מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשע"ט-2018, של חברת הכנסת רחל עזריה וקבוצת חברי כנסת נוספים, כאשר 86 ח"כים תמכו בהצעה ללא מתנגדים כלל. כעת, ההצעה תועבר לוועדת חוקה על מנת להשלים את חקיקתה.
על פי הצעת החוק, מוצע לקבוע כי פרסום פרטים מזהים של נפגעים או הרוגים בטרם ניתנה הודעה רשמית למשפחת הנפגע או ההרוג על ידי גורם מוסמך ובטרם פורסם שמו על ידי דובר צה"ל – יהווה עוולה אזרחית. כמו כן, מוצע כי ניתן יהיה לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק של 50,000 שקלים חדשים, כאשר סכום זה יוכפל במידה והתברר כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע.
בדברי ההסבר נכתב: "בעתות מלחמה ואירועים ביטחוניים מופצות ידיעות שונות על זהותם של נפגעים שפוגעות באדם שפרטיו הופצו ובבני משפחתו אשר לעיתים, שומעים על המקרה בטרם נמסרה להם הודעה מסודרת על ידי הגורם המוסמך לכך. התקדמות הטכנולוגיה ואובדן היכולת של הממסד לנהל מידע או לצנזרו גורמים להתעצמות התופעה בשנים האחרונות".
"הטכנולוגיה החדשה הכוללת בתוכה רשתות חברתיות ויישומונים המאפשרים פרסום בתפוצה רחבה ובמהירות, הפכה את הפצת השמועות לקלה במיוחד, המונית ומסוכנת – הן לביטחון המדינה והן לציבור בישראל", מוסיפים להסביר יוזמי החוק . "התוצאות הטרגיות של הפצת המידע במדינה יוצרות בהלה בציבור, פוגעות ביכולת של הרשויות להגיש עזרה מקצועית בזמן אמת וגורמות לעוגמת נפש גדולה לקרוביהם של אותם אנשים שנפגעו או לאלה שלא נפגעו, אך שמם פורסם ברבים כקורבנות של האירוע. הרצון למנוע את התופעה הפסולה ולהרתיע את המפרסמים מלהפיץ שמועות בעניין מצריכה הסדרה בחוק".
יוזמת החוק חברת הכנסת רחל עזריה אמרה, כי "לאף אחד לא מגיע לקבל הודעה על מות יקיריו בוואטסאפ. הצבא וכוחות הביטחון יודעים איך להודיע. הם מגיעים מלווים באנשי מקצוע מיומנים במתן תמיכה, בתיקוף הכאב ובהכלתו. למקרה חירום גם תמיד מביאים אמבולנס שילווה את המשלחת. זה נוהל שפותח במשך עשרות שנים, כדי לאפשר למשפחה להכיל ולהתמודד עם הגרוע מכול. האופי שבו מודיעים למשפחה משפיע על המשך תהליך השיקום וההתמודדות. מבחינה פסיכולוגית, יש משמעות עצומה למעמד ההודעה".
"בשנים האחרונות, בגלל ההתפתחות של הטכנולוגיה, בעתות מלחמה ואירועים ביטחוניים, מופצות ידיעות שונות על זהותם של נפגעים, שפוגעות באדם שפרטי הופצו ובבני משפחתו, אשר, לעיתים, שומעים על המקרה בטרם נמסרה להם הודעה מסודרת על-ידי הגורם המוסמך לכך", הוסיפה עזריה. "התקדמות הטכנולוגיה ואובדן היכולת של הממסד לנהל מידע או לצנזרו גורמים להתעצמות התופעה בשנים האחרונות. הטכנולוגיה החדשה, הכוללת בתוכה רשתות חברתיות ויישומונים המאפשרים פרסום ובתפוצה רחבה ובמהירות, הפכה את הפצת השמועות לקלה במיוחד, המונית ומסוכנת הן לביטחון המדינה והן לציבור בישראל".
