מאת ישראל הרשקוביץ / המודיע
קולות האזעקה שהחרידו בתחילת השבוע את שלוותה הקסומה של העיר צפת, לא נשמעו במרומי העיר הגלילית לבדה. העיר, שבימים אלו שוקקת חיים וגודשים אותה אלפי משפחות חרדיות הנוהרות אליה מכל רחבי הארץ, וגם מהקהילות היהודיות הגדולות בעולם, הצליחה לגרום לפעימות לב מואצות בירושלים ובבני ברק, בניו יורק ובמונטריאל. הידיעה ש"יש אזעקות בצפת" פשטה במהירות האור, כאשר נלוותה אליה, כרגיל, גם חרושת של שמועות…
לא חלף זמן רב, והתברר שבעיר לא נחתו טילים וגם לא כטב"ם חמוש. מהתחקיר הצה"לי עולה כי הטייס הסורי האומלל בסך הכל התבלבל, אך זו היתה הטעות האחרונה שלו. מיד לאחר שמטוס ה'סוחווי' נקלט על מסכי הראדרים הצהל"ים הופעלו מערכות היירוט, שנמצאות בימים אלו בכוננות שיא בפרט שיום קודם לכן נורו טילים לעבר ישראל, ומהבסיס הסמוך לצפת נורו טילי הפטריוט שיירטו את המטוס. זמן קצר לאחר מכן כבר שבה השגרה לעיר. המוני הקייטנים יכלו להמשיך וליהנות מהחופשה, שבסך הכל התעשרה בעוד חוויה לא שגרתית.
מה מושך, באמת, את הנופשים הרבים לעיר צפת? אמנם, מעבר לאוויר הגלילי הצלול שגורמת לכך שגם בימים אלו של שיא החום נשמרת בעיר טמפרטורה נעימה יחסית, נהנית העיר מהאווירה הייחודית לה. אולי אלו הסימטאות המתעקלות במורד, האתרים ההיסטוריים שקיימים להם בכל פינת רחוב, הנוף שאין כמותו בכל מקום אחר – כל אלו מעניקים לה מימד ייחודי כזה, שאין פלא כי ישנם רבים שלא ישובו לשגרה בלי ביקור קצר או ארוך בצפת.
אך אין זה סוד כי רבים מאד מהנופשים מגיעים לעיר זו בדווקא, רק משום שהם יודעים כי שם, בניגוד לעיר נופש אחרות, הם יכולים ליהנות מהחנויות העומדות תחת כשרות מהדרין – הכשרות המהודרת שחותמו של 'הרב ביסטריצקי' מתנוסס עליה ואשר כבר הפכה למותג ידוע ולא רק באיזור הקרוב.
"אבא ז"ל" אומר לנו הרה"ג רבי מרדכי ביסטריצקי שליט"א, בנו וממשיך דרכו של אביו הרה"ג רבי לוי זצ"ל שבעוד ימים אחדים יחול יום היא"צ שלו, "השקיע אכן כוחות נפש ומאמצים רבים בהסדרת מערכת הכשרות המהודרת שבה התברכה ומתהדרת העיר. הוא לא חס על כבודו, על זמנו, על כוחותיו ואפילו על בריאותו, וכל זאת בכדי שתושבי העיר וכל הבאים בשעריה יוכלו לנות ממערכת כשרות מהודרת שבה לא מוותרים על כל קוץ ותג. ואכן, הוא זכה וכיום הולך שמה של מערכת הכשרות הצפית לפניה, כאשר בין אם מדובר בתושבים, באורחים הרבים המגיעים לעיר או אף בגורמי הכשרות המסתמכים על כשרות חומרי הגלם שחותם מערכת הכשרות מתנוסס עליהם, המכנה המשותף, שבכולם הוא שהם מביעים אמון בלתי מסוייג במערכת הכשרות ומסתמכים עליה ללא עוררין".
וההצלחה אינה רק לשעתה ולמקומה. בימים אלו זכה הרב ביסטריצקי שליט"א ולזכותו נזקפת ההצלחה שבשימור מערכת הכשרות הממלכתית, לאחר שהצליח לבלום 'תיקונים' שאמורים היו להיכלל במסגרת הרפורמה החדשה בכשרות ולפגוע קשות במערכות הכשרויות שבראשן עומדים הרבנים המקומיים. כבר נגיע לכך, אך קודם לכן אי אפשר להתייחס לכך שמערכת הכשרות הצפתית, תחת הנהגתו של אביו זצ"ל כפי שהיא משתמרת היום בידי בנו יבלחט"א, אינה מתייחסת רק לנושא הכשרות. פרט לכשרות המזון והעסק מושם דגש גם על נושא הצניעות, וכמובן שקודשת השבת תופסת ערך מרכזי בעיר.
