בהליך יצור שמן הזית יש כמה נקודות הלכתיות שצריך לשים לב אליהם:
א. ערלה
הנושא הראשון, הוא עניין הערלה. עצי זית, הגם שהם נראים עצים זקנים שעברו עליהם שנות דור, עדיין יש לחוש בהם לאיסור ערלה, משום שמצוי שעוקרים את העצים כדי להעבירם ממקום למקום, כך שאם העץ לא הועבר הלכתית כראוי, (כגון עץ שהעבירו אותו כששורשיו חשופים) הרי מתחילים את ספירת שנות ערלתו מחדש.
מה עוד שבמקרים רבים גם אם העץ לא זז ממקומו הוא מוציא 'חזירים' חדשים (אלו ענפים שיוצאים מן השורשים של העץ) שנידונים כעץ חדש לכל דבר, וזיתים שגדלים עליהם אסורים באיסור ערלה, ובפרט כיום בשמני הבוטיק, המבוססים על הכלאות של זנים שונים, כמו שמצוי בזני ה'ברנע' וה'מעלות', או בשאר מיני עצי זית שמקורם בספרד או יוון, כזן הלצ'ינו והקורניקי, שיכול להיות שנשתלו או הוכלאו זה עתה, והם עדיין בתוך שנות ערלתם.
ולכן צריך שבעת המסיק של הזיתים יהיה פיקוח הדוק שלא ימסקו את העצים שקיים בהם חששות ערלה, בפרט כשהמסיק ידני ופועלים עכו"ם ואינם מבחינים בין עץ זקן לייחורים חדשים. ואף שלגבי ספק ערלה פסק ביביע אומר (ח"ו יו"ד סימן כד), להתיר מעיקר הדין לקנות פירות מן השוק שיש עליהם ספק ערלה, והמחמיר תבוא עליו ברכה. עדיין ישנה בעיה נוספת הדורשת פיקוח ומעקב צמוד.
ב. מעשרות.
בעניין המעשרות עלינו לידע קודם מה מקורם של הזיתים, כדי לידע אם הם חייבים בהפרשת מעשרות: במפעל וזיתים של ישראל, הרי הזיתים מחויבים במעשרות כדין, ועלינו לדעת שאכן עישרו את הזיתים, אך גם אם מדובר במפעל של גוי, יש לחוש אולי קנה הגוי את הזיתים מיהודי לאחר שהתחייבו במעשרות, והרי חייבים להפריש.
ודבר זה מצוי, שכן זיתים שנפסלו מתעשיית הזיתים הכבושים מחמת צורתם או מחמת שהתליעו, הם נמכרים ונשלחים אחר כבוד לבתי הבד לצורך מסיקה לשמן זית. וזיתים אלו ג"כ חייבים במעשרות, אם היו של יהודי קודם לכן.
אולם גם אם מדובר בבית בד של גוי, וזיתים של גוי (מצוי בכפרים ערבים באזורנו) – פעמים רבות בתי הבד משכירים את מכונות הסחיטה לכל מאן דבעי, והמכונות על צינורותיהם ספוגות בשמן שנעשה שם מכבישה קודמת, ואם בכבישה הקודמת כבשו זיתים המחויבים במעשרות, הרי בסחיטה שנעשה כעת נקבל תערובת של שמן זית שלא הופרש.
וכן מצאו בבדיקות שערכו בבד"צ 'בית יוסף', שרק לאחר שיעבירו במכונת הסחיטה חצי טון זיתים, השמן היוצא יהיה בוודאות מהזיתים שנכבשו כעת ולא מכבישות קודמות.
ולכן יש ליזהר גם אם ישראל מביא בעצמו זיתים מעושרים לבית בד שלא ידוע מה כבשו שם קודם לכן, שכן הרי הוא יכול להיכשל בשמן שלא הפרישו ממנו תרומות ומעשרות.
משכך לא יועיל גם להפריש כעת תרומות ומעשרות, מכיוון שהחשש הוא שיש שמן שפטור ממעשרות מעורב עם שמן החייב, וא"א להפריש מן הפטור על החיוב.
שמן זית בחו"ל
יש דעה שאולי נפוצה במקצת, שבחו"ל שאין את חיוב מעשרות, וספק ערלה מותר, יהיה אפשר לקנות שמן זית 'טבעי', מכיוון שהוא 100% שמן זית. שאלתי את הרב ישי מלכה הי"ו מפקח ארצי בבד"צ 'בית יוסף', אם אכן אין למה לחשוש?
והמחיש לי הרב גודל הטעות במעשה שאירע במפעל שמן גדול בחו"ל, שהזמין גוף כשרות מקומי כדי לקבל אישור על יצור שמן זית, וכשבא המפקח לסיור במפעל, הבחין, שהמפעל מייצר גם בקבוקי שמן זית מיוחדים המורכבים משמן המעורב עם חומץ, (מה שמצוי במסעדות כאפשרות לתיבלון עצמי). והחומץ הוא חומץ בלסמי המופק מחומץ בן יין (חומץ שבעברו היה יין), מה שאומר שהחומץ הזה כבר נאסר בעברו מדין יין נסך.
ולאחר המשך החקירה והדרישה גילה המפקח שכל מכונות המילוי והביקבוק הם צינורות שממלאים גם את השמן וגם את החומץ, ומשכך כל מערך המילוי, הפסטור, והצנרת ספוגים ביין נסך כך שגם אם ימלאו שמן זית 'טבעי' – עדיין מעורב בו יין נסך. ועוד, שפעמים גם מורחים את הצינורות בשומן מן החי.
ולכן, גם שמן ממותג בעל תו תקן מקורי גם בארץ וגם בחו"ל, צריך כשרות מהודרת מעיקר הדין.
להערות והארות ניתן לפנות בדוא"ל: [email protected]
