החברותא שלך בדף היומי • סוכה דף לד • ליום א' פרשת צו

דף ל"ד ע"א

'ערבי נחל' – לחכמים מלמד שלכתחילה יש ליקח ערבות שגדלו על הנחל, דבר אחר – שהעלים משוכים כנחל, לתנא דברייתא שניה – לאפוקי סוג ערבה הגדלה בין ההרים ונקראת צפצפה.

'ערבי נחל' לשון רבים – לחכמים שגם אם לא גדלה על הנחל כשרה (וראה להלן עוד ריבוי), לאבא שאול – אחת ללולב, ואחת להקיף את המזבח, ולחכמים להקיף היא מהלכה למשה מסיני (וכן עשר נטיעות וניסוך המים).

'קח על מים רבים צפצפה שמו' – אמר הקב"ה אני אמרתי שיהיו ישראל לפני כקח על מים רבים, ומאי ניהו ערבה -למעליותא, והם שמו עצמם כצפצפה שבהרים – לגריעותא.

ערבה – קנה שלה אדום, עלה שלה משוך, פיה חלק. צפצפה – קנה שלה לבן, עלה שלה עגול, פיה דומה למגל.

ערבה דחילפא גילא כשרה הגם דהעלים דומים למגל ויש לה שם לוואי, דערבי נחל מכל מקום.

חלפתא היינו צפצפה ופסולה, ומשחרב בית המקדש נשתנה שמו ל'ערבה' וערבה כשרה נשתנה שמה ל'חלפתא'.

משחרב בית המקדש נשתנה שם של שופר כפוף ל'חצוצרתא', ו'חצוצרתא' שהיא פשוטה ואינה של איל השתנה שמה ל'שיפורא'.

פתורא ופתורתא ב' מיני שולחנות הם אחד גדול ואחד קטן, ונתחלפו שמותיהם משחרב בית המקדש, ונפק"מ לעניין מקח טעות במקח וממכר.

מחט הנמצא בצד אחד של עובי בית הכוסות כשרה ולא בהובלילא, ואותו שקוראים היום בית הכוסות הוא הובלילא, ואותו שקורין היום הובלילא הוא בית הכוסות.

המביא גט מבבל – אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, המביא מבורסיף – צריך לומר, והיום נתחלפו שמותיהם זה עם זה.

דף ל"ד ע"ב

'פרי עץ הדר' משמע אחד, 'כפת תמרים' משמע אחד, 'ענף עץ עבות' – לרבי טרפון היינו ג' הדסים ענף – א', עץ – א', עבות – א', וכן סבר רבי ישמעאל בתחילה, לרבי עקיבא כשם שלולב ואתרוג אחד כך הדס וערבה, וכן סבר רבי ישמעאל אחר שחזר בו.

הדסים קטומים – לרבי ישמעאל פסולים דבעינן הדר גם בהדסים, ולרבי טרפון כשרים דלא בעינן הדר בהדסים.

לשמואל הלכה כרבי טרפון להקל שקטום כשר, ולכן אמר למוכרי הדסים שאם יעלו דמיהם לפי שרוצים לקנות מכם שלשה שלמים יכריז שהלכה כר' טרפון שקטומים כשרים.

האתרוג אינו באגודה, שהרי לא נאמר 'וכפת תמרים' שאז היה משמע וי"ו מוסיף לצרפו עם האתרוג, אבל ערבי נחל וענף עץ עבות כתיבי בוי"ו מוסיף – לצרפם עם הלולב.

ד' מינים מעכבים זה את זה דכתיב 'ולקחתם' – קיחה תמה, ואם חסר אחת מהן אין השלשה מצוה.

אתרוג הגזול, היבש, של אשרה ועיר הנדחת, ערלה, תרומה טמאה, שיש חזזית על רובו, נטלה פטמתו, נקלף, נסדק וחסר כל שהוא, הכושי – פסול. של תרומה טהורה – לא יטול, ואם נטל כשר. של דמאי – ב"ש פוסלין וב"ה מכשירים. של מעשר שני בירושלים – לא יטול, ואם נטל כשר (עי' ל"ה. שיטת ר"מ). שיש חזזית על מיעוטו, נטל עוקצו, ניקב ולא חסר כל שהוא – כשר. הירוק ככרתי – רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל. שיעור אתרוג קטן – לרבי מאיר כאגוז, לרבי יהודה כביצה. בגדול – לרבי יהודה כדי שיאחז שנים בידו, ולרבי יוסי אין לו שיעור ואפילו אחד בשתי ידיו.

צפו בשיעור באידיש

צפו בשיעור בעברית

להצטרפות לקבלת סיכום, שלחו הודעה לכתובת [email protected] והצטרפו לאלפי מנויים מסביב לעולם שהתרגלו ללמוד את הדף ו…גם לזכור אותו!