כמנהגם של ה'לשעבר'ים, גם מזכיר המדינה האמריקני לשעבר ג'ון קרי התיישב לכתוב ספר על כל מה שראה ושמע כשהיה במרכז העניינים ומספר גם לא מעט על הניסיון לקדם תהליך שלום בין ישראל לפלסטינים שבו היה מעורב עד למעל הראש ושופך את מרירותו על ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו שהיחסים ביניהם ידעו עליות ומרודות.
"נתניהו אמר לי שכל עוד התנאים שהציב יתקבלו הוא מוכן לקחת סיכונים עבור השלום – גם אם זה יעלה לו בפירוק הקואליציה", כותב קרי. "השיחות עם נתניהו עזרו לשכנע את אובמה הסקפטי להתניע מחדש את המשא ומתן עם הפלסטינים. הוא החליט להעמיד למבחן את רצונו של נתניהו להסכים לפשרות לא פשוטות".
מזכיר המדינה כותב כי נתניהו הסכים לשקול את שחרורם של האסירים הפלסטינים מהתקופה שלפני הסכמי אוסלו בתמורה לחזרה לשולחן המו"מ. "אמרתי לנתניהו שאם הוא לא יסכים לשחרר אותם – אני אבין זאת, אבל אחרת השיחות לא יעבדו", אמר קרי. "רק אז הוא אמר לי 'אוקיי, תן לי לראות מה אני יכול לעשות בנידון".
כמה ימים לאחר נאומו של אובמה בישראל ב-2013 קרי נפגש עם נתניהו במלון המלך דוד בירושלים. "הוא היביט ישר לתוך עיניי ואמר לי: 'ג'ון, אני מוכן לנסות לאתגר הזה, אבל עליך לדעת שני דברים: ראשית, כולם כאן שקרנים ולאמריקנים קשה להבין זאת, ושנית – המקסימום שאוכל לתת יכול להיות המינימום שאבו מאזן יסכים לקבל'. הדברים שלו נשארו איתי לאורך זמן. הוא העלה את הרף למקומות בלתי אפשריים".
מזכיר המדינה סיפר גם על סירובו של נתניהו לתוכנית הביטחון שהציע הגנרל ג'ון אלן, לפיה במצב של נסיגה ישראלית מיהודה ושומרון ארה"ב תציב חיילים על הגבולות – בזמן שצה"ל נמצא בכוננות מלאה להגיב לכל איום. "הצגנו את התוכנית לשר הביטחון דאז, משה יעלון, אבל למחרת נתניהו התעקש שצה"ל צריך לשמור על נוכחותו בגדה המערבית ורק ישראל תהיה זאת שתחליט מתי הוא יעזוב אותה".
"רק אז הבנו שנתניהו לא באמת היה מעוניין בתוכנית שתכלול את האפשרות לנסיגת צה"ל", כותב קרי. "הבהרתי לו שמדובר בהצעה שנרקחה במיטב המוחות הצבאיים של בעלת בריתו – ושהוא מסרב לעצה הכי טובה שיכול היה לקבל. עוד הוסבר לו כי הוא יוצר מחסום בלתי אפשרי להמשך המו"מ. נתניהו חייך ואמר שנדחה את הדיון לפעם אחרת".
קרי גם חושף פרטים על הסכם הפסקת האש בין ישראל לארגון הטרור חמאס ב-2015 שהביא לסיומו של מבצע צוק איתן. לדברי קרי, נתניהו הדליף את טיוטת הסכם הפסקת החשאי בין ישראל לחמאס במבצע "צוק איתן" בשנת 2014. "היינו באמצע השיחות שמבוססות על הטיוטה, ועכשיו אני רואה את זה באמצעי התקשורת? זה מקומם", אמר קרי לנתניהו. "רעיון הפסקת האש ההומניטרית היה שלך, ועכשיו אתה מדליף את המסמך וגורם לי להישמע כאילו אני מקדם את עמדת חמאס?", אמר לנתניהו בשיחת טלפון. קרי כתב כי לאחר המקרה אבדה נקודת האמון האישי בין השניים.
על נאומו של נתניהו בקונגרס נגד הסכם הגרעין כותב קרי "בתור תומך ללא תנאים בישראל, שתמיד ראה את המחלוקות שלי עם נתניהו כעקרוניות ולא אישיות, התאכזבתי ממנו מאוד. לדעתי היינו זכאים ליותר מהנאום שהיכה בנו מתחת לחגורה".
את האשמה בהימענות של ארצית הברית בהצבעה 2334 במועצת הביטחון ואי הטלת הוטו האמריקני הקבוע בנושא ישראל הוא מטיל על לא אחר מאשר שגריר ארצות הברית בישראל דויד פרידמן. לדבריו, ההכרזה על דייוויד פרידמן כשגריר הבא בישראל היא זאת שהניעה את אובמה להימנע מההחלטה. "טראמפ, שהיה אז הנשיא הנבחר, הכריז על חסיד של מפעל ההתנחלויות ומתנגד ידוע לפתרון שתי המדינות כשגריר החדש. לא יכולנו להגן על ישראל באו"ם לאחר שהפגינה באותה התקופה בוז מוחלט לתוכנית שלנו להכשיר את היישובים ורק האיצה את הבנייה ביהודה ושומרון".
עוד מספר קרי כי בשנת 2014, לדברי קרי, ממשל אובמה שקל לשחרר את המרגל ג'ונתן פולארד במסגרת המאמצים להצלת המו"מ בין ישראל לפלסטינים. "אובמה היה סקפטי מאוד בעניין שחרורו של פולארד, כי הוא לא האמין שנתניהו באמת רציני לגבי הקמת מדינה פלסטינית. אבל הוא לא שלל את האפשרות", טוען קרי.
"אני מאמין שאובמה יותר האמין בי ובצוות שלי מאשר שהאמין שראש ממשלת ישראל ישתף פעולה עם השיחות", הוא ממשיך. "הפצרנו בנתניהו למצוא את מה שישכנע את אובמה לשחרר את פולארד ואת אבו מאזן לחזור למו"מ. אמרתי לו בתקיפות שהוא לא עושה את זה עבור אבו מאזן, אלא כדי לחזק את עמדתו. בסופו של דבר, היה זה אבו מאזן שהכשיל את השיחות לאחר שהפר את התנאים של ישראל. זה מה שנתן לנתניהו את התחמושת שהוא חיכה לה כדי לתקוף את הפלסטינים בכך שהם מסרבים לשלום".
