האם צריך מסיכה לשבת? והאם לקרוא על שם נפטר מקורונה? • שו"ת קורונה

בתקופה האחרונה עולות שאלות הלכתיות רבות עקב המצב המיוחד בו אנו נמצאים. הגאון רבי גמליאל רבינוביץ' שליט"א (מחבר ספר 'גם אני אודך' ו'פרדס יוסף החדש' על המועדים) שלח שאלות רבות בנושא לבעל ה'באר שרים' מרן הגאון האדיר רבי אברהם יפה שלזינגר שליט"א, לטובת הציבור אנו מפרסמים שאלות ותשובות נבחרות.

א: עתה בגלל הקורונה ה' ירחם, שלובשים מסכות על הפנים כשהולכים ברחוב, האם יש ענין שיהיה לאדם מסיכה מיוחדת לכבוד שבת?

תשובה: לא צריך מסכה מיוחדת לשבת והיא דינה כמלבוש ושרי לצאת בשבת במקום שאין עירוב. (עי׳ תוס׳ שבת נ״ז ע״א סוד״ה במה. ועיין משנ״ב סי׳ ש״א סקק״ח בשם א״ר.)

ב: מי שנפטר מהקורונה ל"ע האם אפשר לתת שם על שמו או שכדאי להוסיף עוד שם על השם של המנוח?

תשובה: באם נפטר רק מקורונה והיה צעיר למטה מגיל 60 יש להוסיף שם, באם היה עם מחלות רקע כמו מחלות הידועות לסיכון חיים והיה מעל הגיל הנ”ל אפשר לקרא בשמו בלי להוסיף שם.

ג: האם יש איזה צד להקל בשמיעת מוזיקה בימי ספירת העומר כעת בגלל הקורונה, למי שחולה קורונה ל"ע, למי שנמצא בבידוד, או למי שנמצא בביתו כל היום עם הילדים כי אין לאן לצאת?

תשובה: לענ״ד מי שרח״ל חלה בקורונה, והמוזיקה הכשרה מרגיעו מן הפחד ונוטע בו שמחה, יש להקל אפי׳ לאחר ר״ח אייר. מי שנמצא בבידוד מחמת חשש קורונה ומצבו מצריך להרגיעו במוזיקה כשר יש להקל עד ר״ח אייר, ואם זקוק מאד לכך גם אחר ר״ח יש להקל וצריך המורה לשמוע מצבו כדי להקל לו לאחר ר״ח. למי שנמצא בבית לפי ההוראות כמו רוב בנין ומנין כלל ישראל ה׳ יעזרו לצאת ממצר במהרה, אין להקל אפי׳ עד ר״ח אייר (ועיין מה שכתבתי בעוניי בשו״ת באר שרים בחלק הליקוטים סי׳ ל׳ אות ב.)

ד: אדם שלא ראה חבירו שלושים יום ועתה רואה חבירו שהוא כולו עטוף בפנים עם מסיכה, האם יכול לברך שהחיינו ?

תשובה: באם מכירו ויש לו שמחה בכך, גם באם חבירו מכוסה במסיכה מברך. (דעיקר החיוב תליא בשמחה שיש לו, כמבואר בשו״ע ס׳ רכ״ה סעי׳ א.)

ה: אדם שמצא מסיכה יקרה עם פילטר וכדומה, האם יעשה השבת אבידה או לא?

תשובה: המוצא מסיכה גם באם היא יקרה לא יגע בזה כמובן ואין בזה חיוב השבת אבידה ופשוט.

ו: למעשה כעת שמתפללים במרפסות, האם ביום טוב מי שאין לו אב או אם ל"ע, יאמרו "יזכור" במרפסת, ובעצם הילדים מסתובבים גם בבית וגם במרפסת ודו"ק?

