דף ל"ה ע"א
פרי עץ הדר זהו אתרוג: לת"ק – 'פרי עץ' – היינו שטעם עצו ופריו שוה, ואין לפרש שהכוונה לפלפלין שטעם עצו ופריו שוה – שאי אפשר ליקח גרעין אחד מהם שאין ניכרת הלקיחה, ויותר מאחד אין ליקח – דפרי אחד אמר רחמנא. לרבי – 'הדר' מלשון דיר שיש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומים, ועד שבאים קטנים של שנה זו, עדיין גדולים של שנה שלפניה קיימים, וזהו אתרוג שגדל באילנו שתים ושלש שנים. לרבי אבהו – 'הדר' לשון דירה, שדר באילנו משנה לשנה. לבן עזאי – הדור בלשון יווני הוא מים, ואתרוג הוא פרי שגדל על כל מים.
אתרוג של אשירה ועיר הנדחת – פסול, כיון דלשריפה עומד כתותי מיכתת שיעוריה.
אתרוג האסור באכילה, כגון ערלה ותרומה טמאה – פסול, דבעינן 'לכם' – הראוי לכם בכל דרכי הנאתו.
מעשר שני – לרבי מאיר ממון גבוה הוא, ולחכמים ממון הדיוט הוא.
אתרוג שאינו שוה פרוטה, כגון מעשר שני בירושלים לר' מאיר שסובר ממון גבוה הוא – לרב אסי אינו יוצא בו, דלאו שלכם הוא, ולרב חייא בר אבין יוצא בו. (ולחכמים הסוברים ממון הדיוט הוא – לכו"ע יוצא בו).
'ראשית עריסותיכם חלה תרימו' – אינו חייב אלא כשיש לו בו דין ממון, ולכן לר"מ עיסת מעשר שני פטורה מחלה.
דף ל"ה ע"ב
מצה – לרבי אסי בעינן לכם, דילפינן לחם לחם מחלה.
אתרוג של תרומה טהורה ומעשר שני בירושלים לא יטול, או מפני שכשמוציא אגודת הלולב מהמים מרטיב האתרוג ומכשירו לקבל טומאה, וצריך לעשות שימור שלא יטמא, או מפני שמפסידו במשמוש הידיים, ונפק"מ בין הטעמים – אם קרא שם תרומה על האתרוג חוץ מקליפתו החיצונה, שמכשירו אך אינו מפסיד חלק התרומה.
נטל אתרוג של תרומה – יצא, שיש בו דין ממון אפילו לישראל שקיבלה מכהן – למוכרה לכהנים ולקדש בו את האשה, ויש בו היתר אכילה אפילו לישראל – שיכול להאכילו לבן בתו כהן.
נטל אתרוג של מעשר שני בירושלים – לחכמים שממון הדיוט הוא יצא, לרבי מאיר שממון גבוה הוא – מחלוקת (לעיל ע"א) אם די בכך שיש לו בו היתר אכילה.
אתרוג של דמאי – בית הלל מכשירים, שיש לו בו היתר אכילה – שאם יפקיר נכסיו הרי הוא עני, וסוברים ב"ה שמאכילים העניים דמאי. ובית שמאי פוסלים, משום שסוברים שאין מאכילים העניים דמאי.
אתרוג שעלתה חזזית על רובו – פסול, על מיעוטו – אם היא במקום אחד כשר, בשניים ושלשה מקומות פסול, דהוי כמנומר.
עלתה חזזית בחוטמו, והיינו בעובי גבהו שמשפע משם כלפי הראש – אפילו כל שהוא פסול, שנראה שם לעיניים יותר משאר מקומות.
נקלף האתרוג במקצתו – פסול משום דמנומר הוא, בכולו – אפילו אדום כתמרה כשר.
צפו בשיעור באידיש
צפו בשיעור בעברית
להצטרפות לקבלת סיכום, שלחו הודעה לכתובת [email protected] והצטרפו לאלפי מנויים מסביב לעולם שהתרגלו ללמוד את הדף ו…גם לזכור אותו!
