על מנת שנוכל לאמוד מקרוב את מצב שמורות הטבע הימיות בישראל, חשוב להרחיב ולהתייחס למספר נקודות מרכזיות.
כיצד נגדיר מהי שמורת טבע ימית?
שמורת טבע ימית בישראל מהווה שטח ימי מוגן שהוכרז ככזה במסגרת החוק הישראלי. זאת בכדי לשמור על ערכי הטבע ולמנוע פגיעה אפשרית. שמורות הטבע בישראל, מהוות חלק בולט של בתי הגידול הטבעיים בה, בתי הגידול מושפעים ממגוון רחב של איומים מזהמים, דגת יתר, הקמה של תשתיות ימיות, כניסה של מינים פולשים, שינויי אטמוספירה גלובליים ועוד.
שמורת טבע ימית ראש כרמל באזור חיפה
אחת משמורות הטבע הימיות נמצאת ממש סמוך לעיר חיפה. ראש כרמל כשמורה ימית מהווה את המשכו הימי של רכס הכרמל אל מתחת לפני הים. השמורה הימית מאפשרת צלילה של כ-300 מטרים מתחת לפני הים. שם נגלה מגוון עשיר של טבע פראי הכולל בתוכו: צבי ים, חתולי ים המגיעים לרבייה, עדרי דגים באזורי שוניות הסלעים, נחשוני ים ואף חלזונות. שמורת הטבע מתפרשת מערבה לתוך הים וממשיכה צפונה לאורכו של נמל היובל והקישון, בסיסי חיל הים ואזור התעשייה של מפרץ חיפה.
שמורת טבע ים אבטח
שמורות הטבע הימיות מאופיינות במגוון יוצא דופן של בעלי חיים יבשתיים בסמוך לקו החוף ולבטח אלו הימיים. ביטוי למגוון הרחב של בעלי החיים ניתן להבחין דווקא בשמורת הטבע הימית אבטח הנמצאת על בסיס דיונות החול של אשדוד וניצנים.
ייחודה של שמורת טבע אבטח הוא במצע הרך של החולות הספוגים מטה במעמקי הים. מקור החולות מגיע מאזור הדלתא של הנילוס בצפון מצרים, כשהחול הרך מצטרף למסעות הזרמים התת קרקעיים ממצרים לעבר ישראל בכיוון צפון מזרח. הגעתם ושקיעתם של החולות היוו הליך של טיפול ושיקום השמורה, אשר ניזוקה קשות במשך שנים בשל פעילות דגה באמצעות רשתות דייג רחבות. בשטחי קרקעית החולות תועדו בישראל קרוב ל- 700 מינים שונים של יצורים ימיים.
בלב ליבה של השמורה ניתן לזהות גבעה סלעית שקועה אשר מהווה קצהו עליון של רכס כורכר תת ימי. שונית סלעית זו, בגובה ארבעה מטרים, מהווה בית גידול ייחודי וחשוב וזאת למרות שמדובר בשטח גידול קטן בשטח השמורה הימית. סביב אותה שונית סלעית מתקיים עושר ביולוגי רחב ופעילות יחסי גומלין של בעלי החיים הימיים. באזור שטחי המצע הרך, האלמוגים ומאפייניה הפיזיים של השונית הסלעית מתנהלים בצורה סימביוזית.
האיזון האקולוגי העדין בשמורות הטבע הימיות
מגוון בעלי החיים בשמורת הטבע אבטח כולל את צבי הים, כשהשמורה מאפשרת להם לקיים במקום את תהליכי הרבייה שלהם הכוללים גם את הטלת הביצים על ידי הנקבות בחוף הים החולי. בין היתר ניתן להבחין מעל פני הים, בלהקות דולפינים היוצאות למסעות דיג, כמו גם בציפורי הסולות הצפוניות והיסעורים.
כל אלו תלויים תלות מוחלטת בקיומם של מיני להקות דגים המשמשים להם מקור מרכזי למזון זמין. דיג מוגזם בשטח השמורה ודילול מקורות המזון, כשהם אף יכולים להיפגע ישירות מכלי הדיג השונים דוגמת הקרסים ואף להילכד ברשתות.
אחד מבעלי החיים אשר מושפע במיוחד משינויים המתרחשים בשמורת אבטח הוא, "דקר המכמורת". דג זה בתקופת התבגרותו מוצא מחסה בשונית הסלעית של שמורת הטבע כנגד טורפים. בבגרותו "דקר המכמורת" עוזב את המרחב המוגן ונהנה לשהות על המצע החולי הרך שמספקת לו שמורה ייחודית זו.
מה מייחד את המצע החולי בקרקעית הים?
בדומה לדיונות המדבריות ביבשה, גם המצע החולי הרך זז ונודד בקרקעית הים ללא הפסק. הדבר מקשה על מיני דגים ובעלי חיים ימיים הזקוקים למסתור והם נאלצים לתור כל פעם מחדש במציאת מסתור חדש וזאת באמצעות היווצרותם של כפלי קרקע זמניים הנוצרים מהמצע החולי הנודד.
חלק ממגוון בעלי החיים מצאו דרך אחרת להסתתר באמצעות המצע החולי הרך, בכך שהם חופרים לעצמם מחילות ובונים "נרתיקים" מהחול כשרק העיניים מציצות כלפי חוץ. בעלי החיים הימיים שגם הם תועדו הם: תולעים למיניהן, סרטנים וגם קיפודי ים. בעלי חיים אחרים אף עושים שימוש נבון בקונכיות ריקות כמקור למסתור מפני טורפים.