תשובה: : אני לכשעצמי אני מן הפרושים בכלל בתפילות בין המרפסות (עיין לשון מרן החת״ס יו״ד סי׳  רל״ג ד״ה אמנם ידעתי, ושם צ״ל כבן דורתאי עי׳ פסחים ע׳ ע״ב  פרש״י בן דורתאי)  כי לענ״ד ספק גדול האם מצטרפים למנין בכה״ג ובפרט בעליה לתורה כפי ששמעתי שהעולה אינו רואה בפנים ואינו כקורא בתורה כלל . (ועיין בשו״ת בצל החכמה לאדמו״ח ח״ד סי׳ קל״ה ואני בבאר שרים חלק או״ח סי׳ מ״ו הארכתי בזה ובסי׳ נ״ב עי״ש דעת הרדב״ז סי׳ האלף קס״ה מה שהביא מהרמב״ם ובנו, וכן כתבתי לאדמו״ח זצ״ל בבאר שרים בחלק הליקוטים סי׳ סי׳ ז׳ אות א׳  ומכל מה שציינתי שם בדיון גדולי הפוסקים יש להסתפק טובא האם זה חשיב מנין גם בשעה זו שאנו נמצאים בה, ולכן אני מן הפרושים בזה ומתפלל בביתי ביחידות כפי הוראות השלטונות וכן לענ״ד ראוי לחוש בעת המגפה הנוראה ה׳ ירחם במהרה, ובפרט לאנשים המבוגרים, אך לאלה שעכ״ז  נוהגים להתפלל כן ולהחשיב במרפסות  צירוף מנין בכה״ג לא אדע מניעה מדוע לא יקיימו תפילת יזכור גם בכה״ג ואת הילדים יכניסו אז לתוך הבית ולא ישארו במרפסות ודי בזה, כן נלענ״ד.

ז: אדם שנולדה לו בת, מה יעשה כעת בגלל הקורונה, שלא יכול לתת קידוש, האם יתן שם לבת במרפסת, והספר תורה רחוק ממנו, והקידוש יתן בהזדמנות אחרת? או שיש רעיון אחר מה לעשות? ומה יעשה אם נולד לו בן, האם יכול להשלים השלום זכר בפעם אחרת?

תשובה: לענ״ד גם בזמנים רגילים באם האב עומד על מקומו בבית הכנסת ולא בזמן שעלה לתורה, יכול לבקש מהגבאי לעשות מי שברך ולתת שם לבתו הנולדת. וזכר לכך, זכורני שיש תשובה בשו״ת דברי מלכיאל להגאב״ד דלאמזא ח״א סי׳ד שכתב שעיקר זמן ברכת ברוך שפטרני מעונשו שלזה שאומר האב בבר מצוה של בנו הוא בזמן הסעודה בפירסום ולא כנהוג כיום לומר בזמן עליה לתורה עי״ש.

וכבר כתבתי בספרי באר שרים ליקוטים סי׳ ט׳ אות א׳ בשם הגאון האמיתי בעל כוכב מיעקב שבקריאת שם לבת אין צריך לחכות דווקא לשבת כמו שנהגו אלא הוא עצמו נהג מיד בעת שעלה לתורה ביום שבישרוהו על לידת בתו וכן נהגתי אני בלידת בנותי, עכ״פ מיד בעת עלייתו לתורה (שאז הוא הזמן כנהוג ) יקרא שם בתו. ולכן לאלה שנוהגים לעת כזאת בעת מגיפת הקורונה,  לעשות מניינים במרפסות

ואם קוראים בתורה מה טוב, ובאם לא קוראים בתורה, יעשה הגבאי או הש״ץ מי שברך ויקרא שם בתו בעת שרגילים לקרא בתורה כעת לאחר חזרת הש״ץ לאחר חצי קדיש קודם אמירת אשרי (שאין אנו אומרים תחנון בניסן) כן נלענ״ד. ואת הקידוש לרגל לידת בתו יעשה בבא הזמן ולא ישכח (כפי ששמעתי ממרן הגה״ק רבשכבנה״ג בעל ויואל משה מסאטמאר זתע״א שאחד שהיה לו איחור בשידוך לבתו בבא הזמן שאל אותו האם עשה קידוש בעת לידתה ואז נודע שלא עשה, ותלה זאת באי עשיית הקידוש בעת לידתה) ולכן אין דבר באם יאחר אך יעשה זאת בעת ישלח השי״ת הישועה ויוכל לקיימו ברוב עם כנהוג.

