"אני חותנך יתרו בא אליך.."
יתרו החכם מכונה בכינויים שונים, אך הכינוי שמתאים לתחילת הפרשה הוא: יתרו היועץ.
גם אם נניח בצד את כל מדרשי חז"ל על יתרו בבית פרעה, עדיין עצת יתרו שעליה אמרו חז"ל "למה נקרא שמו יתרו, שיתר פרשה בתורה ומה היא? 'ואתה תחזה'".
[במאמר המוסדר, אומרים בשם השפ"א, למה ואתה תחזה? הרי יתרו התחיל לדבר עוד הרבה לפני כן "ויאמר חותן משה אליו, לא טוב… נבול תיבול…". עונה השפ"א, "לא טוב הדבר אשר אתה עושה" אינה פרשה בתורה… ועומק העניין הוא, שביקורת אינה עניין בפני עצמו, רק אם מגיעה גם עצה לפתרון].
נחזור ליתרו היועץ. עצת יתרו למנות דיינם לכל קבוצה וקבוצה מעם ישראל, העצה לחפש דיינים בעלי ארבע מידות מיוחדות: אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע, היא למעשה הקמת מערך הדיינות הראשון בעולם.
אבל אני רוצה לשים לב לדבר חכמה שמובא עוד קודם לכך, ממש בתחילת הפרשה: יתרו שולח להגיד למשה, "אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה".
יתרו לא נופל על משה בהפתעה. הוא שולח לומר לו. תתארגן, תתכונן. אנחנו באים.
כמה אי נעימות יכולה לצאת מביקור פתאומי. ככל שהביקור חשוב יותר, כך הנזק עלול להיות גדול יותר.
זכורני לפני כעשר שנים, הלכתי לניחום אבלים ל"ע בעיה"ק ירושלים. הנפטר הדגול שהלך לעולמו בטרם עת, הותיר את אלמנתו, בן, בנות, ואחים.
הגעתי לנחם לעת ערב.
הבית המה מנחמים, וחברותיהן של הבנות מלאו את הפרוזדורים. אחת הבנות ניסתה נואשות להסביר לבעלה איפה הפיג'מה של מוישי. אחד האחים ישב על רצפת המטבח וסעד את לבו. אח אחר שכב לנוח. הבן ישב מוקף בחברים.
לפתע נכנס איש הדור פנים ואמר: האדמו"ר מבעלזא נמצא כאן באזור, הוא יגיע לנחם בעוד כעשר דקות.
הבית נכנס לתזזית.
הנשים פינו את המעברים. האח שאכל, ישב מיד לברך. האח שנכנס לנוח, קם ממיטתו. החדר סודר. הוצב כיסא מכובד במרכז החדר, האבלים ישבו כולם במקומם, ואז נכנס האדמו"ר. הוא ישב רגעים ספורים. הפליג בשבחו של הנפטר. מסר דברי ניחומים לכל המשפחה, ויצא.
כך כיבד האדמו"ר את המשפחה. על ידי זה שהודיע על בואו מראש.
הנה עצה מיתרו, שאינה פרשה בפני עצמה בתורה, אבל בהחלט צריכה לימוד.
היום הרבי הפסיק לנחם
ממש מדהים
רעיון יפה על הפרשה
תודה רבה לכם אתר JDN
שבת שלום
פעם הוא היה מגיע לנחם בלילה האחרון לשבעה.
הקדב"ה ישלח לו רפואה וכוחות לחדש כנשר נעוריו.