המנוחה ע"ה נולדה בעיר 'גונדר' שבאתיופיה בבית של חינוך יהודי ואהבה לתורה וכבוד חכמים. בצעירותה עלתה לארץ הקודש עם משפחתה. מאז שהקימה את ביתה עם בעלה הרב מיכאל מהרט דאגה במסירות רבה לגדל את ילדיה לחינוך לאהבת תורה ויראת שמים ואמונה בה' יתברך מתוך צניעות ופשטות כך עד יומה האחרון.
מאז שבעלה לקח על עצמו את עול החזקת הקהילה באשדוד, פעל ועשה רבות כדי לקרב בעיקר את הצעירים והצעירות למסורת ישראל כפי שנהגו עוד בחוץ לארץ, ביתם היה פתוח לרווחה לביקורים של משפחות, על מנת לעזור ולקרב בכל הזדמנות.
לפני כעשרים שנה החליט בעלה לקבל על עצמו פרוייקט יחודי והוא לתרגם את ספר התנ"ך וסידור תפילה לשפה האמהרית, היא עזרה לו כדי שיוכלו לזכות בכך את בני הקהילה שבחלקם קשה עליהם השפה כאן בישראל וכך יוכלו להתפלל ולהבין וכך גם ללמוד את פרשת השבוע בשפה המדוברת.
עם הזמן פתח את בית הכנסת ליוצאי אתיופיה ברובע ח' בחצר בית הספר ששכן בקראוון, שם מסר שיעורי תורה והכין חתני בר מצווה שלימדם על מצוות הנחת תפילין וכן חתנים לקראת יום הקמת ביתם בדרך הקדושה והטהרה.
לפני כשמונה שנים שמחה גדולה היתה להם, בעת שזכו לחנוך את בית כנסת הגדול והמפואר "גואל ישראל" בסיוע המשרד לשירותי הדת, עירית אשדוד והמועצה הדתית, המנוחה ע"ה הזמינה נשים מכל רחבי הארץ משל כאילו מחתנת את בנה הראשון… באופן קבוע היתה מוסרת שיעורי תורה לנשים בפרשת שבוע, הלכה והשקפה בעברית ובשפה האמהרית, השיעורים התרחבו גם לימות החול וכך עם הצלחת השיעורים כבר הוזמנה למסור שיעורים אף מחוץ לעיר מידי שבוע בשבוע, מתוך מסירות נפש של ממש והיתה לה שמחה גדולה שבאות נשים להתחזק למרות המצב הירוד ברוחניות אצל המון העם.
בשנה האחרונה עשתה כנס חיזוק מיוחד, בו השתתפו נשים רבות מעבר למצופה כשנערות רבות מלאו את האולם ואז כשראתה שהציבור מבקש להתחזק, פנתה לציבור כשדמעות זולגות בעיניה: אנא מכן בעת שכזו, בואו נקבל על עצמנו קבלה טובה להצלחת עם ישראל ונתנתק מהפלאפונים הלא כשרים, אשר יש בהם נגעים רעים הפוגעים בכל מהלך חיינו וכך נתחבר אל הקב"ה, תוך דקות ספורות הצליחה לאסוף עשרות מכשירים סוללריים שנזרקו לאשפה.
בחודש אב האחרון בקשה לערוך כנס גדול לקראת הימים הנוראים לנשים בנפרד ולגברים במעמד הרבנים הראשיים של העיר, רבה הראשי של יהודי אתיופיה ועוד רבנים וקייסים חשובים. ביום ראשון בערב למרות שכבר היתה מאושפזת בבית החולים במצב קשה, התקיים הכנס עם רבנית מחליפה, כשבסיומו ערכו תפילות וקריאת תהילים לרפואתה ולאחר מכן רבות מהמשתתפות הגיעו לבית החולים 'אסותא' כדי להתפלל ליד מיטת חוליה.
במוצ"ש האחרון חשה כאבים בראשה. בעלה הציע ללכת לבדיקות ואז אמרה שזה לא נראה לה עד כדי כך חמור, ולהמתין שעות רבות במיון זה קשה, ובפרט שזה היה ערב חזרתם של ילדיהם ללימודים בתלמודי תורה ולבתי ספר, כך שההכנות היו מרובות, אך מאוחר יותר נפלה בביתה מתוך תשישות ופונתה באופן מיידי באמבולנס לבית החולים, שם לאחר בדיקה מהירה התגלה שהיא נפגעה קשות בראשה והיתה בסכנת חיים. למחרת ביום שני לפנה"צ השיבה את נשמתה הטהורה לבוראה מתוך יסורים קשים כשהסובבים לידה זעקו 'שמע ישראל'.
