לא רוצה לישון, רק ביום ראשון.

כל לילה סיפור מחדש.

מן מאבק מתיש בו שני הצדדים יוצאים מנוצחים. מותשים. ו – – –  נרדמים. כן, בסוף.

בסוף של הסוף הם נרדמים.

ההשכבה.

מסע מייגע אל השקט המיוחל. ואחר כך, כשאני פוסעת בלאט להרים שמיכות נפולות ולנשק קלות את הפנים המלאכיות, שקשה להאמין שעד לפני דקות ספורות עוד צעקו/התלוננו/רבו/אכלו/דחפו, ואני לא מבינה איך יכולי לכעוס על הטוהר המתוק הזה. ומנחמת את עצמי שבלי הגערה היום הזה עד עכשיו לא היה נגמר.

אמהות לילדים קטנים מוצאות את עצמן יום יום מתחבטות ומתלבטות איך לבצע נכון את תהליך ההשכבה, ברוגע וללא כעסים. "זה מעסיק לי את הראש כל היום. אני שונאת את הזמן הזה", שחה לי אמא בצער.
האם נכון לשכב עם הילדים עד שירדמו?

למה הם מתעוררים אחרי שעתיים?

איך מרגילים אותם להירדם לבד?

ואיך יש להם כח לצעוק ולקפוץ כשאני מתעייפת רק מלראות את זה?

קבצתי לכן כאן כמה טיפים מכל מיני אימהות טובות, שעם ניסוי וטעיה, מצאו את הדרך אל ארמון השינה… קחי רק את מה שמתאים ונכון למשפחה הנפלאה שלך.

זמן ההשכבה מתחיל עוד לפני שהוא מתחיל.

תשתדלי, עד כמה שאפשר, לא להיות עייפה בשעת ההשכבה. ככה את יותר סבלנית.

שנת צהרים קצרה – כשמדובר בזאטוטים, לפעמים שנת הצהרים הממושכת פוגעת ביכולת ההירדמות. (אולי הוא לא אומר, אבל הוא פשוט לא עייף…) קצרי בהדרגה את שנת הצהרים. חצי שעה-שעה בד"כ מספיקה לרוב הילדים.

צאו לגינה – תשמחי לגלות שבימים ששהיתם בגינה, והילדים הוציאו עודפי אנרגיה בחוץ ההשכבה מתבצעת ביתר קלות.

לקראת ארוחת הערב, כבי אורות מיותרים, סגרי חלונות גדולים, החליפי את המוזיקה הקצבית במוזעקה שקטה ורגועה יותר, כך את מכניסה את הבית לאווירה איטית ומזמינת שינה.

ארוחת ערב – ארוחה טובה היא המפתח לשינה טובה. הקדימי להגיד לילדים את ארוחת הערב. כשהם רעבים מדי, הם גם סוערים יותר (ומבלגנים יותר…) דאגי שיאכלו לשובע. השינה על בטן מלאה מפחיתה מאד את הסיכויים שיתעורר במהלך הלילה.

אמבטיה – בייחוד בחורף, מקלחת חמה מעודדת שינה.

הגענו למיטה. מה עכשיו?

טקס מוכר ומוגדר – קבוע = רגוע. קראי עם הילדים קריאת שמע במנגינה קבועה. והגדירי מראש את כמות הסיפורים/השירים/הנשיקות/החיבוקים אותם תעניקי, בהמון אהבה, לפני השינה. בהתחלה עוד יתקשה עליכם להתרגל, אך כשהטקס יהיה מוכר ומוגל, הילדים ישמחו לגלות ידע וכישורים וימנעו מוויכוחים של "עוד סיפור אחד ודי…" זה המקום להביא עצה טובה ששמעתי מחברה יקרה: "בראש חודש או לכבוד יום הולדת של אחד הילדים, אני מוסיפה עוד סיפור או שיר לבחירת חתן היומולדת או הגדול מבינהם וכד'". נפלא, באמת.

מאז שבני הבכור נולד יש לי טקסט קבוע לפני השינה. הבאים אחריו "נולדו אליו" והם לא מוותרים עליו. הרעיון הוא לומר לילד כמה מילים טובות ומחמיאות או להזכיר משהו טוב שעשה היום, זה נותן הרגשה כ"כ טובה… יש לי מנגינה קבועה ואת? כיד הדמיון הטובה עלייך: (אני שרה את זה כשאני מערסלת או מחבקת את הילד/ה, תלוי בגיל וברצון שלהם) "לילה טוב לרותי (רק דוגמא, כן?) הצדיקה. שתישני בשלווה ותחלמי חלומות נעימים על כל הצדיקים ותקומי מחר בבוקר רעננה בריאה ושלמה שמחה ורגועה לעבודת ה' אמא אוהבת אותך. אבא אוהב אותך. רותי שלנו, את ילדה טובה. את אהובה. עכשיו את הולכת לישון יפה ובשמחה. מחר יום חדש, יהיה לך נעים וטוב בגן ציפי…" זה אולי נראה ארוך אבל זה לוקח דקה לכל ילד.  וכמובן שניתן ורצוי לשנות בהתאם לגדודיה שלך.

האם לשכב עם הילדים עד שירדמו?

זמן ההשכבה, הזמן שלפני שנרדמים, הם הרגעים בו גופו ונשמתו של הילד נרגעים מהיום הארוך שמאחוריהם. נוכחות של אמא עוזרת לילד "להוריד הילוך" ולהיכנס למצב שינה. מצד שני חשוב לדעת ששהות ארוכה מדי מפתחת הרגלי הירדמות גרועים ותלותיים בהם יתקשה הילד להירדם ללא נוכחותך.

למעשה – לא כדאי לשהות עם הילדים זמן ארוך בחדר אך לא למהר לצאת. לא לשכב לישון אבל גם לא לצאת מהר מדי. לאחרונה שמעתי באחד השיעורים היומיים של הרבנית שמש (מומלץ בחום!) שהיא אומרת להישאר רבע שעה. תנוחי (תעצמי עינים, זו גם דוגמא אישית…) תקראי. תקשיבי להרצאה בטלפון. תקראי תהילים. כי כשהאמא יוצאת מיד זה מקיץ נרדמים. (אה, ועוד משהו, אל תראי להם שאת כבר רוצה לצאת מהחדר. היי שם, כל כולך.) ניסיתי ויש בזה הרבה מן האמת.

טייפ – סיפורי ילדים מוקלטים זו המצאה אדירה. הפתיעי את הגדוד שלך עם דיסק חדש שתדליקי בצאתך מן החדר. תופתעי מן השקט. (אם את ממש יצירתית וזורמת, הקליטי את עצמן מספרת סיפור. וואו. אין כמו אמא שלנו בעולם!)

יצאת והילדים מדברים? הניחי להם. והקציבי זמן. השיחות היפות ביותר בין הילדים מתנהלות לפני השינה. הקפידי על כך שמדובר בדיבורים ולא בצעקות, וויכוחים ומלחמת כריות. את זה תעשו ברב צהלה בשעות אחר הצהרים המוקדמות.

ואחרי הכל, ולפני הכל, צריך סיעתא דשמיא. ולכן תתפללי על זה בהדלקת נרות: ה', תן לי סבלנות ורוגע בשעת ההשכבה כדי שילדיי ילכו לישון רגועים. ויש ימים קשים ויש ימים יפים. והכל עובר. העיקר שנהיה רגועות.

לילה טוב ומבורך, גם לך, אמא!