בעוד בחוצות תל-אביב יש מסעדות המתהדרות בפתיחתן בעיצומו של יום האבל הלאומי של עם ישראל – תשעה באב, תוך דריסת ורמיסת המסורת היהודית בת אלפי השנים ה“י; בכוללים ובקהילות שונות ברחבי הארץ והעולם עוסקים בהאדרת המורשת של בית המקדש, בלימוד הלכות בית הבחירה והלכות קדשים וטהרות – גם באופן של ”הלכה למעשה“ – מתוך הכנה וציפייה לקראת בניין בית המקדש השלישי שייבנה במהרה בימינו.
בשנים האחרונות תופעת העיסוק בבניין בית המקדש ולימוד ההלכות הנחוצות לזמן שבית המקדש קיים, רק הולכת וצוברת תאוצה. מכונים מוקמים לצורך המחשת המבנה ההיסטורי והמקודש ביותר לעם ישראל, עוד ועוד קהילות עוסקות בלימוד הלכות בית הבחירה, עוד ועוד כוללים מיוחדים במינם נפתחים ברחבי הארץ ועוסקים אך ורק בלימוד הלכות טהרות.
’יום ליום‘ שלח את הכתב יוסי אסולין לשוחח עם מי שעומד בראש רשת הכוללים הארצית ללימוד הלכות טהרות – הרב יצחק קורלנסקי, עם ראש הכולל ”עזר מקדש“ – הכולל היחיד בעולם שבו לומדים מבוקר ועד ערב את הלכות טהרה באופן של הלכה למעשה – הרב דוד בעדני, ועם המרצה החב“די הרב ישי אלגאזי, שמרצה ברחבי הארץ והעולם על בית המקדש.
החזון של הגרמי“ל לפקוביץ
”כולל טהרות“ הוא כולל ייחודי שאברכיו עוסקים בו בהלכות טהרות בלבד. כולל זה הוא למעשה הגשמת חזונו של ראש ישיבת פוניבז‘ מקדם, הגאון הגדול רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ“ל, שאברכים יעסקו בהלכות טהרות גם בזמן הזה. מי שלקח על עצמו את הרמת הפרויקט הזה, שקיים כבר למעלה מ-20 שנה, הוא נכדו של הרב ליפקוביץ‘, הרב יצחק קורלנסקי.
”החפץ חיים דיבר הרבה על לימוד סדר קדשים, וכתב על כך הרבה מאוד“, אומר הרב קורלנסקי ליום ליום. ”האמת שאם חושבים על זה, אז לימוד סדר טהרות קודם ללימוד סדר קדשים. כי כשהאדם לא טהור הוא לא יכול להתחיל להתעסק בקדשים, הוא לא יכול להיכנס לבית המקדש, לאכול ולהקריב קרבנות. אם אנחנו רוצים להתכונן כראוי לבניין בית המקדש, דבר ראשון צריך לדעת איזו טהרה צריך. אם אדם טמא, לאיפה הוא יכול להיכנס ולאיפה לא. כל מה שהחפץ חיים כתב על סדר קדשים – הרי זה קל וחומר, בן בנו של קל וחומר בכל הנוגע ללימוד סדר טהרות“.
כשרוצים לדעת איך הכול התחיל, הרב קורלנסקי, העומד בראשות הכוללים המונים למעלה משש מאות אברכים, מספר: ”לפני כ-20 שנה פתח סבי הרב ליפקוביץ את הסניף הראשון בבני ברק, זה נושא שתמיד בער בנפשו, תמיד הוא הקשה מדוע מזניחים את לימוד סדר טהרות, וזה מה שמניע את הרשת ואת התרחבותה, וב“ה יש לנו היום 22 סניפים – וזה רק הולך וצובר תאוצה והתעניינות. אופקים, נתיבות, רחובות, חיפה, רכסים, אלעד, בית שמש, פתח תקווה ומודיעין עילית ועוד, והרשימה רק הולכת ומתארכת“.
הכולל היחיד מסוגו בעולם
ברשת הכוללים הארצית של הרב קורלנסקי לומדים מדי ערב את סדר טהרות בצורה עיונית כמו בעולם הישיבתי. אולם יש כולל אחד יחיד ומיוחד, ”עזר מקדש“ שמו, השוכן בעיר העתיקה בירושלים תובב“א, שבו לומדים את ההלכות הללו ממש באופן של ”לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא“, מן הבוקר ועד הערב. פשוט לומדים את ההלכות בשביל להיות מוכנים לביאת המשיח.