איחוד הקהילות
אנו חוזרים עמו לימי הבראשית, כאשר הציבור הדתי והחרדי – שכיום התרחבו שורותיו והוא מונה רוב בעיר – זכה בעיר להשפעה מועטת, אך כבר אז חתר הרב ביסטריצקי זצ"ל והוא ביקש לראות את מערכת הכשרות של הרבנות המקומית כמהודרת, ברמה של 'לכתחילה'. "זה לא היה קל" הוא מספר, "אבא היה ניגש לבתי עסק ומפציר בפניהם שיסכימו לדרישות המחמירות תמורת מתן תעודת כשרות ברמת 'מהדרין', אך הם לא הבינו מדוע. בעיר לא היו דורשים רבים לרמת כשרות 'מהדרין', ובעצם, בעלי העסקים הסתדרו לא רע גם ללא תעודת כשרות רגילה… האורחים המעטים שומרי המצוות שהגיעו התאכסנו במלון הכשר היחיד שנודע בשם 'מוטל צפת'. לא היה שוק למוצרים הכשרים, אך למרות זאת, אבא לא הרים ידיים ולא נואש".
כבר אז צפה הרב קדימה, והוא ראה את העיר כפי שהיא היום – עיר שומרת מצוות שבה חיה קהילה גדולה השומרת על הקלה כבחמורה, ואינה מתפשרת על כשרות מהודרת. לשם כך, הוא נאלץ לנקוט בתכסיסים. "בבתי המלון לא רצו לשמוע על כשרות כלל. כאשר ביקש, למשל, מאחד מבתי המלון שיצרכו רק ירקות עלים ללא תולעים, אמר לו מנהל המלון 'קת את התעודה ולך'. ההשקעה לא היתה כדאית. אז הוא הלך, ישב עם אחד ממנהלי בתי המלון והפציר בו לעבור לכשרות 'מהדרין', תמורת הבטחה שהציבור החרדי יגיע רק אליו. ואכן, המהלך הצליח, וכעבור זמן לא רב כבר עמדו בחדרו הקולגות, מנהלי בתי המלון המתחרים, כשהם מבקשם ליהנות אף הם מתעודת כשרות ברמת 'מהדרין'"…
מי שסייעו לו רבות בביסוס מערכת הכשרות היו בני הישוב השכן, תושבי הקריה החסידית שבחצור הגלילית. "הם צרכו את הפירות והירקות שהגיעו מצפת, וכך היה ביקוש למוצרי 'מהדרין'. רב הקריה, הרב אברמוביץ זצ"ל, פעל עם אבא יד ביד וכך הם הצליח להעלות את רמת הכשרות באיזור כולו רמות רבות מעל. בין השאר הם הפעילו יחד את 'ועד השמיטה' שפעלה כ'ועדת השמיטה צפת חצור'. המשגיחים היו מצויידים במכשירי קשר של 'מוטורולה' מהסוג הישן וכך הם פיטרלו בשדות. בין השאר זכור המקרה שבו סוחר ערבי רכש גזר בשוק, והוא 'שתל' אותם בשדה מחדש. הבעיה, שהוא שכח להוציא את הגזרים ממארזי הפלסטיק והם ביצבצו מהאדמה כשכך התברר ש'נשתלו' מחדש…"
שיתוף הפעולה הביא אכן לשדרוג מערכת הכשרות ("עד היום ישנם תחומים שבהם שיתוף הפעולה עדיין קיים. הח"ק האשכנזית, למשל, פועלת עדיין כ"חברא קדישא צפת חצור"), אך ההצלחה לא נשארה בגבולות הגזרה. בעקבות הצלחתו המרשימה של רב העיר צפת, התבקש הרב ביסטריצקי זצ"ל והוא ניסח את 'נהלי הכשרות' שהוטמעו לאחר מכן בידי הרבנות הראשית ויושמו בכל מערכות הרבנויות בארץ. "היום בעיר צפת ישנה מערכת כשרות רגילה (תעודה ורודה) ומערכת כשרות 'רבנות צפת מהדרין' (תעודה כחולה). והנוהג הזה התפשט לערים רבות אחרות שבהם ישנן שתי רמות – רמה בסיסית, ומעליה רמה שמתאימה לאלו שמקפידים על כשרות מזונם והם מבקשים ליהנות מרמת כשרות מהדרין".
