מאת: יוני קדם, ביזנעס
השבוע שעבר היה אחד השבועות הקשים שעבר כל ראש ממשלה בריטי, וללא ספק השבוע הקשה ביותר של ראש ממשלת אנגליה הנוכחית תרזה מיי.
בהצבעה שנערכה ביום שלישי היא ספגה את המפלה הקשה ביותר שספג ראש ממשלה אנגלי. אפילו יותר מההשפלה שחווה ראש הממשלה הבריטי רמזי מקדונלד בשנת 1924, לאחר שהפסיד בפער של 166 קולות. השיא השלילי שנשבר לאחר תוצאות ההצבעה על הצעתה של מיי עומד על פער של 230 קולות. מאחר ורק 202 חברי פרלמנט תמכו בהצעתה של מיי, זאת לעומת 432 חברי פרלמנט שהתנגדו, כולל 118 ממפלגתה של מיי עצמה.
למרות זאת, את הצעת האמון שהגיש מנהיג האופוזיציה ג'רמי קורבין ממפלגת הלייבור (שהוא גם אנטישמי לא קטן, ועל כך נרחיב בהמשך) הצליחה מי לשרוד בקושי רב, עם רוב של 325 בעד ממשלתה, מול 306 שהצביעו בעד הצעת אי האמון.
למעשה, דעת הקהל בבריטניה אינה אחידה בנוגע לברקזיט. למרות שהיה רוב טכני להיפרדות. אבל כדי להבין איך בריטניה הגיעה למצב המסובך הזה, צריך לחזור מעט אחורה. לשנת 1993, כאשר נכנסה לתוקף אמנת האיחוד האירופי והפכה את בריטניה לחלק מהאיחוד.
למרות שחתמה על אמנת האיחוד, בריטניה השאירה לעצמה את הזכות שלא לאמץ את המטבע האירופי העתידי, היורו. ואכן, היא לא הצטרפה לגוש האירו כאשר המטבע הונהג, יחד עם שווייץ ודנמרק, שאף הן העדיפו להישאר עם המטבע המקומי ולא להיות חלק מהגוש כולו. זאת, על מנת לשמור על ערך המטבע המקומי ולתרום לכלכלה המקומית, יותר מהכלכלה האירופית הכללית.
דייוויד קמרון, ראש הממשלה הקודם של בריטניה, רצה להרחיב את העצמאות של בריטניה. הדרך הכי טובה להציג תכניות גדולות היא בקמפיין בחירות, ואכן, בקמפיין של הבחירות בשנת 2015 בבריטניה, הבטיח קמרון כי הממשלה בראשותו תנהל משא ומתן על תנאי החברות של בריטניה באיחוד האירופי, הוא נפגש עם אנשי האיחוד והגיע עמם להסכמות, יחד עם זאת, הוא הכריז על משאל עם בנושא שנערך ב-23 ביוני 2016, ובו 51.9% מאזרחי הממלכה המאוחדת תמכו בהיפרדות, לעומת 48.1% שתמכו בהישארות.
התוצאות לא היו חד משמעיות באחוזים, אך בפילוח התוצאות לפי אזורים, התגלה כי באנגליה ובוויילס, רוב המצביעים תמכו ביציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי. אך בסקוטלנד ובצפון אירלנד, היה רוב להישארות באיחוד האירופי.
לאחר תוצאות המשאל שהוכרע במספרים קלים לטובת ההיפרדות, התעורר דיון ציבורי רחב, בו נשמעו קולות רבים שקראו שלא לכבד את תוצאותיו. הסערה והלחץ הציבורי גרמו לדייוויד קמרון להתפטר, כאשר מי שמחליפה אותו היא תרזה מיי,
מיי פעלה להקדמת הבחירות, והמפלגה השמרנית, בראשה היא עומדת, זכתה במספר המושבים הגבוה ביותר, למרות שירדה במעט במספר המושבים. לעומתה, מפלגת הלייבור עלתה בכ-30% אך עדיין ממוקמת 'רק' במקום השני.
המנהיג האנטישמי מטיל אימתו
מי שעמד בראש מפלגת הלייבור הוא ג'רמי קורבין האנטישמי. קורבין ידוע בהתבטאויותיו המזעזעות ובאמירותיו הרדיקליות כלפי היהודים, עם ישראל ומדינת ישראל. נציין רק חלק קטן ממעלליו של קורבין על מנת להבין עד כמה אנטישמי הוא: מלבד תמיכתו הנחרצת בתנועת ה-BDS, הוא ערך ביקורים בעזה ונפגש עם רבי המרצחים העומדים בראשות חמאס וחיזבאללה. לאחרונה פורסם אף כי באחד מביקוריו בטוניסיה, קורבין הניח זר על קברם של מתכנני הפיגוע בו נרצחו הספורטאים הישראלים במינכן.