הבשורה הקשה על פטירתה הכתה את כל מי ששמע על כך, והתפשטה כאש בשדה קוצים, מכריה ותלמידותיה ששמעו על כך, פרצו בבכי מר תוך כדי שהעלו זכרונות ממעלותיה ומידותיה הנעלות. למרות התראה הקצרה להלוויה שנערכה בשעות אחר הצהריים, הגיע קהל המונים להלוויתה שמילא את אולם ההספדים, המעברים, הסככות וכל הסביבה כולה כאשר כולם ממררים בבכי על האסון הגדול.
הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית פעל באופן אישי לכל סידור ההלוויה בדרך המהירה והמוכבדת לכבודה של המנוחה ע"ה ואף דאג שיביאו את הנפטרת מבית החולים לבית העלמין באמבולנס החדש שנרכש ע"י המועצה הדתית בימים אלו.
את מסע ההספדים פתח רב העיר הרה"ג ר' יוסף שיינין, בדבריו עמד על מעלותיה של המנוחה, היה לה יראת שמים, כל חייה זה היה להרבות כבוד שמים, עוד כנס לנשים עוד שיעור תורה, זו היתה המנוחה ע"ה, בעלה רב מיכאל היקר שעובד איתנו כתף אל כתף, אדם גדול שמלא בתורה ויראת שמים, היתה לו עזרה גדולה בהנהגת הקהילה מהרבנית ע"ה, זו היתה עזרה מתוך 'לב טהור' של אישה גדולה, כך חינכה את הילדים עם קדושה, טהרה, אהבת תורה ואהבת הבריות.
אחי ורעי, בשעה קשה זו הקב"ה מוריד דמעות, אבל לצערנו יש עוונות ובזמן שבית המקדש היה קיים היו מביאים קורבנות ציבור לכפר על עוונותיהם של ישראל, אבל כשאין לנו בית המקדש, הקב"ה לוקח קורבנות, הרבנית ע"ה היא 'קורבן ציבור' היא באה לכפר על הציבור, כולנו צריכים ללמוד ממעשיה, לחזור בתשובה, כולנו צריכים לאמץ אורח חיים בקדושה, צניעות, שבת קודש וכך לא נשמע עוד שוד ושבר, ולא יקחו מאיתנו קורבנות, ויאמר הקב"ה די לצרותינו והוא בעל הנחמות ישלח נחמה לבעלה רב מיכאל, לילדים היקרים שקיבלו חינוך טהור ומיוחד בבית זה, ונזכה לביאת משיח צדקנו במהרה ותהיה נשמתה צרורה בצרור החיים.
הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית, קשה מאוד לדבר, אנו מרגישים כי עלה המוות בחלוננו, זה כבר לא רגיל, אישה צעירה שלא היתה חולה קודם, כך נחטפה במיטב שנותיה, 'אשת חיל מי ימצא' – כמה יראת ה' היתה לה, פטירתה הפתאומית זו תקיעת שופר של תחילת חודש אלול וקורבן ציבור, זה בא לעורר אותנו. איזה מידות טובות ונעלות היתה לה למנוחה שהכרנו אותה, כמה היה איכפת לה לחזק את הציבור לפעול ולעשות, ברגעים אלו אנו רואים שיש כאן ציבור ענק מאוד שהגיע לכבד את המנוחה בכבוד אחרון, זו זכות גדולה לנפטרת המראה לנו כמה אהבו והעריכו אותה.
היה אמור להתקיים הערב כנס ענק וגדול שהיא עמדה מאחוריו והנה לצערנו התאספנו כאן להלוויתה כדי שנתחזק כאן וניקח לליבנו, אין ספק שהמלאכים מקבלים ומלוים אותה עם כל המעשים הטובים שעשתה עד הרגעים האחרונים לחייה, יהי רצון שתתפלל על בעלה רב מיכאל שיהיה לו כח לגדל את הילדים הקטנים ואת כל הקהילה, בסיום הביא דברי ניחומים והתנצלות מאת הרב הראשי הגה"צ רבי חיים פינטו וראש העיר ד"ר יחיאל לסרי שנבצר מהם להשתתף בהלוויה.
הרב משה ברוך רב ביהכ"נ "הרב אורי בן ברוך" ורב הקהילה ברובע ב' נשא דברי הספד בשפה האמהרית וציין שאנו רואים את הפעילות הגדולה של רב מיכאל בקהילה ובבית הכנסת, אבל אנו צריכים לדעת, שיש מישהו שעומד מאחורי זה וזו היתה רעייתו הרבנית ע"ה שתמיד תמכה בו שירבה תורה בקהילה ו'מאחורי איש גדול עומדת אישה גדולה', אנו נמצאים בחודש הרחמים והסליחות, זה זמן להתעורר, כתוב "דודי ירד לערוגות הבושם ללקוט שושנים", המנוחה ע"ה היתה בחינת שושנה, נשמה גבוהה שעשתה נחת רוח בפעולותיה הברוכות. שהקב"ה יתן כוחות לרבי מיכאל להמשיך את הרצונות שלה לחזק את הצעירים והצעירות שימשיכו ללכת בדרך ה' כפי שכך נהגו עוד בחו"ל.