אך באותה נשימה הוא מבהיר שאין זה אומר שהרמה הבסיסית תהיה פחותה וכי בה ניתן, חלילה, לזלזל. "ההצלחה של רמת ה'מהדרין', היא שגם הפיקוח ברמה הבסיסית יתנהל ברצינות ובלי פשרות. אמנם, ברמה הבסיסית אנו נוקטים מלכתחילה בגישה מקילה, אך יש לדעת שעל מה שמקפידים – מקפידים בלי פשרות. חובה שתהיה נוכחות של משגיח, וחובה שיקפידו על מה שסוכם בלי שתהיינה הנחות. רק כך אפשר להגיע למצב שבו הרמה המחמירה יותר תהיה אכן כזו שכל שלומי אמוני ישראל יוכלו להסתמך עליה בלי פקפוק".
איך, אכן, מגיעים לכך?
הרב ביסטריצקי אינו מהסס לרגע לפני שהוא משיב: "העיקרון הבסיסי הוא שלא רק לדרוש, אלא גם לתת. אבא זצ"ל הקפיד על כך מאד, ואני עד היום מקפיד ליישם את מורשתו בכך, כשהדבר אומר שעליך לשמור על קשר אישי ורציף עם בעלי העסקים והמפעלים, שזה אומר לשמוח עמם בשמחתם, להשתתף עמם בצערם, להיות עם הדופק ולהיות מעורב במתרחש בחייהם, לגלות מעורבות במצבם האישי והכלכלי, וכך אפשר אכן להגיע למצב שבו גם אם תעיר להם או אפילו תנקוט בצעדים לא נעימים כלפיהם, שהם יתקבלו בהבנה".
כך, אין פלא, שהרב ביסטריצקי רואה לעצמו כחלק מתפקידו את החובה לגלות נוכחות בכל ארוע משפחתי של בעלי העסקים בעיר, החל מאזכרה, חתונה או אפילו מסיבת יום הולדת, גם אם הדבר כרוך בטירחה או שהשהות לא הכי נעימה. "אחד מבעלי המלונות, למשל, היה ערבי. אבא זצ"ל הגיע אליו לנחמו לאחר לווייתו של אביו, ולאחר שאמו מתה אני הגעתי אליו לביתו בכפר. כל ה'חמולה' נרעשה מהביקור של הרב היהודי, אך מבחינתנו הדבר השתלם. אותו ערבי הפך למעריצו של אבא, ולאחר כן, כאשר אירעה בעיית כשרות במלון – הוא היה זה שגיבה את מערכת הכשרות חרף ההפסד".
איך בדיוק?
"באחד הימים מצא המשגיח שהטבח הכין כמות של סטייקים לבישול מבשר שלא עבר מליחה. הוא עדכן אותי, ואני הגעתי למטבח המלון בשעת ערב מאוחרת, ואכן מצאתי את ארגז הבשר שהוחבא היטב בחלקו התחתון של המקרר. בדקתי ומצאתי בפח האשפה את האריזות והתברר כי אכן – הבשר לא הומלח. לקחנו איפוא את כל הבשר, הובלתי אותם למרכז המטבח למקום החשוף למצלמות האבטחה, ומילאתי את ה'פיילה' עם הבשר בכל חומר ניקוי אפשרי שרק מצאתי בסביבה, מכל הסוגים והצבעים…
"למחרת התחוללה מהומה. שללנו את תעודת הכשרות והיה צורך להכשיר את המטבח ולהחליף את הצלחות. בהנהלת המלון לא ראו בעין יפה את העובדה שפסלנו להם את כל המטבח, דבר שהיה כרוך בהפסד של אלפי שקלים. הלכו שם צעקות ואיימו בפיצוץ, אך מי שגיבה את הרב והמשגיח היה לא אחר מאשר אותו מנהל ערבי. הוא הבהיר ש'אם הרב הורה – אנו פועלים לפי ההוראה'. ככה זה, כשאדם מקבל יחס, הוא גם יודע להחזיר באותה מטבע גם אם זה בהחלט לא קל".