בנוסף תורם קורבין לפעולות אנטישמיות רבות, משתתף אקטיבי בתהלוכות, הפגנות ופעילויות אנטי ישראליות, תומך במכחישי שואה ידועים, מסרב לגנות כרזות אנטישמיות ומתבטא באופן מחליא ומזעזע כלפי ישראל וכלפי העם היהודי באופן כללי. קורבין הוא אחד מהמנהיגים הפוליטיים היחידים בעולם שדחה הזמנה ישראלית לביקור ב'יד ושם'.
כך למשל, ב-2013 התבטא על יהודי בריטניה ככאלה ש"חיים במדינה הזו זמן רב מאוד, קרוב לוודאי כל חייהם, והם גם לא מבינים את האירוניה הבריטית", קצת קודם לכן הוא השווה את מדינת ישראל לנאצים, וב-2016 השווה את ישראל לדאע"ש. באופן כללי סירב לגנות שלושה מחברי מפלגתו שהושעו מהמפלגה לאחר שהתבטאו בצורה כה אנטישמית, כך שאפילו מפלגת הלייבור הודיעה כי הא תשעה אותם. קורבין, מיותר לציין, סירב בתוקף לגנות את דבריהם.
העמדה האנטישמית המוצהרת של קורבין, גרמה לאבי גבאי להכריז על ניתוק בין מפלגת העבודה הישראלית למפלגת הלייבור ("עבודה" באנגלית) הבריטית. זאת, לאור המנהיג האנטישמי שהם בחרו לעצמם.
לעומתו של קורבין, תרזה מיי נחשבת דווקא לתומכת ישראל, היא ביקרה במדינה בעת מבצע 'צוק איתן' ותמכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה בכוחות עצמה. היא נאבקת באנטישמיות הגואה בבריטניה והיא תוקפת יוזמות של חרם כלכלי או אקדמי על ישראל. כשרת הפנים של בריטניה היא מנעה כניסה של 'אמן' אנטישמי לממלכה המאוחדת, ובנוסף לכך היא לא חששה לצאת נגד מזכיר המדינה לשעבר ג'ון קרי, בנוגע לעמדתו המשוחדת על הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
כעת כאמור, עומדת הממלכה כולה בפני סימן שאלה, לאחר שהפרלמנט דחה ברוב עצום את הצעת הברקזיט של מיי, והיא עצמה בקושי הצליחה לשרוד את הצעת אי האמון שהוגשה ע"י ג'רמי קורבין. למרות זאת, ההפסד הצורב גרם למיי להודיע כי לא תתמודד בבחירות הבאות לראשות הממשלה שייערכו ב-2020.
ישנן מספר נקודות מחלוקת בנוגע להסכם המוצע, כאשר המחלוקת העיקרית נוגעת לגבול בין צפון אירלנד (השייכת לבריטניה) לאירלנד. בעיקרון הגבול אמור להישאר פתוח למעבר אנשים וסחורות, אך אם וכאשר תצא בריטניה מהאיחוד, הרי שיצטרך להיות גבול מלא בין אירלנד לצפונה. הדבר גרם לאנשי האיחוד האירופי לנסות למצוא פשרה בנושא, אך מיי עצמה מסרבת לפריבילגיה המוצעת, או שיש ברקזיט או שאין.
הסיבה שהאזור כה רגיש, היא המלחמה שהתנהלה באיזור הגבול באירלנד בין 1968 ל-1998. אלפי אנשים נהרגו באיזור במהלך השנים, מה שגרם להמון חשש מפני העתיד, בפרט בתרחיש של יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, תרחיש שהופך סביר יותר ויותר.
מיי מצידה, רוצה הסכם היפרדות 'קשוח', כזה שיגדיל משמעותית את עצמאותה הכלכלית של בריטניה על פני גוש האירו. מצד שני הדבר יגרום לביטול ההטבות של איזור הסחר החופשי, שהיה נהוג בבריטניה כאשר הייתה חברה בגוש האירו.
לעומת זאת, בפשרות הנשקלות כעת, עולים רעיונות על הקלה מסוימת במעברי הגבול, בפרט באזור הגבול עם אירלנד. נכון לעכשיו, מיי לא מצליחה לקבל אישור על ההסכם המפורט שהציגה, כאשר חלק ניכר מהביקורת כלפיה מופנה אליה מחברי מפלגתה עצמה. מיי מעדיפה לצאת בלי הסכם מאשר לחתום על הסכם רע, אך לא ידוע עד כמה ריאלי הדבר.