בראשות הכולל המעשי הייחודי בירושלים עומד הרב דוד בעדני, בנו של חבר מועצת חכמי התורה הגאון הגדול רבי שמעון בעדני. ”הכולל שלנו“, מספר רבי דוד ל‘יום ליום‘, ”הוא כמו כל המקומות שלומדים הלכה למעשה. פשוט לא רואים את ההלכות הללו כהלכות דמיוניות, ששייכות כביכול לתקופה של לפני 000,2 שנה. אנו מחכים ומצפים שייבנה בית המקדש בכל יום, ולכן רואים את הלכות טהרות כאקטואליות לכל דבר, בדיוק כמו האקטואליות של הלכות שבת. כמו שהחפץ חיים התייחס לסדר קדשים כהלכה למעשה – עם התייחסות מפורטת למצבים של ’לכתחילה‘,’בדיעבד‘, ’בשעת הדחק‘ וכו‘, כך אנחנו מתייחסים ולומדים את הלכות טהרות“.
הרב שמואל סימן טוב, הוא אחד מחשובי אברכי הכולל ”עזר מקדש“ של הרב בעדני, מבחינתו זה החומר הנחוץ ביותר. כשאנו משוחחים איתו, הוא גם מנמק בפאתוס: ”כשיבנה בית המקדש, יבואו אנשים ויאמרו לרב בעדני: מה עושים במקרה כזה וכזה. כנראה שהוא יהיה מו“צ מאוד חשוב, כי הוא ממש בקיא בנושאים הללו… בזמן שבית המקדש קיים נוהגים דיני טומאה וטהרה. יש ראשון לטומאה, אב הטומאה, אנחנו לומדים הכול הלכה למעשה. מה יהיה הדין אם טמא מת נגע בכלי – האם הכלי טמא, האם האוכל טמא וכו‘. פשוט מתכוננים לבית המקדש“.
”הרב בעדני תמיד אומר“, מספר הרב סימן טוב, ”שהכולל שלנו נותן מענה לשאלה ששואלים את האדם לעתיד לבוא בבית דין של מעלה – ’ציפית לישועה?‘. איך מצפים לישועה? על ידי שלומדים הלכות טהרה. לכן ביקש הרב בעדני להקים כולל שבו ילמדו את הלכות טומאה וטהרה, כך שכאשר משיח יבוא – נדע מה יהיה לגבי אוכלים ומשקים וכו‘ להלכה“.
העיסוק בהלכות טהרות כבר מניב פירות, ובשנים האחרונות חיבר רבי דוד בעדני חמישה ספרים העוסקים בדיני טהרות, ולאחרונה הדבר מקבל ביטוי גם בכולל הייחודי שהוקם דווקא בעיר העתיקה, ”הכי קרוב שאפשר לבית המקדש“, הורה אז הגר“ש בעדני, וכך היה.
פתיחתו של כולל הלכה בעניינים שכאלו היתה משך שנים רק שאיפה, אבל מה שגרם להוצאת הרעיון אל הפועל הייתה פטירתו הטראגית של הקדוש שלום אהרון בעדני הי“ד, בנו של ראש הכולל הרב דוד בעדני, שנהרג על קידוש השם בפיגוע דריסה בירושלים לפני קרוב לארבע שנים, ומני אז החליטו להנציח את זכרו באמצעות הכולל הייחודי.
בית המקדש בזמן הזה
אחת הקהילות שעוסקות בהרחבה בענייני בית המקדש היא חסידות חב“ד. בכל השנה כולה ובפרט בימי בין המצרים, בהם נוהגים בחסידות להרבות בעיסוק זה, אם זה ע“י לימוד בהיכלי הישיבות, בכוללים, ואף בכינוסים תורניים המוקדשים ללימוד הלכות בית הבחירה ומועברים על ידי מרצים בעלי ידע בנושא המקדש.
הלימוד כולל הן את התורה שבכתב – פרשיות תרומה עד פקודי העוסקות בבניין המשכן ופרקים מ‘ – מ“ג בספר יחזקאל, הן את התורה שבעל פה – מסכת תמיד העוסקת בקרבן התמיד ומסכת מידות המתארת את צורת בית המקדש השני, והן את ’הלכות בית הבחירה‘ לרבינו הרמב“ם ועוד. זאת לאור הוראת מנהיג החסידות, האדמו“ר האחרון הרבי מלובביץ‘ זיע“א, לפני למעלה מ-40 שנה.
