בס"ד
יקירות!
השבוע, כשאנו עומדות בפתחו של חורף רווי שגרה, מרקים חמים, גשמים, ומעילים שמסתירים את כל מה שאנחנו רוצות להסתיר, אני רוצה להתייחס לנושא "הסכנות הסמויות".
למה הכוונה? פשוט מאד…
ישנם דברים, שאנו יודעות שהם משמינים. למשל: רביולי ברוטב שמנת, עוגת שכבות עם קצפת, פיצה, מאפה שמרים עסיסי, ועוד. כל אלו, מכילים מסה משמעותית של קלוריות, וקלוריות, כידוע, מתורגמות לשומן… ככל שאנו רוצות יותר לרזות, אנו נשתדל לצמצם את צריכת המוצרים עתירי הקלוריות. עד כאן, סביר להניח, לא חידשתי לכן כלום.
אבל אל דאגה… כאן, מתחילות ההפתעות. שכן לצד הדברים שאנו תופסות אותם כמשמינים, ישנם דברים אחרים משמינים הרבה יותר – שאנו כלל לא מודעות לכך שהן בראש רשימת הגורמים להשמנה. אפילו יותר מעוגת שמרים, אפילו יותר משוקולד וחטיפים. בשורות הבאות, נערוך היכרות עם כמה מהדברים הללו:
א. יסורי מצפון
אחד הדברים המשמינים ביותר, אם לא המשמין שבהם – הינו: יסורי מצפון. תארי לעצמך, שיצאת למסעדה והתפנקת עם צלחת גדושה בפטוצ'יני עם שמנת ופטריות. את נהנית, שבעת, והקול הקטן שבתוכך שאוהב לאכול – קיבל את מה שהוא רוצה. כעת הוא רגוע, ומוכן לפרגן לך כמה ימים של יותר סלט. אבל אז, את מגיעה הביתה, ומתחילה לייסר את עצמך: "למה אכלתי את זה? עכשיו אני אהיה שמנה! אין לי סיכוי לרזות ככה בחיים! אני פשוט יצור חסר חוט שדרה… למה אני לא מצליחה לשלוט בעצמי???".
עכשיו, בכנות: האם יסורי המצפון הללו גרמו לגופך לפלוט את הקלוריות שצרכת? ממש לא… הקלוריות, נשארו. ומה נאבד? רק ההנאה! כן… ההנאה הזו, שהיתה יכולה להשביע אותך רגשית, ולתת לך כח לשבוע שלם – התפוגגה באבחת יסורי מצפון, ונעלמה כלא היתה…
אז תגידי לי: גם במכולת, קורה לך שאת מחזירה את המוצרים למדף אחרי ששילמת, מבלי לקבל החזר כספי? לא! בודאי שלא! אז למה זה קורה לך עם התזונה שלך? למה להחזיר את ההנאה, שכבר קיבלת, מבלי לקבל החזר על המחיר הקלורי ששילמת?
ההשלכות של יסורי מצפון, פשוטות מאד: התסכול – מוביל אותנו מהר מאד לחפש 'פיצוי', ואיפה אנחנו מחפשות 'פיצוי'? כמובן… במקרר, במזווה, בתנור, כל אחת ונקודות התורפה שלה… מלבד זאת, בין יסורי מצפון לבין היאוש – הדרך קצרה מאד… והקול הקטן שאוהב לאכול, הרי רק מחכה לרגע שבו תתייאשי סוף סוף מהדיאטה שממררת לו את החיים, ותתחילי לאכול מכל הבא ליד…
לכן: חסכי מעצמך השמנה מיותרת, וותרי בכיף על יסורי המצפון. לא תפסידי כלום. אני מבטיחה. זה בסדר, ואפילו חכם – להסיק מסקנות לעתיד. זה נהדר אם תוכלי לחשוב על פתרונות שיגרמו לך לנהוג אחרת בהזדמנות הבאה. אבל את מה שהיה – אל תבקרי ואת תשפטי בשום אופן!
ב. דיאטה
![[ File # csp8205318, License # 1728466 ] Licensed through http://www.canstockphoto.com in accordance with the End User License Agreement (http://www.canstockphoto.com/legal.php) (c) Can Stock Photo Inc. / Ganko](http://www.jdn.co.il/wp-content/uploads/2016/11/dietmenu-750x750.jpg)
כן. זה אולי נשמע לא הגיוני, אבל דיאטה – הינה אחד הדברים המשמינים ביותר. יש המביאים הוכחה לכך, מהעובדה שכל האנשים שנמצאים בדיאטה – הינם שמנים… אבל אני אוותר על ההוכחה הזו, משום שהיא לא חד משמעית… ובכל זאת, ומיד אסביר מדוע, דיאטה, ויותר נכון: ההחלטה על דיאטה – הינה דבר משמין מאד.