ההתנהלות הזו, מבהיר הרב, היא אבן דרך בגישתו כלפי כל עניין בחיים, אך חשובה בעיקר כשמדובר במערכת כשרות שמבוססת על אמון. "רק כך אני יכול להיות רגוע ולדעת שגם אם המשגיח לא נמצא ברגע מסויים בזירה, שלא ינסו להערים עליו. ישנו אמון וישנה הערכה, וכך אפשר להבטיח שהפעילות תיעשה בלי משברים".
אך אין זה אומר שלא עומדים עם היד על ההדק. "אבא זצ"ל" הוא מספר, "התחבא פעם בלילה בתוך ארון חימום במאפיה, והוא הפתיע בבוקר את בעל המאפיה שלא העלה על דעתו שרב העיר עקב אחריו מבפנים… גם אנו עוקבים מקרוב אחר העסקים, אך כאשר הקשר מבוסס על אמון, מעטים המקרים שבהם מנסים לעקוף את ההשגחה".
ואכן, ישנם המון מקרים וסיפורים המלמדים על ההתנהלות המאפיינת את רבה של צפת, הרב זצ"ל ובנו יבלחט"א, כשמצד אחד הם ידעו לשמור על איפוק ושלווה צפתית אופיינית, אך מצד שני יודעים לעמוד על שלהם בלי לוותר על קוצו של יוד. אחד מהם התרחש לאחרונה ממש.
"הגיע אלי משגיח וסיפר כי הורה לבעלת העסק לזרוק את החסה בו השתמשה לאחר שהתברר כי לא באו מגידול ללא תולעים, והיא התפרצה כלפיו ואמרה לו 'לא צריכה לא כשרות ולא תעודה'. הגעתי לשם והרגעתי את הרוחות. לא חלף שבוע והמקרה התרחש שוב. הבנתי שיש משהו 'מתחת'. קראתי לה אלי הביתה וקודם לכן התפללתי לקב"ה שישים את המילים הנכונות בפי.
"כאשר הגיעה אמרתי לה שיש לי עבורה הצעה לצד בקשה: שתספר לי מה קורה אך 'תשים הכל על השולחן' בלי להסתיר. והיא החלה לספר. מתברר שהיא נמצאת בעיצומו של משבר משפחתי כואב והדבר משפיע על העסק שנקלע לחובות של עשרות אלפי שקלים. קשה לה לשרוד כלכלית, והנה כעת הגיעו אליה שותפים, שני ערבים ויהודי המנהלים רשת של צימרים, עם הצעה מבטיחה: הם הציעו לה שתתחיל לעבוד בשבת והם יביאו אליה את כל האורחים המגיעים לצימרים בשבתות. הם הבטיחו גם לממן לה חברת אבטחה שתמנע פגיעה אפשרית בבית העסק, ומעבר לכך, הבטיחו לה כי אם לא יכנס לקופה סכום מסויים עליו יוסכם, הם ידאגו להשלים לה את ההפרש.
היא התקשתה לסרב, וכך חשבה לוותר על התעודה ולהתחיל לפתוח בשבתות. אך כעת, לאחר שנחשפתי למצוקה, הדברים כבר נראו אחרת. דיברתי על ליבה שלא תפתח בשבת, וגייסתי במקום 12,000 ₪ עבורה – סכום שאמנם הצעתי לה כהלוואה אך לאלו שתרמו את הסכום הבהרתי ש'זו תרומה להוצאת שבת'… בהמשך שבו אליה הסוחרים והם הציעו להעלות את הסכום למאה אלף ש"ח, אך היא סירבה לפתוח בשבתות.
"זהו מקרה אחד מתוך רבים שרק מלמד על כך שכשרות אינה ענין של פיקוח לבדו. בניגוד לכל בד"ץ אחר שמסתכל על החנות הזו לבד, אנו מסתכלים על העיר כולה. ומה שחשוב לדעת הוא שבתעשיה הזו ישנם אנשים שיש להם צרכים ורגשות. אם מקפידים לתת להם את היחס ולתחשב, מגיעים לשיתוף פעולה שלא פעם מתברר ככזה שיכול להביא עמו גם תוצאות מדהימות".