הברקזיט עצמו, יעלה לבריטניה כ-40 מיליארד ליש"ט, כך לפי ההערכות. זאת, בגלל תשלומים גדולים אותם תצטרך בריטניה לשלם לפעילי ופקידי האיחוד האירופי, מיקום מחדש של הסוכנויות השונות, והוצאות נוספות שיגיעו עם הפיכתו של השוק הבריטי לסגור יותר.
מבחינה עסקית גלובלית, ניתן להניח שעסקים רבים היו שמחים לו בריטניה הייתה נשארת באיחוד, מה שיקל עליהם בהתנהלות הכלכלית שלהם. וחברות מקומיות לא מעטות, אף מצהירות כי יעזבו את בריטניה, במידה ואכן היא תיפרד מגוש האירו.
ומה ההשפעה על ישראל?
השפעה ישירה על ישראל אמנם אין כתוצאה מההיפרדות או ההישארות של בריטניה בגוש האירו. שיתופי הפעולה המסחריים בין ארצות אירופה וישראל ובין בריטניה לישראל, אמורים להימשך כרגיל. לגבי שוק הייצוא מישראל לבריטניה, הוא לדוגמה אמור להיפגע מקסימום בפחות מעשירית האחוז. מה שאומר שזו לא קטסטרופה כזו גדולה.
לגבי התיירות לבריטניה, אין חשש שהיא תיפגע יותר מדי אם היא תצא מגוש היורו. בנוסף לכך, כאשר הלירה הבריטית זוכה לעליות מתונות בשערה, הרי שהמצב של הכלכלה הבריטית די טוב. בנוסף לכך, חברות ישראליות הנמצאות בקשרים עסקיים עם בריטניה, נהנו מעליה חזקה בהשקעות בחברות, עד שהגיעו לסכום כולל של 400 מיליון ליש"ט.
אך למעשה כפי שהזכרנו, לברקזיט עצמו אין השפעה ישירה כה חזקה על הכלכלה והמשק הישראלי. מצד שני, כאשר יש בראש המתנגדים להסכם את ג'רמי קורבין, שעלול להיות אחד מראשי המדינות האנטישמים ביותר במדינות המערב מאז מלחמה"ע השניה, אזי צריך לחשוש ולשקול מילים וכו'.
היהודים בבריטניה לא בטוחים מה יקרה באם קורבין יעלה לשלטון, אחד החסידים מסטמפורד היל שבלונדון מספר לנו על התחושות הלא נעימות שהוא חווה בכל פעם שהוא יוצא מגבולות השכונה, ועל החשש הכבד בנוגע לבטיחות של היהודים בבריטניה בכלל ובלונדון בפרט, באם ייבחר קורבין האנטישמי לראשות ממשלת בריטניה, אותו חסיד מספר לנו על זעם גדול שיש בציבור, לאחר המודעה של מספר רבנים בלונדון שעשו את כל הטריקים על מנת להתחמק מעמדותיו האנטישמיות של קורבין והכריזו כי 'אין לצאת נגדו'.
ובסופו של דבר, כאשר מדובר במנהיג מפלגה שמהווה את האלטרנטיבה היחידה לתרזה מיי, שכאמור הודיעה כי לא תתמודד לכהונה נוספת, הרי שיש סיכויים גדולים שהוא ישב ב-2020 בבית בדאונינג 10, ואולי אולי אף קודם לכן.
בשורה התחתונה: למרות ההשלכות החיוביות בחלקן מהברקזיט שיש כלפי ישראל, הרי שהמועמד שמוביל את ההתנגדות לברקזיט ידוע כאנטישמי וככזה שיכול לגרום נזק תדמיתי וכלכלי לישראל. יצויין כי רבים מחברי הלייבור הבריטי מנסים למצוא לעצמם ראש מפלגה חדש, לאחר שהבינו גם אם היה להם סיכוי קלוש לנצח, הרי שכאשר יש אנטישמי מוצהר בראש המפלגה, אנשים מדירים את רגליהם ואת אצבעותיהם מפתקי המפלגה של הלייבור,
כעת, כאמור, מנסה מיי להגיע להסכם מסודר לגבי הברקזיט, אם כי לפי דיווחים בכלי התקשורת בבריטניה, ייתכן כי מיי תנסה לרדת מהעץ ותכריז על משאל עם חדש בנוגע להיפרדות, שם לפי ההערכות אמורים רוב מוחלט של הבריטים להצביע נגד ההיפרדות, מה שאמור לפתור רטרואקטיבית את הבעיה, ואולי גם לתת קצת זמן מרחב למפלגת הלייבור האנגלית להדיח את היו"ר האנטישמי שלה, שאם רק היה מעט יותר הגון ושפוי, היה יכול לגרום לממשלת מיי ליפול ולהקים ממשלה חילופית.
מקור: http://bizzness.net/
