אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל • מתולדותיו של כ"ק מרן אדמו"ר מטאהש זי"ע

נצחו אראלים את המצוקים. מקנדה הרחוקה מגיעה השמועה הקשה על הסתלקותו ועלייתו בסערה השמימה של כ"ק מרן האדמו"ר מטאהש זצוקללה"ה.

האדמו"ר זצ"ל אשר היה חד בדרא, מגדולי וצדיקי הדור, נתבקש לישיבה של מעלה לפני שעה קלה, כאשר סביב מיטתו מנין מבני משפחתו ותלמידיו הקרובים.

ואלה תולדות: האדמו"ר רבי משולם פייש סג"ל לאווי, נולד בעיירה נירטאהש שבהונגריה, לפני תשעים וחמש שנים לאביו האדמו"ר רבי מרדכי מטאהש ולאימו הרבנית צירל, בת הרב יעקב פעקעטע מנירבטור.

באותה עת ישב על כסא ממלכתו זקנו האדמו"ר רבי אלימלך מטאהש זצ"ל, אשר הנהיג את העדה בעבותות אהבה ואחווה.
בשנת תר"ץ התמנה אביו לאב"ד העיר דמעטשר, שם כיהן יותר מעשר שנים כרב העיר.

קרא עוד:
[postim]

בהיותו כבן שתים עשרה נסע האדמו"ר אל העיר קאלוב, ללמוד בישיבה הרמה של דודו, רב העיר הגה"צ רבי אשר לאווי.

ביום כ"ג בכסלו בשנת תש"ג, כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה גם בהונגריה, נפטר סבו, ואביו האדמו"ר רבי מרדכי ישב על מקומו.

בשנת תש"ג גויס האדמו"ר לשירות העבודה ההונגרי ונשלח למחנות בקושיצה ובמרגיטה. מסופר כי המפקחים התייחסו אליו כמשוגע בשל אדיקותו, והדבר אפשר לו לשמור במידת מה על אורח חייו היהודי.

לאחר פורים בשנת תש"ד כונסו יהודי האזור, בהם שאר בני משפחת המלוכה לגטו בנירג'האזה, שממנו שולחו לאושוויץ. מרבית המשפחה המורחבת אבדה שם; אביו האדמו"ר זי"ע הי"ד נרצח בר"ח אלול תש"ד.

לאחר שחרור אושוויץ, שוחרר האדמו"ר ממחנה העבודה, והגיע לאחר נדודים רבים לעיר קליינווארדיין, שם נשא לאישה בשנת תש"ו, את זוגתו הרבנית חוה בת הגה"צ רבי יהודה ויינגרטן.

לאחר נישואיו הוזמן ע"י קהל עדת חסידי טאהש אשר נותרו לפליטה, לכהן כאדמו"ר, הוא עבר לעיר נירג'האזה, שם שהה במשך כשנתיים וחצי.

עם התגברות השלטון הקומוניסטי, הורה האדמו"ר לעדת צאן מרעיתו, לעזוב את המדינה, ולעבור להתגורר, מחוצה לה.

בחודש אדר שנת תשי"א, עבר האדמו"ר להתגורר בעיר מונטריאול שבקנדה, שם התגורר באותם ימים אחיו הרה"צ רבי חיים יוסף זצ"ל, ושם כונן את קהילת הקודש.

בכדי להיבדל מן העלום החומרי וניסיונות הדור, החליט האדמו"ר כי עליו לפתוח קריה מיוחדת לקהל חסידיו, ואכן כך הווה כאשר בשנת תשכ"ג, קיבל האדמו"ר מן התאגיד הפדראלי למשכנתאות, הלוואה על סך חצי מיליון דולר קנדי, בכדי להקים את קריית טאהש.

בפרבר של העיר פאבריאן, הרחוק כשלושים ק"מ מהעיר מונטריאל, הקים האדמו"ר את קריית מלך רב, "קריית טאהש" לשם ולתפארת, כאשר עברו שמונה עשרה משפחות של הקהילה להתגורר בקריה, ונפתחה הישיבה של החסידות.