בחסידות חב“ד אף נוהגים ללמוד מדי יום פרקים מהיד החזקה לרמב“ם. הרבי מלובביץ‘ ציין לא אחת כי העובדה שהרמב“ם הביא בספריו – כפוסק הלכה למעשה – גם את הלכות בית הבחירה, מלמדת שאף שלעת עתה בית המקדש איננו קיים בעוה“ר – עדיין חובה עלינו ללמוד הלכות אלו גם בימי הגלות והחורבן, ואדרבה, זה עצמו יביא לבניין המקדש.
כדי להבין יותר מהו המניע שעומד מאחורי הוראה זו ועד כמה בעקבות זה הולכת וגוברת כיום ההתעניינות בבית המקדש בכלל הקהילות, שוחחנו עם הרב ישי אלגאזי – מרצה בכיר בארגון המרצים ’פרדס‘ של חב“ד ומומחה להלכות בית המקדש, שממש ברגעים אלו של כתיבת השורות הוא עושה את דרכו מאוקראינה לישראל לאחר סבב הרצאות שקיים שם בנושא בית המקדש.
”אני אשאל אותך משהו“, פותח הרב אלגאזי את הסברו, ”אתה רוצה כמוז? לא, למה אתה לא יכול לרצות כמוז? משום שאתה לא יודע מה זה. אם אני לא יודע דבר מסוים מהו, איך אני ארצה אותו? בהרצאות שלי“, אומר הרב ישי, ”אנחנו לא לומדים את החומר בצורה של הלכתא דמשיחא. זה לא הלכות קץ הימים. הקו המנחה של ההרצאות שלי, זה שבית המקדש הוא דבר שנמצא כאן, דבר אקטואלי שעוד רגע מתממש ואפשר לחוש אותו.
”אם אנחנו חפצים ומעוניינים לאהוב את בית המקדש ולרצות אותו מכל הלב, אם אנחנו רוצים להתפלל באמת ובתמים ’שיבנה בית המקדש במהרה בימינו‘, אנחנו לא יכולים שזה יהיה בבחינת ’כמוז‘, משהו ערטילאי שאנחנו לא מכירים אותו. אנחנו חייבים שזה יהיה משהו שקרוב אלינו, שיגרום לנו לרצות לראות בבניינו. ומעבר לזה, יש כמובן את העניין של ’כאילו עוסק בבניין הבית‘“.
הרב ישי ממשיך: ”העובדה שבחב“ד מקדישים תשומת לב רבה לעניין, זה כדי שאנחנו נחיה את הדבר ובמילא נרצה אותו. ואם כל השנה כך, בימי בין המצרים על אחת כמה וכמה, מאחר שבימים אלו אנו מקבלים ממד נוסף – האבלות שאנו מצויים בה“.
”צריך לזכור“, אומר הרב ישי, ”שהאבלות היא לא לשם אבלות. האבלות היא לשם תזכורת לציפייה. זה שאנחנו יושבים על הארץ זה לא רק כדי לבכות על מה שהיה, אלא כדי לעורר אותנו למה שיהיה. אנחנו רוצים להיות עם הפנים קדימה. לצפות לגאולה האמתית והשלמה“.
”בהרצאות שלי“, אומר הרב ישי, ”אני מקשר את זה לדברי הגמרא בסוף מסכת מכות, שם מסופר על השועל שיצא מבית קדשי הקדשים. התחילו החכמים לבכות ואילו רבי עקיבא היה מצחק, בתחילה הם הקשו עליו ושאלו: ”מפני מה אתה מצחק?“ ולבסוף אמרו: ”עקיבא ניחמתנו“.
”בעצם רבי עקיבא גילה להם מה המהות של החורבן. שזה לא כדי לבכות. הסיבה שהוא צחק היא כי הוא ראה בעיני רוחו מה עומד מאחורי האבלות הזאת – שהקב“ה החריב את בית המקדש כדי לבנות בית מקדש טוב יותר. כדי לתת לנו גאולה טובה יותר“.
מלבד סדר לימוד ההלכות, קיימות גם תופעות שבעבר לא היו מוכרות. אחת הנפוצות שבהן היא ’מנויי קרבן הפסח‘. עוד ועוד אנשים מצטרפים ורוכשים מבעוד מועד חלק בבהמות הראויות להישחט כקרבן פסח. הרעיון שעומד מאחורי היוזמה הזו הוא האמירה כי אם אכן יגיע המשיח עוד בטרם יכנס החג, הרי שלא יספיקו כל הקהל להתארגן לרכישת קרבן ולנטילת חלק כנדרש.