תנאי בסיסי נוסף להצלחה שבא לידי ביטוי בקהילה הצפתית, הוא שיתוף הפעולה עם יתר הגורמים. "כאן בעיר אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם הרב הראשי הספרדי, הרה"ג רבי שמואל אליהו שליט"א, ואכן שיתוף הפעולה הזה והאחדות הקיימת בין הרבנים משפיעה. בשמיטה הקודמת, למשל, הצלחנו למנוע כניסה של ירקות מ'היתר מכירה' חרף השקפתו ההלכתית של הרב בנושא, כל זאת רק בשל הקשר הטוב שבא לידי ביטוי בכל המישורים. ובכלל, אני יכול לומר שהרב אליהו שליט"א הוא זה שגם סייע ולזכותו עומדים ההישגים שהגענו אליהם כעת במניעת הרפורמה שהיתה אמורה להתבצע בתחום בכשרות".
וזה לא קל. "באותם הימים של הויכוח סביב ה'היתר מכירה', אני יכול לומר שנסעתי אז לציון של הרבי מחב"ד זצ"ל בניו יורק, ושם העתרתי בתפילה שנגיע להבנות ללא כל מחלוקת, וכך אכן קרה. וב"ה, ההתנהלות הזו מאפיינת את עבודת הרבנות בעיר. כשאבי נפטר ונבחרתי למלא את מקומו הייתי רק בן 27. אין פלא שחששתי מאד, אך נאמן לגישתו של אבי זצ"ל ידעתי שעלינו לעבוד באחדות, ולהתפלל כל העת שלא תיפול חלילה תקלה תחת ידינו".
[divider]רבי לוי ביסטריצקי זצ"ל[/divider]
ההישג – בלימת הרפורמה בכשרות
ההישג הגדול הנזקף לזכותו של הרב ביסטריצקי כאשר רבים מרבני ישראל אכן דואגים להעלות את פעילותו על נס, הוא אכן בשינויים אותם הצליח להטמיע בתוכנית ה'רפורמה בכשרות' שעמדה כעת לצאת אל הפועל, ואשר בעבודה סזיפית ורצופה הוא הצליח להביא לבלימתה. עם זאת, כשאנו מבקשים לשמוע מפיו כיצד הצליח למנוע את יישום הרפורמה הוא דווקא מצטנע ומבקש להעלים את חלקו, אך בה בעת הוא שוטח את האיומים שהיו טמונים, לדעתו, בתוכנית המקורית, אם וכאשר היתה מיושמת בשטח.
"הרפורמה לכשעצמה" הוא מבהיר, "היא בהחלט ברכה. הבג"ץ הוא זה שבעצם כפה על הרבנות להביא לרה-ארגון במערכת, לאחר שהתברר כי ישנם כשלים רבים במערכות הכשרות של הרבנות כשהבעיה המרכזית היתה העובדה שהמשגיח קיבל את משכורתו מידיו של בעל העסק. במתכונת הזו, כשבעל העסק הוא בעצם המעביד של המשגיח, קשה מאד למשגיח לעמוד איתן ולמנוע את הכשלים. אצלינו הקפדנו על כך תמיד ומנענו מצב שבו המשגיח יקבל משכורת מבעל עסק, אלא בעל העסק משלם למועצה הדתית והיא זו שמשלמת למשגיח. אך במקומות אחרים זה לא פעל כך, ואכן המשגיחים חששו לא פעם להתריע גם אשר הם נחשפו לכשלים, לתקלות ואפילו להונאות מכוונות.
"הנה, אצלינו אנו מקפידים גם ברמת הרבנות הבסיסית על 'בישול ישראל' לפי שיטת הרמ"א. והנה, באחת המסעדות זיהה המשגיח שעובד תאילנדי מניח את הסיר עם הבשר על האש. הוא לא היסס, ושפך את תכולתו של הסיר לפח. אך זה יכול לקרות רק במקום שבו הוא אינו מקבל את המשכורת מידיו של בעל העסק, אך אם היה מקבל את המשכורת ממנו הוא לא היה מעז לעשות זאת, תוך שהוא מסכן את משכורתו ויודע שמהמשכורת הבאה יקוזזו לו חמש מאות השקלים שאותם הפסיד במו ידיו למעביד".