למה? פשוט מאד… משום שכשאנו לא בדיאטה, אנו יכולות להרשות לעצמנו לא לאכול הכל. אנו יכולות לפעמים לוותר, כשאנו לא ממש מרגישות צורך. אבל ברגע בו אנו מכריזות על דיאטה, מתעורר בנו תיאבון בריא כל כך, ודחף בלתי ניתן לכיבוש לאכול את כל מה שעובר בסביבה… הרי כבר אמר החכם מכל אדם: מים גנובים – ימתקו!
השלכה נוספת, מסוכנת במיוחד, שעשויה להיות להכרזה על דיאטה – הינה: אכילה בלתי מודעת… כשאנו מחליטות בתוקף רב כל כך להתחיל דיאטה כזו שאנו לא באמת יכולות להשלים עמה, המוח שלנו מעביר את תחום האכילה מהמודע אל התת מודע… כך, אנו חיות באשליה שאנו בדיאטה, ולא מבינות מדוע הקילוגרמים נדבקים אלינו בדבק מגע… אנו אפילו לא מעלות בדעתנו, כמה אנו אוכלות 'בלי לשים לב', בלי להיות מודעות לכך! אילו מישהו היה מציב מצלמה נסתרת ומתעד אותנו במשך עשרים וארבע שעות, היינו משוכנעות שמדובר בכפילה שלנו… זה הרי לא יתכן!!!
הסכנה מתעצמת שבעתיים, כשאנו מחליטות להתחיל דיאטה בעוד שבוע. במצב כזה, עומד לרשותנו שבוע שלם שבו אנו ממש מ-ו-כ-ר-ח-ו-ת לאכול את כל מה שלא נוכל לאכול בעוד שבוע… וכך, אנו נראות כמו המבצעים בסופר: אתן מכירות את המבצע של 50% הנחה, שמסתיר מאחוריו עליית מחירים גורפת שהתבצעה שבוע קודם לכן? ובכן, אותו הדבר: אנו מעלות שלשה או ארבעה קילוגרמים רק בגלל המחשבה על הדיאטה הקרבה ובאה, ואחר כך מנופפות בהישג כשאנו מצליחות להוריד את הקילוגרמים הללו… אז בינינו, לא חבל?
הרבה יותר פשוט: במקום להתחיל דיאטה, להפסיק, להתחיל, להפסיק, להתחיל, וחוזר חלילה – הבה ונחליט יחד: לא. אנחנו לא בדיאטה, אף פעם. בחיים לא. אנחנו רק בודקות עם עצמנו מה אנחנו באמת רוצות לאכול, ומה כדאי לנו לאכול בהתחשב במכלול השיקולים… לא אסור לנו כלום. הכל מותר. אבל זה עדיין לא אומר שהכל משתלם והכל כדאי…
את ההבדל, תראו על המשקל!
ג. התקרבנות
אני לא משוכנעת שכולכן מכירות את המילה הזו, משורש 'קרבן'. למען אלו שאינן מכירות אותה, אסביר: "התקרבנות" – משמעותה סיטואציה שבה את מביטה בעיניים כלות על בורקס הגבינה החם שיצא זה עתה מהתנור במאפיה, ואומרת לעצמך: "אני כל כך רוצה בורקס… אבל לא!!! בשום אופן!!! אני לא רוצה להיות שמנה!!! אני אתמודד, אני אבלע את הרוק, אני ארגיש איך המעיים מתכווצות, אני אראה עיגולים שחורים סביב העיניים, אבל את הבורקס הזה אני לא אוכלת – ויהי מה!".
וכעת, אתן בודאי רוצות לדעת, למה זה משמין… נכון? אין בעיה… אני אסביר:
אם נקלעתן פעם לסיטואציה הזו, הרווחתן חסכון של כמה מאות קלוריות. תלוי במשקלו של הבורקס… מצד שני, חלק מסויים מהאישיות שלכן, מהמוח שלכן – ממשיך לרצות את הבורקס הזה! והחלק הזה לא יפסיק לרצות את הבורקס, משום שהוא לא קיבל בורקס! אז מה הוא כן יעשה?
הוא יפער חור שחור, ויגרום לכן לנסות למלא אותו… אתן תאכלנה פסטה ושוקולד, ותנשנשנה במבה, ותכרסמנה בסקוויטים, ותלקקנה גלידה, והרשימה עוד ארוכה. באמצעות כל אלו, אתן תנסינה לסתום את ה'חור' שנשאר אצלכם, בעקבות הבורקס שלא אכלתן. החור השחור שלא התמלא. אתן כמובן לא תרגשנה זאת במודע… אתן תרגשנה שבאמת מתחשק לכן שוקולד… אבל השוקולד לא ירגיע אתכן, משום שלאמיתו של דבר, התת מודע שלכן רוצה את הבורקס שחסכתן ממנו!
אז מה היה לנו? חסכנו חמש מאות קלוריות, נניח, ושילמנו בחמשת אלפים שאכלנו בלי להרגיש, רק בשביל לסתום את החור… ובכן, אני שואלת: זה משתלם??? בודאי שלא!!!