מספר התושבים בקרייה גדל מיום ליום, עד כי כיום, מתגוררים מעל ארבעת אלפים נפשות בקריה עצמה.

מלבד התושבים בקריה, קיימים מספר מוקדים של החסידות ברחבי העולם, בבורו פארק ובווליאמסבורג, בלונדון ובישראל ועוד מקומות רבים.

ביום כ"א כסליו תשנ"ו נפטרה הרבנית אשת חבר, ולאחר שנת האבל נישא האדמו"ר בשנית, לרבנית מרת מלכה אלמנת הרב אברהם יצחק הויער.

בשנת תשנ"ח ביום י"ח טבת, נפטר על פניו בפתאומיות בנו בכורו הגה"צ רבי מרדכי זצ"ל, אשר נפטר מהתקף לב פתאומי במהלך תפילת שחרית. האדמו"ר קיבל את הייסורים באהבה, והתקשה להנחם על האבידה המרה.

בשנת תש"ע חלה האדמו"ר בדלקת ריאות חמורה, הוא אושפז בבית החולים היהודי במונטריאל, למשך כחודש ימים, ומאז נחלש וכמעט אשר לא יצא מפתח ביתו, כי אם לאירועים בבית מדרשו.

דברי תורתו ושיחותיו הודפסו בספרי "עבודת עבודה", אשר יצאו לאור ע"י חסידיו שומעי לקחו.

סיפורים רבים מסופרים אודות גדולתו ועוצם קדושתו, כמו הסיפור הבא: לפני מספר שנים, הגיע אל האדמו"ר יהודי אשר מטה לחמו נשבר באחת, והוא נצרך לסכום כסף גדול בכדי לשקם את עסקיו. הוא הגיע אל האדמו"ר לבכות ולהתאונן על מצבו, ולקבל את ברכת קדשו. האדמו"ר פונה אליו בעודו מצביע על ארון הספרים: "רואה הינך את הספר 'מאור ושמש'? הוצא את הספר, ושם בפרשת ויצא, תמצא את ישועתך". האברך ניגש לארון ומוציא את הספר, עיין במקום המדובר, ושם נחו להם בשלווה כמה אלפי דולרים, אשר האדמו"ר העניק לו בכבוד.

יהודים רבים מכל רחבי ניו יורק, נוסעים היו שעות ארוכות אל הקריה, בכדי לזכות לחסות בצל האדמו"ר בשבת או בימי מועד וימי דפגרא.

עוצם וגודל קדושת ערכו ומעשיו הטובים, היוו את עמוד התווך של הצלחת הקהילה, כאשר כל אורח באשר הוא, ידע כי בקנדה אצל האדמו"ר מטאהש, יתקבל הוא בסבר פנים יפות, והארה גדולה.

לפני כמה שעות, התדרדר מצבו הבריאותי של האדמו"ר, והוא פונה אל בית החולים במצב קריטי, כאשר חסידיו התפללו לרפואתו, והעתירו בתפילה.

בתי המדרש של החסידות המו אדם בתפילה וזעקה לבורא עולם שיחוס וירחם על נפש נקי וצדיק, וישלח רפואה ומזור לרבם, אך לדאבון כל נפש נצחו אראלים את המצוקים, ויושב מרום בחר בו, להיות עמו במחיצתו, למגינת לב כל קהל עדת מרעיתו, וכל איש אשר בשם ישראל יכונה.

מסע הלוויה ייצא מביתו הצמוד לבית המדרש, וגופו הקדוש והטהור ייטמן בבית החיים של הקריה, עוד לפני השקיעה בקנדה.

זכותו תגן עלינו, והוא ימליץ טוב בעד כל כלל ישראל, ולא ישמע עוד שבר בגבולנו.

ויעזור השי"ת שנזכה בקרוב לישועת עולמים, עדי יקיצו וירננו כל שוכני עפר בב"א.