הרפורמה, אם כן, שכוללת גם סעיף של ניתוק מוחלט בין ה'מושגח' ל'משגיח', היא אכן צעד חשוב לשיפור המערכת. "למעשה, בית המשפט הוא זה שכפה על הרבנות לקדם את הרפורמה ולמנוע את הזיקה הפסולה שבין הבעל העסק למשגיח, והסעיף הזה עומד לדעתי לשנות את פני כשרות הרבנות. מעבר לכך ישנם עוד תיקונים נוספים כמו חידוד הנהלים והקפדה על שעות העבודה של המשגיחים, כשכל הפעולות הללו רק יתרמו לביסוס מערכות הכשרות ויעלו באופן כללי את רמת הכשרות במדינה, גם ברמת ה'רבנות' הבסיסית, בכמה רמות מעל".
אז מדוע פעלתם נגד הרפורמה?
"לא פעלתי נגד הרפורמה אלא רק נגד אחד הסעיפים המרכזיים שבה. זו ביקשה להטמיע נהלי כשרות אחידים בכל הרבנויות בארץ כאשר הדרישה לעצמה צודקת, אך היא קבעה שישנם נהלי כשרות אחידים, ואם הרב רוצה להחמיר ברמה של הרבנות ה'רגילה' עליו לקבל לכך הסכמה מבעל העסק או להגיש בקשה חריגה לשינוי מהנוהל, ולכך אי אפשר להסכים".
כמו מה?
"לדוגמא 'בישול ישראל'. ברבנות רצו להטמיע נוהל אחיד שבישול ישראל יהיה רק לפי שיטת הרמ"א, כך שגוי יוכל להניח את האוכל על האש. זה אומר שספרדי שיגיע לבית מלון שעומד תחת כשרות הרבנות, הוא בעצם יכשל באכילת בישול עכו"ם לפי שיטת ה'בית יוסף' לפיה הוא נוהג. או ירק ללא תולעים – היתה כוונה שבכל המסעדות העומדות תחת כשרות הרבנות ניתן יהיה להכניס ירקות עלים גם אם הם לא גדלים בתנאי חממה ללא תולעים, ועדיין הדבר לא יביא לשלילת תעודת הכשרות. אך אני התנגדתי לכך, אצלינו גם ברמת הרבנות ה'רגילה' אסור להכניס ירק שאינו גוש קטיף, והנה מעכשיו אם ארצה ליישם נוהל כזה אצטרך לבקש את רשותו של בעל העסק… זהו אבסורד.
"וישנן דוגמאות נוספות כמו דגים וחלב יחד או קטניות בפסח. כל אלו, אם אכן הנהלים האחידים היו יוצאים לפועל, היו אמורים להפוך לחלק מהנוהל, כך שהרב לא היה יכול לשלול תעודה בגינן".
הרב ביסטריצקי היה זה שזיהה את הבעייתיות והוא יצא למאבק, כשהוא זוכה לגיבוי מלא מצד הרבנים הנוספים ובראשם ידידו הרב אליהו, לצד רבנים נוספים חברי מועצת הרבנות הראשית, והמאבק הצליח. בסופו של דבר אימץ הרב הראשי לישראל הגר"ד לאו את עמדתם והוא לא חתם על הנוהל החדש. כעת אמור הרב לאו לפנות את מקומו במסגרת הרוטציה לרב הראשי הספרדי, הרב יצחק יוסף, והרב מביע תקווה שהמהלך שהוביל יישמר. "אני מקווה שגם הוא ידבק בעמדה זו והוא לא יאפשר את קידום הרפורמה".
על משמר השבת
מי שמעריך את פעילותו של הרב הראשי לצפת הם כמובן בני הקהילות החרדיות והתושבים הדתיים, כמו גם החילונים, של העיר צפת, אך לא רק הם. רבים מגדולי ישראל, זיע"א ויבלחט"א, המגיעים לעיר מוקירים את פועלו של הרב והם מביעים את הערכתם כלפיו בכל עת.
"רבים נוהגים כשהם מגיעים לעיר לברר על הכשרות, וכשהם נחשפים לשיטות העבודה ולהישגים ב"ה הם מביעים את התפעלותם הרבה" מספר הרב שמוסיף "יש מגדולי ישראל שליט"א המבקשים גם לשמוע על מצב השבת בעיר, וגם הם משתאים מההישגים הרבים אליהם הצלחנו להגיע ב"ה ובס"ד בתחום זה".