מה שנוגע לסעודת שלום זכור בלידת בנו יכול גם לעשות בביתו אפי׳ רק עם משפחתו הקטנה המצוי׳ בביתו העיתים אלו ועיין מש״כ בבאר שרים או״ח סי׳ רפ״ג וכן בח״א או״ח סי׳ פ״ז אות ב׳ שסעודת מצוה לאו דווקא בעשרה  ואין לענ״ד לעשותה בזמן אחר מלבד בליל שבת הראשון ללידה כנהוג וכפי שהסמיכו זכר לסעודה זו דברי התוס' בב”ק פ׳ ע״א ד״ה לבי עי״ש.

ח: האם חתן יכול להקל לצאת לבד לרחוב, בלי שומר, שלא יידבק בקורונה חס ושלום ?

תשובה: פשיטא שילך עם ליווי ויקפיד על הכללים ואז ירא שמים יוצא ידי שניהם שלא יצא יחידי ומאידך שומר על הכללים

י: היה מקרה עצוב מאד שבעצם השבת התקשר חרדי למשטרה להלשין שיש מנין במקום סגור, מה דעת כת"ר שליט"א על זה ?

תשובה: דעתי העני', שאסור באיסור חמור להתקבץ למנין ואנו מחוייבים לעשות ולקיים ממש ככל ההוראות היוצאות מהרופאים והמומחים בזה.  ולענ״ד, כבר גיליתי אוזניו, שאין אני גם מאלו שמקיימים מניין במרפסות ויש כמה וכמה חששות של ברכות לבטלה ואין צירופם צירוף למניין כדת וכדין,  ולכן כיום לאחר ההוראות החדשות, באם קשה הדבר לערוך מניין במקום פתוח במרחקים הראויים (ובפרט לאנשים מבוגרים מעל גיל ס״ה) עדיף להתפלל ביחידות בביתם ולא לצאת כלל מן הבית לשום דבר וחבי כמעט רגע עד יעבור זעם (ישעיהו כ״ו כ, ועיין שם ברש״י וסגור דלתך וגו׳ ור׳ תנחומא.

דרש סגור דלתי פיך שלא תהרהר אחר מדת הדין. וכידוע רג״ע ר״ת ראשית גויים עמלק) וימחה זכרו ושמו ואז בודאי נצא במחולות, אך כאמור כן יש לנהוג ולא זולתי. אך מכאן ועד הלשנה וחילול שבת, מי התיר להם, הן על מסירה לשלטונות, והן חילול שבת כל מורה הוראה ראוי לא אאמין שיורה להם או ליחיד לעשות כן ואין דעת חכמים נוחה מכך כן נלענ״ד ולשומע ישמע

יא: האם אפשר לצרף לחם משנה מהשכן שלו כעת במצב של הקורונה ה' ירחם, הגם שמקפיד שלא טועם כלום משכנו?

