אין ארוחות חינם • איך עוברים את החגים בלי מינוס בחשבון?

ימי החופשה חלפו זה לא מכבר, הילדים שבו לבית הספר, רישומי החיוב האחרון בכרטיס האשראי על הוצאות החופשה שבו, עדיין מעיק בכיס, והנה החגים ממשמשים ובאים.

קרא עוד:

[postim]

הלחץ הכלכלי על המשפחה הממוצעת, גם כזו בה שני ההורים מפרנסים ומכניסים משכורת ממוצעת ויותר לחשבון, גדל והולך. הקיצוץ האחרון בקצבאות הילדים, העלאות המיסים הישירים והעקיפים וגל ההתייקרויות מוסיפים את שלהם וגם משפחה שמסתפקת במינימום הכרחי עלולה למצוא את עצמה מתמודדת עם קושי משמעותי לקראת החגים.

מחירי המזון המאמירים מובילים אמנם להפרשי ענק במחירים בין רשתות השיווק השונות, שעלולים בחלק מהמקרים להגיע ל-50% במחירי אותם מוצרים, אבל גם משפחה שתבצע את רכישותיה במקומות המוזלים תתמודד עם חשבון ענק.

קחו למשל את משפחת מימון מירושלים שאפשרה ל'משפחה' הצצה לחשבוניות הקניות מהשבועות האחרונים.

למשפחה חמישה ילדים ובחלק מסעודות החג והשבת הקרובים הם יארחו אורחים על שולחנם.
חשבונית הקניה שבוצעה בסניף חרדי של רשת גדולה, שנחשב למקום הזול בירושלים, עומדת על קצת יותר מ-500 שקלים. בחשבונית כלולים הוצאות על מצרכי מזון ומוצרי בסיס בלבד ללא בשר וללא דגחים אותם רכשה המשפחה במקום אחר.

יש בחשבונית יינות ומיץ ענבים, שמנים ושימורים, מעט מאד מותרות, חטיפים וממתקים, קצת פירות וירקות, מוצרי חלב, דבש, שתיה מוזלת, מוצרי הגיינה וסבון כלים וזהו. "ברור לי שהמחירים עלו, לא האמנתי כשראיתי את החשבונית, אפילו לא מילאתי עגלה שלמה" אומרת אם המשפחה.

חשבונית הקניה של הבשר (עוף בלבד) ודגים לחמש עד עשר סועדים לארוחה הסתכמה ב-600 שקלים טבין ןתקילין, והדגים שנקנו במחיר מבצע הגיעו ליותר מ-400 שקלים.

"השבוע שילמנו גם יותר מ-200 שקלים למקום בבית הכנסת לבעלי ולשתי ילדים בוגרים" אומרת גב' מימון "ובאופק יש את הוצאות יום כיפור וחג הסוכות, בו ארבעת המיניםאף פעם לא עולים פחות מ-500 שקלים".
אז איך מתמודדים עם ההוצאות האלו כשהמשכורת מצידו השני של המטבע אינה עולה בהתאם? איך תוכל גברת מימון לשמור על איזון גם בתקופה טרופה כזו?

סוף הוצאה במחשבה תחילה
"תקופה זו, כפי שיודעת כל משפחה, היא תקופה לחוצה מאוד מבחינה כלכלית", אומר ניסים דיין, מנהל אגף השיווק בבנק מרכנתיל, "ומהיכרותי עם המגזר החרדי, אני יכול לקבוע בוודאות שמתוך כל השנה, התקופה הלחוצה ביותר שעמה מתמודדות המשפחות היא החל מסיום שנת הלימודים ועד אחרי שמחת תורה. אלו ימים שבהם יש הוצאות כמעט אינסופיות: בתחילה אלו תשלומי הנופש והחופש, הקייטנות והבילויים, אחר כך שבים לבית הספר וצריכים לרכוש ביגוד, ספרי לימוד ותיקים לילדים. לצד זאת מתחילים גם בתשלום שכר הלימוד, שבחלק מהמוסדות הינו גבוה מאוד. וכאילו שאין די בכך, מגיעים מיד לאחר מכן החגים אשר מתאפיינים בהוצאות כספיות גבוהות. בנוסף לכך יש את ימי חול המועד שבהם מתבצע אירוח כמעט סביב השעון, ובכלל, המשפחה כולה נמצאת בהרכבה המלא וכל ההיערכות של משק הבית משתנה".

דיין מציין כי הטעות הנפוצה שמרבית המשפחות שוגות בה, היא כאשר הן ראשית כל מוציאות את הסכומים ומשלמות ביד רחבה, כאשר הן מסתמכות על כך שבבוא היום יעלה בידיהן לפרוע את כל התשלומים. "זו טעות קריטית", הוא מדגיש, " התנהגות כזו רק גורמת לנטילת הלוואות מחודשות, לבקשת עזרה ממשפחה ומחברים, ולריצה מגמ"ח לגמ"ח, מה שכמובן לא טוב ולא מועיל לאף אחד".