כי אכן, תחת הנהגתו של הרב, קיימת הקפדה גם על יתר הנושאים מלבד הכשרות. שמירת השבת, למשל, מהווה אבן בסיס. "היום בית המשפט מערים קשיים והוא מונע שלילת תעודת כשרות רק בשל חילול שבת, אך אנו מוצאים דרכים. לשם כך יש צורך לפלס מסילות לליבו של בעל העסק ולמנוע ממנו להיכנע לפיתויים או אפילו לנקוט בתכסיסים אחרים". בין השאר הוא מספר על מקרה שבו עסק ביקש לפתוח בשבת אך הוא לא רצה להיות היחיד שפורץ גדר והוא ביקש מבעל עסק סמוך שיפתח יחד עמו. "כששמעתי מכך, יצרתי מיד קשר עם בעל העסק השני ושכנעתי אותו לעבור לכשרות ברמת 'מהדרין'. כך ביצעתי שם 'הפרד ומשול' והתוכנית ירדה מעל הפרק"..
הפעילות בתחום זה עושה פירות והעיר מתהדרת גם בשמירת השבת בכל רחובותיה, אך גם נושא הצניעות תופס מקום רב בפעילתו של הרב. הרב ביסטריצקי (שבין השאר הוציא את החוברת העוסקת בהלכות צניעות הלבוש, אשר יצאה בידי ארגון 'נשי ובנות חב"ד' ועוררה הד רב בקהילות חב"ד בעולם), מקדיש מאמץ מיוחד לתחום זה, כשלא על הכל אפשר לכתוב. אך בין השאר אפשר להזכיר כי הצליח להביא לכך שה'פסטיבל' הקיים בצפת מזה שנות דור לא יתקיים בימי בין הזמנים שאז מלאה העיר באברכים ובחורים רבים המגיעים מכל ערי הארץ. וגם כאן, הגישה לא היתה הגישה המקובלת… "הסברתי לראש העיר שאם הארוע יתקיים בימים האלו של ימי בין הזמנים, העסקים יפסידו שכן הציבור ידיר את רגליו מהעיר. כך, ישנם הימים שהציבור החרדי מגיע, ואילו בימים אחרים יהנו הסוחרים מהציבור הכללי. ההסבר הזה התקבל והפסטיבל נדחה".
צופים קדימה
בשבוע הקרוב, תציין משפחת הרב ותציין העיר צפת את יום היא"צ של רב העיר הבלתי נשכח ומי שהניח את יסודותיה של מערכת הכשרות הנודעת, הרה"ג רבי לוי ביסטריצקי זצ"ל שנלב"ע ביום י"ט אב. היה זה כשנתיים לאחר ארוע הדריסה הידוע, כאשר הרב נדרס בידי אדם שהרב יצא נגדו ומחה בו על מעשיו. האיש נסע לעברו במזיד בעת שהרב צעד ברחוב במוצ"ש, והוא פגע בו ופצעו. "מאותה תאונה החלים אמנם הרב, אך שנתיים לאחר מכן נפטר מסיבוך בלב", מספר הרב, ממשיך דרכו, שמאז עמל לשמר את מורשת אביו הגדול, ואשר תחת הנהגתו פורחת מערכת הכשרות הצפתית והיא מתרחבת ומשגשגת.
"זכינו ב"ה לשמר את הקיים אך גם לגדול, אך למרות זאת יש משהו שכואב לי בכל שנה מחדש" הוא אומר בסופו של דבר, "כואב לי שאבי לא זכה לראות את ההתפתחות הרוחנית העוברת היום על העיר צפת, שכיום הציבור החרדי בה גדל והתרחב, כאשר הקהילה החרדית חיה עם יתר הציבורים בהרמוניה ובשלווה".
ובכל זאת, "אבא זצ"ל, איש צפת ברמ"ח אבריו, צפה קדימה, והוא הניח כבר אז את היסודות למערכות הכשרות בארץ כולה. ואכן, כיום שמה של מערכת הכשרות שאותה יסד אבא שמה הולך לפניה והיא מקובלת בכל הריכוזים של שומרי המצוות בארץ ובעולם. כיום אין ספק כי אותם הזרעים שזרע אבא זצ"ל, הם אלו שאנו זוכים היום לאכול את פירותיהם".
הרב ביסטריצקי מוסר את נפשו על כשרות זה שנים ידוע בכל העיר ומי שמבין גם בארץ שזוהי אחת הכשרויות הטובות בארץ
חבל שהכתבה מגמתית ולא מציינים שלאחרונה הכניסו הרבה חנויות את ההכשרים של העדה החרדית ושל הרב רובין לרוחת האורחים הרבים שלא אוכלים הכשר אחר.