תשובה: האם יכול לצרף ללחם משנה לחם מהשכן בעת מגפת הקרונה שאינו אוכל ולא כלום מהשכן, עיין בשו"ת בצל החכמה לאדמו"ח הגאון זצ"ל ח"ג סי ק"י שהביא מהאחרונים בשאלה האם אפשר לצרף ללחם משנה בשבת ערב הפסח מצה שאנו לא אוכלים מצה בערבי פסחים כדאיתא בירושלמי ונפסק בשו"ע סי' תע"א, משו"ת פרי השדה, לבושי מרדכי, עין הבדולח, ואפרקסתא דעניא, ועוד, ומסקנתו, בפת עכו"ם וכדומה, שפת האסורה באכילה אינה ראוי' להצטרף ללחם משנה. פת שמותרת באכילה אף שכעת אינה ראוי' לבצוע עליה מצטרפת ושם הביא משו"ת חלקת יעקב ח"א סי' צ"ה אות ב' האם למי שמקפיד לאכול בפסח רק מצה שמורה האם יכול לצרף ללחם משנה מצה שאינה שמורה שאחרים כן אוכלים אותה מסקנתו להתיר ולכן בניד"ד היות והלחם מהשכן שראוי' ומותרת לשכן אף באם הוא בעת הקורונה לא יאכל ממנה יכול לצרפה ללחם משנה כיון שראוי ומותרת לשכן, ואם השכן גם לא יאכל ממנה כי הייתה כבר אצלו לצורך לחם משנה, הרי זו פת שאינה ראוי' לאכילה לא יכול לצרפה.

יב: הנה בברית מילה נוהגים שנותנים לתינוק מהיין באמצע שמברכים על הכוס, כשאומרים בדמיך חיי, והשאלה אם עתה בגלל הקורונה שיש חשש התדבקות, אם ראוי לקיים מנהג זה ? וכן אם ראוי לכבד סבא שנמצא במרפסת שיברך על הכוס, והברית מתקיים בחצר הבנין, ולא יוכלו לקיים מנהג זה, או שיעשו הפסק באמצע הברכה, ויורידו הכוס לחצר, ויתנו לתינוק מהכוס, ויחזירו הכוס לסבא להמשיך הברכה ?

תשובה: בנוגע לתת לתינוק בברית מילה מן היין לשתות אפשר לתת גם מיין שלא שתו ממנו ולאו דוקא מן הכוס של המברך שהמנהג הנכון לשתות ממנו מיד אחר כורת הברית (עיין באר שרים ליקוטים סי' ט"ו אות 'ב' שהסקתי כן על פי שני זקניי בעל הלבושים ומרן הרע"א שעל פי שניים עדים יקום דבר שכן יש לנהוג) ולכן בשעת אמירת בדמייך חייך שאז רגילים לתת לתינוק מן היין בעת הזו כבר שתה המברך מן הכוס ולכן בעת מגפת הקרונה יתנו מיין שלא שתו ממנו. ולכן גם כשהסבא נמצא במרפסת אל יפסיק באמצע הברכה, ויגמור הסבא ברכתו על הכוס מהמרפסת, ויתנו לתינוק הנמצא בחצר מיין אחר שלא שתו ממנו.

יג: האם מותר לברך ברכת כהנים עם מסיכה על הפנים ועם כפפות על ידיו ?

תשובה: האם שרי לעשות ברכת כהנים עם מסכה ועם כפפות בעת מגפת הקורונה. התשובה, עיין בספרי באר שרים ח"א או"ח סי' ס"א אות כ"ד ושם נתבאר דבניד"ד בעת הקרונה שרי לישא כפיים עם מסכה ולא גרע מצב זה לדש בעירו כאשר מדובר אפי' בכהן בעל מום, ומה שנוגע לכפפות שמעתי בימים אלו שכלל לא צריך ללובשם ורק אנשי רפואה בעת טיפול ואדרבא יכול להזיק ולכן אין ללבוש כפפות בעת נשיאות כפיים.

יד: הנה צריך להניח היכר בין מי שאוכל בשר למי שאוכל חלבי בשלחן אחד. וכן בעל שאוכל עם אשתו נידה, צריך להניח דבר היכר ביניהם. והשאלה שכעת בגלל חשש התדבקות מהקורונה האם צריך בכלל היכר?