ומה כן? האם ההמלצה היא לאכול כל בורקס שמתחשק לנו? התשובה כזו: השתדלנה, לא להקלע לסיטואציות שבהן מ-א-ד מתחשק לכן משהו מסויים… למשל, אל תבקרנה על בסיס יומיומי במאפיה… אבל אם כבר נקלעתן לסיטואציה כזו, ואתן מרגישות איך בלוטות הרוק עובדות שעות נוספות? פשוט תפרגנה להן! זו הדרך הדיאטטית ביותר להחלץ מהסיטואציה הזו… האמינו לי!
זהו. כעת, אחרי שאתן מכירות את המוקשים, אני משוכנעת שתוכלנה להשמר מפניהם. לא נותר לי אלא לאחל לכן מעומק הלב: בהצלחה!
הכותבת הינה רוחל'ה למברסקי, מאמנת אישית ומטפלת בפסיכודרמה, מחברת רב המכר "דיאטה זה קשה – לרזות זה קל".
להצטרפות לניוזלטר שבועי בנושאי הרזיה [email protected]
הפתעת אותי! כל מילה חידשה לי. לא הכרתי גישה כזו.
קיבלתי ואהבתי.
בס"ד נראה תוצאות 🙂
נהנתי מכל מילה!!!!!!!
נקווה שנפנים………….
לא מסכימה בכלל עם הגישה שלך רוחלה יקרה. אני חושבת שאפשר לעשות עבודה מאוד יפה עם התגברות שאינה יוצרת חורים שחורים שאותם צריך למלא באוכל. כאחת שירדה במשקל וברוך השם שומרת על המצב הרזה 🙂 אני חושבת שאת השינוי צריך להעשות במוח ולא בפה. אם תחליטי שאת לא מוכנה להיות שמנה, ושאת עושה את הכל כדי לשמור על הבריאות שלך וזו ההשתדלות שלך לאריכות ימים טובה, אז לא תצטרכי למלא חורים שחורים שנפערים בגלל חוסר בבורקס או בפיצה. תאכלי כל שלוש ארבע שעות – חמש ארוחות ביום – שלוש עיקריות ושתיים קטנות. תאכלי מאוזן כשחלוקת אבות המזון היא רבע צלחת פחמימות, רבע צלחת חלבון וחצי צלחת ירקות חיים או מבושלים. בארוחות הביניים איכלי יוגורט עם ירק או פרי או אגוזים או חטיף בריא עד 100 קלוריות, ויש היום הרבה כאלה, וכשתפגשי בורקס תגידי לו: שלום! פעם הייתי אוכלת אותך ומתחרטת. היום אני גדולה ולא נוגעת בך לא כי אני לא אוהבת אותך, אלא כי אני לא רוצה לתת לך מקום בגוף שלי. אתה מזיק לי. אתה גורם לי לשנוא את עצמי. אתה גורם לי להיות שמנה ועצובה. תנסו את זה במקום לאכול בורקס כדי למנוע חורים שחורים. מי שאוכלת כל שלוש ארבע שעות אין לה חורים שחורים. וכן, אנחנו לא מלאכים. קורה שנופלים ומותר ליפול – ואחר כך לוקחים נשימה עמוקה, קמים וממשיכים הלאה בשמירה על התזונה. ובעיקר על הבריאות. בהצלחה לכל המתמודדות.
התחלתי את הספר …. צריך לקרוא אותו שפרה יקרה כדי להבין עד כמה היא כן כן כן צודקת בכל מילה. אם את הצלחת לרדת במשקל מתוך מלחמה זה אומר אחד מהשניים
1. או שאת לא היית כ"כ שמנה ואוהבת לאכול מלכתחילה אז ירדת עד 10 קילו והצלחת עם זה – עם כל הכבוד זו לא גבורה….
2. או שאת עדין לא התחלת את שלב הצניחה שלך – העליה בחזרה למשקל כשהדרך לא הייתה מיסודה טובה.
הדרך של הספר היא פרספקטיבה נכונה על מצבך הקיים -משקלך, לדעת באמת למה את מסוגלת, לא לשנוא את עצמך כל יום כי את לא מלאך.
להרזות זה לא בדיחה של כוח רצון ותו לא, זה עבודה מפרכת שדורשת המון. ואם אשה עושה זאת מתוך שנאה עצמית ודחק ולחץ זה יכול להביא להרבה דברים רעים.. תסכולים, שנאה עצמית, חוסר אמון בעצמך, ביטחון עצמי ירוד ונחלש, והרבה עוד.. וברור – וחזרה למשקלך או אפילו יותר גבוהה ממה שהיה.
אז עם כל הכבוד לך שפרה על ההצלחה שלך השאלה היא אם רוב האנשים שרוצים להרזות מצליחים ומה יוצא להם מזה בסוף!
תקראו את הספר המשגע וממכר הזה ולא תפסיקו לאכול את הדפים ולהבין בדיוק מזה חשיבה חיובית על עצמכם ואיך לגשת למקום האמתי שבתוככם ולא לעשות דיאטה אלה סוף סוף באמת להרזות. להפסיק כל היום להתווכח מפנים וסוף סוף להשלים עם המצב הקיים.