ארוכה הדרך למעלות. זה למעלה מעשור משמש ביהמ"ד ומוסדות 'תפארת יוחנן' שבמזרח רובע ז' כמגדלור לכל הסביבה ורבים נהנים לאורו. כמעט אין מי שדר בסביבה הקרובה ואף הרחוקה שלא הייתה לו טובת הנאה, מלהיכנס פעם לסעודה שלישית רעוא דרעוין, לטיש בליל שבת או לסעודת מלוה מלכה.
עם ריבוי המתפללים, נתנו העסקנים עיניהם להביא לידי גמר של בניין קבע, כמקום ראוי שיעלה תפילת רבים השמימה. בחסדי ה', זכו בני הקהילה והתבשרו על השטח ברובע ז', שם יוקם בע"ה בעתיד הקרוב בניין המוסדות.
כמסורת משנים עברו, הוקדש שבת שמות, כשבת הראשונה של השובבי"ם, לסימן חיזוק המוסדות. אותן שבתות שכ"ק האדמו"ר מטאלנא זי"ע היה נוהג לערוך בהן 'גלות' והיה יוצא מביתו, כך ננהג בשנים האחרונות לצאת לשבת התלכדות והתאחדות לטובת המוסדות.
את הארוח השנה נטל על עצמו ידיד המוסדות הנגיד ר' דוד סאורימפר מלונדון. רבים מידידי חצר הקודש הגיעו במיוחד מעבר לים, ארה"ב, קנדה ואנגליה.
האורחים כובדו בחדרי אירוח משובחים, ואל יחסר המזג: סעודות השבת הוכנו ברוב טעם ובהרחבה גדולה. זה לצד זה ישבו וותיקי החסידים, שמהם שימשו את הרבי זצוק"ל בחיי חיותו ולמדו ממנו ארחות חיים, לצד צורבים צעירים שמכירים את חצר הקודש בשנים האחרונות.
לפני התיבה ירדו מטיבי הנגן שבחסידות, כשבעל השחרית ר' עקיבא גולדמן הרעיד את נימי הלב בפיוט: ממקומך מלכנו תופיע.
בסעודות השבת עלתה דמותו וזכרו של האדמו"ר זצוק"ל, ולשיא הגיעו הדברים בסעודה שלישית, שם דיבר האדמו"ר שליט"א בשבח זקינו וסיפר ממעשי הגלויות שנקט, שלא היה בידו כי אם לחם צר ומים לחץ ונסע לערי המושבות להכניס אידישקייט בליבות בני ישראל. "בוודאי שאין אנו בדרגתו", הוסיף האדמו"ר שליט"א, "אך בדרכיו אנו הולכים, וכדאית הנסיעה אפילו בעבור ההתעוררות הקטנה שיש לכל אחד בליבו הוא".
סעודת מלוה מלכה שולבה בדינר יוקרתי להוקרת נדיבי העם העומדים כל השנה לימין המוסדות, ובפרט זה עתה עם תחילת בניית מקדש מעט. תזמורת 'מזמור לדוד-טאלנא' שרה וניגנה את הניגונים שהיו מושרים במלוה מלכה אצל האדמו"ר זצוק"ל, ורבים חשו כי זו עת רצון.
הגראמער והמחנך הרב מרדכי צבי איצקוביץ תיאר בשירי ערגה את תהלוכות חייו של האדמו"ר זצוק"ל ואת ישועותיו שלא כדרך הטבע. הוא הוסיף לתאר כי פעם הגיע אברך אל האדמו"ר זצוקל וביכה לפניו שלא זכה לבנים. האדמו"ר הגיש לו פרי שהיה מונח על השולחן, אך האברך התעקש והיה נראה שהרבי מתקשה להבטיחו. כעבור דקות יקרות אמר האברך לרבי: "אני מהמתפללים הקבועים בטאלנא", או אז חייך הרבי ואמר לאברך הנדהם: "יהיו לך ילדים".
לשמע הדברים קמו שניים מידידי המוסדות והתחייבו סכום כסף גדול אם יוושעו בזרע של קיימא. עין לא נותרה יבשה לנוכח הסיפור האישי של השניים, שהגיעו עד הלום ולא איבדו את אמונתם בה' ובמשה עבדו.
בסיום המלוה מלכה נערך גורל לידידי המוסדות על שני כרטיסי טיסה לליז'נסק, כשאליהם תצטרף פמליית האדמו"ר שליט"א להעתיר ולשפוך שיח על ידידי המוסדות.
האורחים הרבים הביעו הוקרתם ותודתם למנהלי המוסדות, ר' יום טוב לונגר ור' אריה גולדברג על השבת הייחודית שארגנו. השבת ננעלה בשירה אדירה של בעל המנגן ר' ישראל מלמן: "קול צהלה ורינה שפתינו אז תרננה, אנא ה' הושיעה נא".
מדהים טאלנא על המפה
מה מחפש שם גרשי קורניצר? ממתי הוא מאמין באדמורים?
אני רואה שהטלפונים הלא כשרים חוגגים שם?
אני מכיר אישית את גרשי קורניצר יש לו את הנקודה הפנימית שבוער בתוכו מלא אמונה ודביקות בצדיקים.
תענוג לראות את טאלנא בתפארתו, רק מה למען ה' היה שם כ"כ מרגש שסחט מכולם דמעות כמים????
מעניין באמת גם גרשי גם יהודה הר… גם נחמן ויס ועוד פשששש חסידי טאלנא לתפארתו
טאלנא מקרבת כל יהודי באשר הוא בלי כל הבדל בשונה מהמון חסידיות אכן טאלנא בתפארתה