נציג מתנדבי חברה קדישא ר' שניר אלמליח הקריא מכתב נרגש ובו דברי פרידה בשם חברותיה, שכנותיה ותלמידותיה, בה מתארים את הכאב בהסתלקותה הפתאומית, כשהן מסיימות בבקשת סליחה.
בקול בוכים מעומק ליבה נשאה דברים קצרים ביתה הגדולה כשזעקה: אמא את שומעת אותנו, השארת אותנו שמונה ילדים לבד, תמיד אמרת הרופאים הם לא רופאים, רק הקב"ה הוא הרופא הגדול, אף פעם לא היית אצל רופאים, חוץ מלידת הילדים. תמליצי טוב בעדנו בעד המשפחה, תמשיכי לעזור לנו מלמעלה, אל תשכחי אותנו הילדים, את אבא וכל המשפחה, נשמתך בגן עדן, סליחה.
את דברי ההספד חתם בעלה יבלחט"א הרב מיכאל רב קהילת ובית הכנסת "גואל ישראל" ברובע ח' וחבר לשכת הרבנות, בדבריו תיאר כי רעיתו היתה לא רק אשתו אלא ממש כמו אמא, סיפר את הכנס הגדול שיזמה עבור נשים ובקשה את עזרת בעלה שיכין את כל הנדרש להצלחת הכנס שהתקיים רק אתמול בלילה בהצלחה גדולה, במקומה הגיע רבנית מירושלים בהשתתפות כ-150 בנות והיה שם התעוררות גדולה כשלכולם היתה התקוה שהרבנית עוד תבריא ותחזור כשבסיום ערכו תפילות וזעקה לרפואתה. הערב היה אמור להתקיים כנס גדול של רבני ישראל ורבנים מהעדה ועם אישי ציבור גדולים על מנת שנתכונן לימים הנוראים ולצערי הכנס נהפך להלוויתה של הרבנית ע"ה. במשך כל השנים היה לה כבוד, דרך ארץ ואהבת תורה כשהדבר המרכזי כל ימי חייה זה לעשות נחת רוח לה' יתברך, היה לה קשר עם השכנות, בכל מקום היתה מוותרת ובעלת מידות מעלות, תמיד היה לך כואב לראות ילדים יתומים ואני שואל, מה יהיה? מי יגדל את הילדים? מי יעמוד בחתונה שלהם? מי יעזור בבר מצוה של הילדים? איך אני יסתדר בלעדייך???, זה קשה לי, את נשמה גבוהה אבל זה רצונו של ה' יתברך, ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך, אני תפילה שנזכה שהילדים ימשיכו ללכת בדרך של האמא שלהם.
לפני אמירת הקדיש נשא דברי פרידה קצרים חתנה ותיאר את גודל מעלתה, כמה למד ממנה, כולה היתה טוב חסד ואהבת הבריות, תמיד היתה מורידה דמעות כמים כדי שהילדים יגדלו בדרך של תורה, בפטירתה יש הפסד לכל הקהילה כולה, ה' יעזור שיהיה כח לחזק את בעלה חמי-הרב מיכאל וכל הקהילה כולה.
לאחר אמירת הקדיש, יצא מסע הלוויה כשהמונים מלווים את דרכה האחרונה. בחלקת חרדים שומרי שבת בסמוך לקברה הטרי אמרו קדיש ילדיה הקטנים והרכים כשכל מילה ב'יתגדל ויתקדש שמיה רבא' נאמרת באיטיות כשדמעות שוטפות את פניהם של כל הנאספים.
הותירה אחריה, כאובים שבורים ורצוצים את בעלה יבלחט"א, הוריה, אחיה, ואת שמונת ילדיה כולם זרע ברך ה' הולכים בדרך התורה והמצוות שהנחילה יחד עם בעלה הי"ו.
המוני המלווים התפזרו לביתם, כשהם כואבים בחסרון אבידה הגדולה בדמות המיוחדת והאצילה, שקירבה והחזירה בנות רבות בתשובה שלמה שהיתה ואיננה עוד.
הרב הראשי הגה"צ רבי חיים פינטו הגיע לנחם את המשפחה בבוקר כשהוא מלווה ביו"ר המועצה הדתית הרב עובדיה דהן, ונשא דברי עידוד וחיזוק וסיפר ארוכות אודות עלייתם של עולי אתיופיה לארץ ישראל כשהוא עצמו היה מעורב אישית בעלייתם. וציין את מעלותיה ומעשיה הטובים של המנוחה ע"ה, שודאי הגינה על העיר כולה וכעת תמשיך לעמוד בתפילה לפני צור שוכן מעונה בעד משפחתה וכל תושבי עירנו.
ת.נ.צ.ב.ה.
כואב הלב