יומיים בלבד לאחר ירי הרקטה מרצועת עזה, שנחתה במקום פתוח ליד העיר אשקלון, וכתגובה לתקיפות צה"ל ברצועת עזה, במהלכה השמידו עשרות מטרות טרור של חמאס, בוצע הלילה ירי רקטות מכיוון סיני לעבר העיר אילת. האם יש קשר בין האירועים? הוכחה ודאית אין, אך מסתבר שהקשר ההדוק ושיתוף הפעולה הפורה בין ארגוני הטרור, הביאו לירי אתמול על העיר הדרומית.
הירי על אילת התרחש אמש זמן קצר לפני חצות. ארבע רקטות, כנראה "גראד" (קטיושות 122 מ"מ) נורו מעומק שטח סיני לעבר אילת. הירי היה מקצועי ומדויק: הרקטות, שאינן מדויקות במיוחד, נורו מעומק סיני, מרחק עשרות קילומטרים מאילת ולמרות זאת שלוש מהן עמדו להתפוצץ בתוך שטח עירוני. את זאת אנו למדים מהעובדה ש"כיפת ברזל" המוצבת להגן על העיר יירטה אותן. משגר "כיפת ברזל" לא שיגר טיל-מיירט לעבר הרקטה הרביעית מפני שהיא כנראה לא עמדה לנחות בשטח הבנוי.
הפרשן הצבאי רון בן ישי כותב כי מי שקרוב לוודאי, ביצע את הירי על אילת היה הארגון "אנסאר בית אל מקדס" הפועל בסיני תחת דגל דאעש כבר כמה שנים. לארגון המוסלמי-סלפי הקיצוני הזה, המתקרא "מחוז סיני של דאעש", יש מערכות נשק מתקדמות יחסית ואנשיו מיומנים בשיגור רקטות מכל הסוגים. הם צברו ניסיון ואמצעי לחימה מתקדמים במימון דאעש במהלך שנות ההתכתשות עם צבא מצרים ויש להם אחוזי הצלחה ניכרים.
ידוע שלארגון הזה היו בעבר קשרים הדוקים עם חמאס, עם הג'יהאד האיסלמי הפלסטיני ועם ארגונים סלפים ברצועת עזה. "אנסאר בית אל מקדס" היה שולח בסיוע פעיל של חמאס פצועים לטיפול בבתי חולים ברצועה; חמאס אימן את הסלפים מסיני ופתח שם, בחסות "מחוז סיני", בתי מלאכה שבהם ייצר רקטות ומטעני נפץ. התנועה מהרצועה ואליה מתנהלת דרך המנהרות שבגבול הרצועה וחצי האי סיני באזור רפיח.
לדבריו, ליחיא סינואר ולמוחמד דף, ראשי הזרוע הצבאית של חמאס, יש אג'נדה עצמאית שלא תמיד חופפת את זו של ראשי הזרוע המדינית וגם אינה מבקשת את אישורם. ההפצצות האוויריות והירי הקרקעי של צה"ל שהיו חריגים בעוצמתם, הרסו מתקנים רבים של הזרוע הצבאית על גבולה הרצועה ובעומק שיטחה. היה רצון בישראל להבהיר לחמאס שישראל לא תשלים בהווה או בעתיד עם ירי על יישוביה, אפילו אם הוא לשטח פתוח ואפילו אם ביצעה אותו קבוצה סלפית קיצונית כדי לאתגר ולסבך את חמאס. מותר להניח שאחרי המכות האלה שהנחית צה"ל ביקשו ראשי "עז א-דין אל קאסם" לנקום.
ניכר בימים אלה שהזרוע הצבאית של חמאס אינה מעוניינת, בינתיים, להסתבך בעימות נרחב עם ישראל – עימות שגם המצרים אינם מעוניינים בו. לכן יש לחמאס המיליטנטי אינטרס שאת התגמול יבצעו עבורו אחרים. אם אפשר – לא משטח הרצועה. אחת הדרכים שעומדות בפני דף וסינואר הוא לפנות אל מכריהם אנשי דאעש בסיני ולבקש מהם "טובה" לזכר ימים עברו ואלה שעוד יבואו.
ייתכן מאד שזה מה שקרה וכך בא לעולם הירי מסיני על אילת. "אנסאר בית אל מקדס" לא ירה כבר למעלה משנתיים, מאז "צוק איתן", רקטות לעבר ישראל. לא מפני שהם לא רצו – ההיפך הוא הנכון; אנשי "מחוז סיני" פרסמו מדי פעם קטעי וידאו בהם איימו עלינו – בין השאר בירי רקטות – אבל לא מימשו, בעיקר בגלל מפני שהם עסוקים בלחימה עם המצרים ולא רצו לפתוח חזית פעילה נוספת עם ישראל. בין ישראל ומצרים יש שיתוף פעולה מודיעיני. בדאעש יודעים זאת וגם להם יש אינטרס לפגוע בנו, ולכן אפשר לשער שאם וכאשר חמאס פנה ל'אחים סינאווים' – "אנסאר בית אל מקדס" לא סירבו. אינטרס משותף הוא מניע חזק.
הכתב הצבאי אמיר בוחבוט מזכיר כי במערכת הביטחון דובר עוד בתקופת מבצע "עמוד ענן" בשנת 2012 שאזור סיני הופך לבסיס עורפי עבור החמאס בסיוע נאמני המקום, וכי ביום פקודה יפתחו חזית נוספת מגבול סיני נגד ישראל. מאז ההתנתקות מרצועת עזה, תקף צה"ל באזור כמה פעמים בתגובה לפעילות טרור על הגבול מצרי-ישראלי: במקרה אחד בתגובה לפיגוע בסמוך לעין נטפים, ובמקרה אחר כשהייתה התראה על כוונות של פעילים קיצוניים לצאת מעזה לסיני כדי לבצע תקיפת נגד.
לפנות בוקר, דיווחו הפלסטינים על שני הרוגים בתקיפת חוליה על ידי חיל האוויר הישראלי, אך בצה"ל לא מתייחסים לפרסומים. כל שידוע הוא שהקשר בין חמאס ברצועה לגורמי ג'יהאד עולמי, ובראשם דאעש, הופך את האזור לזירה נוספת ולאתגר הבא עבור צה"ל, אם תיפתח מערכה נוספת נגד הארגון הסוני השולט ברצועת עזה.