יש גם מי שהרחיק לכת ואף ביצע הלכה למעשה. בארגוני המקדש נוהגים מזה שנים מספר של תרגול הקרבת קרבן הפסח, כשבשנה האחרונה עשו זאת בסמיכות להר הבית, מה שהרגיז את הממשלה הפלסטינית ברמאללה, שהזהירה מפני ”השלכות הצעדים שנוקטת ישראל במסגד אל-אקצה דוגמת מתן היתר ליהודים לקיים פולחן דתי סמוך לשערי המסגד“, ובהודעה שפרסמה אז הגדירה זאת הממשלה הפלסטינית
כ“תקדים מסוכן“.
הכמיהה לבית המקדש
אז קרבן פסח עדיין איננו שוחטים, גם לא בתרגול, אבל התופעה הזאת של הכמיהה לבית שאיננו מזה 1949 שנים היא מעניינת למדי. השאלה הגדולה כמובן היא איך מעבירים את הכמיהה והגעגוע לדבר שמעולם לא ראינו. ”אני משתדל לתת דוגמאות בתוך ההרצאה“, אומר הרב אלגאזי ליום ליום, ”אני מספר למשתתפים על כלי הקודש שנמצאים בוותיקן, והיכן מוחבא ארון הברית. אני משמיע לקהל הקלטות שבהן ניתן לשמוע את החפירות מתוך מנהרות הכותל, מתחת להר הבית. ופה רמת הקשב עולה עשרות מונים מעל רמת הקשב הרגילה. כשאתה אומר לאנשים איפה נמצא ארון הברית, זה כאילו שאתה מגלה להם את סודות היקום…“
עוד דוגמא שהרב ישי מביא בהרצאותיו היא על ממצא ארכיאולוגי מעניין. ”מדובר על שני שלטים כתובים ביוונית עתיקה שמצאו בחפירות הארכיאולוגיות של הכותל הדרומי השלטים זהים אחד לשני, והם היו עומדים על הסורג שחצץ בין הר הבית (מחנה לויה) לבין בית המקדש עצמו (מחנה
שכינה).
”שלטים אלו הכריזו כי ’עד כאן הכניסה לטמאי מת ולגויים‘. זו לא איזו אגדה או השערה. מדובר על שלטים שממש היו בבית המקדש. וכן על זה הדרך. ובאמת, כל המטרה של הלימוד זה שהוא אמור להביא אותנו לחוויה שהנה זה כבר קורה. וזה מגביר בנו את הכמיהה והרצון לחיות את זה“.
אני מבקש מהרב אלגאזי לשתף אותי באפיזודה מעניינת שאליה הוא נחשף במהלך הרצאותיו, והוא משתף אותי בסיפור ממש טרי. ”השבוע מסרתי הרצאה ל-120 נשים בדרום הארץ. ישבה בקהל אישה שלא מדברת מילה בעברית. היא קמה אחרי ההרצאה, באה אליי ואמרה לי באנגלית: ’אני אמנם לא מבינה עברית, אבל הייתי מרותקת מההרגשה שהייתה פה בחלל של החדר. היה פה משהו מיוחד. אפילו שלא הבנתי מילה ממה שאמרת, הבנתי הכול‘“. ”בשבילי“, מסכם הרב אלגאזי, ”זה אומר שהמסר הועבר“.
ואנחנו כמובן אף על פי שיתמהמה עם כל זה נחכה לו בכל יום שיבוא, ובתקווה שעד להדפסת שורות אלו ובוודאי עד המועד שבו הן רואות אור נזכה להתגלות האור האמיתי, אורו של משיח.
הכתבה פורסמה בסוף השבוע בעיתון 'יום ליום'.
בסד
ואני אוהב המקדש
שואל למה לא לתרגל הלכה למעשה גם קרבן פסח
מתוך לימוד ללא הקדשה וכדו
למה לא ללמוד איך מניפים איך קומצים
למה לא להכין יין שמן בטהרה
למה לא להכין בגדי כהן
למה
והיה אם יעשו כן יקימו במלואו את דברי מרנא החפץ חיים
יחי המלך המשיח הרב ניר בן ארצי שליט"א