גם מיכאל נכטילר, ראש צוות מלווים ויועץ תעסוקתי בארגון 'עמונים', אומר דברים דומים: "כידוע, יש לכולנו במהלך השנה הוצאות קבועות, כמו תשלומי חשמל, ארנונה, שכר לימוד וכו', ולעומתן הוצאות מיוחדות ובלתי צפויות, כמו טיפול שיניים או מכונת כביסה שהתקלקלה. ההוצאות לחגים צריכות מלכתחילה להשתייך לקטגוריה הראשונה, שכן כולנו יודעים היטב שהחגים עומדים להגיע, אך למרות זאת אצל מרבית המשפחות, מתייחסים לחגים כמו להוצאה מפתיעה, כאשר 'לפתע פתאום' נדרשים להוציא סכומים גבוהים עבור סעיפי החג. ברגע שההוצאה אינה מחושבת מראש, כל המערכת של ההוצאות וההכנסות מתבלבלת ונוצר בור בלתי צפוי".

לתשומת לב הזוגות הצעירים
מתוך כל ההוצאות טוען נכטילר כי בתקופת החגים הסעיף של המזון הוא היקר ביותר, ובדרך כלל כולל בתוכו כ-80% מההוצאות של משפחה סטנדרטית בימים אלו. עד כמה המזון יכול להיות יקר? ניסים דיין מעריך זאת לכל הפחות בכ-500 שקל לנפש במשך כל חגי תשרי, "וזהו סכום משמעותי מאוד", הוא מדגיש, "שכן במקרה שמדובר במשפחה שיש לה חמישה ילדים בבית ועוד ארבעה ילדים נשואים שלכל אחד מהם בממוצע שני ילדים משלו, אז אנו מגיעים בקלות רבה ללמעלה מעשר אלף שקל רק על סעיף המזון. אם נוסיף לכך את הביגוד שהמשפחה רוכשת (בגד חדש + נעליים לכל ילד = לפחות 200 שקל, כפול מספר הילדים) לצד ארבעה מינים מהודרים לבעל ואולי גם תכשיט חדש לאישה, הוצאות על סכך ובניית סוכה, נגיע לסכומים גבוהים מאוד, שלרוב המשפחות אין שום סיכוי לכסות אותם אם אינן נערכות לכך מראש".

הקושי המרכזי, לדבריו של נכטילר, קיים אצל משפחות האברכים שגם ככה כמעט ואינן מצליחות לסיים את החודש, או לחילופין – אצל משפחות שיש להן הרבה ילדים נשואים ולפתע הן מגלות כי כל הזוגות עם ילדיהם עומדים להתארח אצלן בחג, מה שאולי ממלא אותן בשמחה ובחמימות משפחתית, אך יחד עם זאת גם גורם לחוסר אונים. "לא פעם ולא פעמיים ישבתי עם משפחות כאלו שסיפרו לי על סכומים אגדיים שהן מוציאות במהלך החג בשל אירוח הילדים הנשואים", הוא מספר, "וזאת בזמן שהן נושאות מדי חודש בעלות המשכנתא של הדירות שקנו לכל הזוגות ואף עדיין לא התאוששו מהוצאות החתונות שלהם. אני חושב שזה המקום להעיר את תשומת לבם של הזוגות הצעירים, כי הם מוכרחים להבין שההורים שלהם אינם צימר וגם לא בית מלון, ובכלל, נופש, כידוע, אף פעם לא ניתן בחינם".

לתכנן את ההוצאות

התשובה היחידה להתמודדות כלכלית נכונה, נמצאת לדבריו של דיין רק במחשבה מושכלת מראש. "כל משפחה חייבת לעשות לעצמה סדר, לחשוב מראש כמה היא עומדת להוציא בתקופת החגים. אם יש לה את הסכון הזה מה טוב, אם לא ניתן להשיג הלוואה בתנאים טובים על הסכום הזה."

כשדיין מדבר על הלוואה, הוא מתכוון להלוואה בנקאית בפריסה לתשלומים אותה ששים הבנקים לתת לכל דורש כמעט, אבל גם בעלי הגמחי"ם מודעים ללחץ החגים וחלקם נערכים לכך מראש ומקצים סכומי כסף גבוהים יותר להלוואות קטנות למשפחות.

נכטילר מוסיף כי הוא מציע לכל משפחה לחשב באופן מדוקדק לא רק את ההוצאות של חגי תשרי אלא של כל החגים שבמהלך השנה, לבדוק מהו הסכום שהיא מוציאה בחישוב שנתי, ואת הסכום הזה לחלק ל-12 חודשים, ומדי חודש לשמור בצד את מה שנדרש עבור הוצאות מיוחדות לתקופות החגים. "מובן שזה עוד לא הכל", הוא מדגיש, "כי לאחר מכן צריכה כל משפחה לראות באופן פרטני יותר כיצד היא מחלקת את הסכום – כך למשל אם היא הקציבה סך הכל עשר אלף שקל לחגים במהלך כל השנה, היא לא יכולה להוציא הכל בפסח, כי על התכנון להיות מפורט והגיוני. בהמשך יהיה גם צורך ברשימת קניות מפורטת, בהסתמך כמובן על התקציב".

ומה עם משפחות שלא יכולות לחסוך? עבורם מציגים היועצים תשובה עגומה יותר: "בעת הצורך אין מנוס מאשר להצטמצם, ובדרך כלל יהיה כדאי לעשות את הצמצום המרכזי בנושא המזון, מפני שלהוריד סכום של קניית מזון מ-1,500 שקל ל-1,000שקל, זה לא מאוד קשה, כיוון שיש הרבה מוצרים שניתן לוותר עליהם, וכן כאלו שאפשר לקנות במקומם תחליפים זולים יותר. בהמשך ייתכן שיהיה גם צורך להצטמצם ולוותר על דברים נוספים, אך בשום אופן לא להוציא כסף שאין מהיכן להחזירו".