ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, פועל נגד סוכנות אונר"א תוך שהוא מקדם ביטול של מעמדם של שני מיליון פלסטינים המוגדרים כפליטים – כך דווח במגזין האמריקני Foreign Policy. על פי גורמים אמריקנים ופלסטינים, המהלך נועד להוריד את הנושא משולחן המשא ומתן בין ישראל לבין הפלסטינים.
קושנר, שמונה על ידי טראמפ כאחראי על פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, עובד בשנה וחצי האחרונה על תכנית השלום של הממשל וממעט להתבטא בנושא באופן פומבי. במגזין האמריקני נכתב כי הודעות דואר אלקטרוני ששלח חושפות את יחסו אל אונר"א, המהווה את סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים.
בדיווח צוטטה הודעת דוא"ל שנשלחה ב-11 בינואר השנה לבכירים בממשל העוסקים בנושא הישראלי-פלסטיני, אחד מהם הוא השליח המיוחד ג'ייסון גרינבלט, בה נכתב כי "יש לעשות מאמץ משמעותי לפגוע בפעילותה של אונר"א. הסוכנות הזאת מנציחה את המצב הקיים, פועלת באופן מושחת ולא יעיל וגם פועלת באופן הפוך מקידום שלום", כתב קושנר והוסיף, "אין לנו צורך לשמור על המצב כפי שהוא, כי הוא חוטא לאמת. לעתים יש להסתכן ולנקוט בצעדים כדי לחשוף את האמת".
קושנר ושגרירת ארצות הברית באו"ם ניקי היילי הציעו בינואר להפסיק לממן את אונר"א. עם זאת, משרד החוץ האמריקני, הפנטגון וקהילת המודיעין האמריקנית התנגדו לכך בטענה שהיוזמה עלולה להצית אלימות במזרח התיכון. שבוע אחר כך הודיע משרד החוץ האמריקני כי הוא יחתוך בחצי את המימון לאונר"א – והקפיא העברה של 65 מיליון דולר לסוכנות. קושנר כתב כי "אונר"א איימו עלינו כבר שישה חודשים שאם הם לא יקבלו את הכסף שלהם הם יסגרו בתי ספר. שום דבר לא קרה".
יצוין כי בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים, פליט הוא מי שאינו יכול לחזור למקום מגוריו הטבעי והקבוע הקודם. לעומת זאת בהגדרת אונר"א, פליט הוא מי שמקום מגוריו הרגיל משנת 1946 ועד שנת 1948 היה פלסטין. על-פי המבקרים, תיחום הזמן לשנתיים (תנאי סף נמוך לקבלת מעמד של תושבות יחסית לתנאי הסף של הנציבות) נועד לעקוף את ההגדרה של הנציבות וליצור הגדרה יחידאית לזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים מרחבי המזרח התיכון שנכנס לארץ בשנים הללו ולא היו יכולים להחשב פליטים ע"פ הגדרת הנציבות כי ארץ ישראל לא הייתה מקום מגוריהם הטבעי והקבוע. בו בזמן שאפשרו את הזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים סגרו הבריטים את שערי הארץ בפני שארית הפליטה. לעומת זאת הפליטים היהודים ממדינות ערב ענו להגדרה של הנציבות, מכיוון שמדינות ערב היו ביתם הטבעי הקודם מאז אלפי שנים, עד שגורשו בעקבות הקמת מדינת ישראל ומלחמת העצמאות.
בנוסף, רק לאדם חסר אזרחות הזכות להקרא פליט על פי הגדרת הנציבות. ומכיוון שישנה אוכלוסייה נרחבת של פליטים מקרב ערביי ארץ ישראל אשר קבלו אזרחות במדינה מוכרת (כמו בירדן) הם אינם זכאים (לפי החוק הבינלאומי ואמנת הפליטים) להכלל במצבת הפליטים. לעומת זאת, ההגדרה של אונר"א אינה מבדילה בין פליט חסר אזרחות לבין פליט שזכה לאזרחות – כולם פליטים עד עצם היום הזה.
עוד טוענים המתנגדים לארגון כי הגדרת הפליטים של אונר"א אף אינה מחריגה ממצבת הפליטים את אלו שביצעו פשע מלחמה או פשע נגד האנושות, אוכלוסייה שנציבות האו"ם לפליטים שוללת מהם את מעמד הפליט. כפועל יוצא לטרוריסטים פלסטינים נשמר מעמד הפליט. כמו כן, מעמד הפליט בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים אינו יכול לעבור גם אל ילדי הפליטים. לעומת זאת, כשהופיע הדור השני של הפליטים הפלסטינים, אונר"א החליטה להמשיך להעניק להם את מעמד הפליט, ולמעשה נותנת מעמד נצחי לצאצאי הפליטים הפלסטינים.
במקביל, שתי הצעות חוק הקשורות לנושא מונחות על סדר יומו של הקונגרס האמריקני. בשבוע שעבר חבר בית הנבחרים הרפובליקני מקולורדו דאג לאמבורדן הגיש הצעת חוק להגבלת הסיוע האמריקני לפליטים הפלסטינים המקוריים בלבד, שמספרם עומד על כמה אלפים – ולא לצאצאיהם. בנוסף אליו, הסנאטור ג'יימס לנקפורד מציע להפנות את הכספים המועברים לאונר"א לסוכנויות אחרות.
וואו
ימות משיח