבו הוא איבד את כל קרוביו. הוא סמל למאבק על כבוד האדם, הוא לא הסכים לניצחון הרשע.
"בספר הזכרונות שלו, בעבודות הפיסול שלו, הוא חזר לזכרונות לא רק כדי לעורר את המצפון של האנושות, הוא רצה לשמר לנצח את האמת על השואה, להעביר את זה הלאה לדורות הבאים כאזהרה. הוא חי בצומת של 3 תקופות בהיסטוריה של יהודי פולין: תקופת השואה, תקופה של אשליית החירות, העצמאות, לאחר מלחמת העולם השנייה, ועידן התקווה שאחרי נפילת הקומוניזם.
"זכרונות מטרבלינקה". עבודת פיסול של שמואל וילנברג"שמואל ווילנברג היה חלק מן ההיסטוריה, אבל תמיד ניסה להסתכל קדימה. במשך למעלה מ-30 שנה היה מעורב במסעות חינוכיים של בני נוער ישראלים לאתרי ההנצחה בפולין, ושותף לדיאלוג הפולני-יהודי. כנשיא הרפובליקה הפולנית, אני מרכין ראשי נוכח העד המיוחד הזה של העידן שעברנו, ושולח תנחומים למשפחתו, משתתף בצער המשפחה, בכבוד רב ובידידות מאנשי נשיא פולין.
"פולין איבדה את הגיבור הפולני-יהודי שלחם על מולדתו, פטריוט פולני שהשתתף בלחימה ב-1939, כשפרצה מלחמת העולם השנייה, המורד במרד ורשה ב-1944 באוגוסט, חבר מיוחד, ידיד מיוחד של פולין ושל העם הפולני. הוא ואמירותיו החכמות יהיו חסרים לנו מעתה."
וילנברג באחד ממסעותיו לפולין, מצביע על היערות בהן פעל עם הפרטיזנים(צילומים: באדיבות המשפחה)