תשובה: בנוגע להיכר בעת נידותה כיון שבתוך הבית במשפחה הגרעינית אין חיוב להבדיל בינו לבין אשתו מרחק כפי ההוראות בחוץ (שני מטר) יש לעשות היכר גם בימי הקרונה. ובאם גם בביתו יושב בעת הזו במרחק מאשתו עבור הקרונה אם כן זה עצמו היכר ואין זקוק לעוד היכר אך בפשטות כפי שנהוג בבית לא להרחיק זמ"ז יש להתנהג גם בימים אלו כמבואר בשו"ע.

טו: אדם שנמצא בבידוד בגלל הקורונה, ה' ירחם, האם יכול לעשות פדיון הבן על ידי העברה בנקאית לחשבון של הכהן ?

תשובה: פדיון בנו כאשר האב נמצא בבידוד. הנה הרחבתי בספרי באר שרים חיו"ד סי' קי"ח גבי פדיון הבן על ידי שליח כידוע מדברי השואל בשו"ת הריב"ש ודברי הרמ"א, ושם בין היתר הבאתי ממרן כק"ז החת"ס חיור"ד סי' רצ"ז שבאם זה כספו של האב ששולח על ידי שליח בודאי מהני ובסי' רצ"ד כתב דקיי"ל דמהני על ידי שליח גם בכספו של השליח עי"ש ואם כי בודאי מצוה בו יותר מבשלוחו גם בזה (דלא כדברי היד המלך פל"ב מהל' שבת שרצה לחדש דרק בשבת וקידושין נאמרה הלכה זו ואכמ"ל). אך במקרה של נד"ד שהאב חייב להישאר בבידוד והגיע מועד הפדיון יפדה על ידי שליח ואין בכך ספק דיצא ידי חובתו (עיין שם בתשובתי אות ט') ועיין דובב מישרים לגאון הדור ח"א סי' קי"ד אות ב') ואל נעשה חדשות לפדות בהעברה בנקאית חדש אסור מן התורה וד"ל.

טז: אדם שיושב בביתו, וכבר התפלל, וכעת בגלל הקורונה שיש הרבה מנינים במרפסות, שומע שוב ברכת כהנים, האם צריך לעזוב עסקיו ולימודיו ולהקשיב לברכת הכהנים ? כמו כן, אם שומע שמתפללים ואומרים חזרת הש"ץ וקדושה, האם צריך לעזוב עסקיו ולימודיו ולהקשיב בחלון כדי לענות קדושה ואמנים ואיש"ר ?

תשובה: באם כבר התפלל ושמע ברכת כהנים ועוסק בצרכיו או בלימוד ושוב שומע ברכת כהנים או קדושה האם עליו לענות קדושה ולשמוע ברכת כהנים ולכוון לכך. כבר כתבתי בספרי כעין זה בחלק א' מאו"ח סי' נ"ו אות א' גבי אלה שמתפללים בכותל המערבי, ויש שם כמה מנינים צמודים זה לזה כידוע, האם המתפלל בציבור שלו ולדוגמא הוא באמצע ק"ש ושומע קדושה ממנין הסמוך לו, האם שרי או מחוייב להפסיק וכדומה, והבאתי שם מהאדמו"ר מקלויזנבורג בעל שפע חיים זצ"ל,שלא נתן לעשות שני מניינים באותה עת בבית מדרשו מחמת שנכנסים להרבה ספיקות בכגון דא, אך לדינא הסקתי שם, דלחייבו לענ"ד אין מן הדין כאשר עסוק בלימוד ועוסק במצוה, אך באם הוא יושב בטל במרפסת וכבר התפלל ושוב שומע קדושה או ברכת כהנים (שידועה דעת החרדים דמצוה גם להתברך וגם מדברי התוס' ר"ה ט"ז ע"ב גבי מיתרמי עוד ציבור גבי ברכת כהנים והרחבתי בדבריהם בספרי ח"ב או"ח סי' רס"ד בש"ה אות א' בדין ערבות דעת הרש"ש בר"ה שם שם ומרן הרע"א שם  והח"ס באו"ח סי' קס"ז ואכמ"ל) מה בכך באם ישמע אך בעת לימוד אינו מחוייב.