אקוניס: "אי חקיקת פסקת ההתגברות – כישלון של כל הקואליציה"

הוא בן 45, ומאז לידתו הוא איש ליכוד, אבא שלו איש ליכוד וסבא שלו היה איש ליכוד. אופיר אקוניס נולד בתל אביב לאבא שעבד כנהג 'דן', ומתגורר בה עד היום עם משפחתו. "כמו בגין, כמו שמיר, כמו נתניהו שנולד בתל אביב ועבר לירושלים", הוא דוחה את הטענה שלליכודיניקים אין מה לחפש בעיר האשכנזית. "שים לב שכל מנהיגי הליכוד, גם שמיר וגם בגין גרו בתל אביב, עד שעברו לבלפור כראשי ממשלה מכהנים. זה לא קשור למיקום, זה לא קשור לגיל, זה קשור לעמדה".

למשפחת אקוניס ארבעה דורות בליכוד, כן גם הבן שלו בן ה-15 כבר בעסק. "מנחם בגין כבש את לבו של סבא שלי, כשבניגוד להנהגה המפאיניקית הסוציליסטית, בא לשכונות, לשכונת התקווה, לשכונת שפירא, לפלורנטין, כפי שהוא בא לשכונות ולעיירות הפיתוח, כפי שהוא בא לדרוזים, כפי שהוא בא לכל איכלוסיות ישראל, וגם לחרדים. הוא נשבה בקסמיו של מנחם בגין, הוא היה איש חרות, לימים הליכוד".

"אבא שלי כמובן, אני ולשמחתי יונתן, בני, שביום שישי חוגג יום הולדת 15", מתגאה איש הליכוד הוותיק בבנו. "הוא הרבה יותר מפוכח ומציאותי מהרבה מאוד אנשים במערכת הפוליטית שמייחסים להם איזושהי הבנה גדולה של המרחב, של האזור. והוא כמובן בדרכו לתנועת הליכוד", העיקר שיהיה במזל טוב. ואל תתפלאו לקרוא בעוד שני עשורים ראיון עם השר יונתן אקוניס, אם כי ייתכן שעוד קודם לכם תקראו ראיון עם האח עומרי אקוניס, שמתמודד בימים אלו בפריימריז, ולא מופרך שנראה אותו בכנסת הבאה.

בנעוריו למד אופיר בבית הספר הגימנסיה העברית 'הרצליה', לא מעוז ליכודי, בלשון המעטה. "הגימנסיה הרצליה בואכה כיכר המדינה בתל אביב, אף שהיא שוכנת ברחוב ז'בוטינסקי (מייסד הליכוד ש.ב.צ.), ברור לך שז'בוטינסקיאים גדולים לא היו שם. לא הצוות החינוכי, לא המורים, לא ההנהלה, וגם לא רוב התלמידים", אבל מסתבר שאקוניס דווקא נהנה, "האם זה הפריע לי? בדיוק הפוך. זה אתגר אותי", הוא אומר ושמח שחסך לעצמו להתווכח עם הקיר. הוא גם למד בין לבין, "זה לא היה הדבר היחיד שהעסיק אותי כמובן".

"אני הייתי דובר אוסלו"

אופיר הוא איש תקשורת מיסודו, זה ניכר גם במהלך הריאיון, הוא שימש בתקשורת בשורה של תפקידים שאותם החל מגיל 15 ועד שהתמודד לכנסת. בגיל צעיר אובחן כבעל יכולת ביטוי גבוהה בדיבור ובכתב, וכבר בגיל 15 שלחו אותו הוריו להשתמש בכישוריו בעיתון הנפוץ בשנים ההם 'מעריב לנוער'. לאקוניס יש גם אהבה למוזיקה והוא שימש גם כעורך מוזיקה ברדיו.

אם לא ההחלטה של אהוד ברק לבטל את הקד"צ של אותה שנה, אולי לא היינו שומעים על אקוניס עד היום, לכל היותר היינו מזכירים את שמו כמי שמשרת בצה"ל בתפקיד עורך מוזיקה בתחנה הצבאית, אך ההחלטה של ברק הובילה לכך שאקוניס גויס ככתב צבאי במפקדת קצין חינוך ראשי, בתקופה שבה היה צריך להסביר את הסכמי אוסלו, לא פחות. "אם יש איזו נקודת מפנה בחיים שלי, זה השירות בצה"ל וההסברה הזאת שעשיתי בצבא להסכמי אוסלו. עמדתי מול אלופים ותתי אלופים, שעם חלקם אני עד היום שומר על קשר, ואמרתי להם שזה אסון, אתם מובילים את ישראל לטרגדיה". הם כמובן דחו מכל וכל את עמדתו של הסמל אופיר אקוניס בן ה-19-20 שמחויב על פי פקודות הצבא להסביר את הסכמי אוסלו.

בתקופה ההיא נוצר לראשונה הקשר עם נתניהו, יו"ר האופוזיציה דאז. "אני עמדתי על כך שעמדת האופוזיציה תבוא לידי ביטוי, לכן נוצר קשר הדוק עם דובריו דאז של בנימין נתניהו, בעיקר צביקה האזור ושי בזק, שהיו אחד אחרי השני בתפקידי דובר יו"ר האופוזיציה. משם בעצם שמתי הצידה את ענייני המוזיקה, התקליטים ועריכת המוזיקה, ויצאתי למסלול הפוליטי שלי".

לפני 23 שנים, בימי ההתמודדות הקשים של נתניהו מול שמעון פרס, החל אקוניס באופן רשמי את עבודתו בליכוד, "ביום שאני הצטרפתי התפרסם סקר בעיתונים, פרס נשק ל-70% תמיכה בציבור בהתאמה ובהיבחרות לראש ממשלה, נתניהו היה אז עם 20% בלבד, אלה היו יחסי הכוחות", הוא משחזר את המרוץ חסר הסיכוי. "אני לא הצטרפתי כי ידעתי שלאחר חצי שנה אני אגיע למשרד ראש הממשלה יחד עם נתניהו, לא ידעתי את זה, הסיכויים שלו אז להיבחר היו נמוכים מאוד. הצטרפתי כי האמנתי בדרך של המועמד לראשות הממשלה דאז – בנימין נתניהו". נתניהו, חשוב להדגיש, ניצח בפער של חצי אחוז, אולי עבודת הדוברות של אקוניס הביאה את הניצחון.

משם הייתה הדרך קצרה לשמש כסגן יועץ התקשורת של ראש הממשלה ולאחר מכן כדובר הליכוד. בהמשך שימש כדובר שר המשפטים מאיר שטרית, כיועץ התקשורת של נתניהו בלשכת שר האוצר, עד שמונה לסמנכ"ל התקשורת וההסברה של הליכוד, ולפני כעשור התמודד בפריימריז בליכוד שבו זכה במקום שהוביל אותו אל הכנסת.

"נתניהו, אחד המרשימים"

לאקוניס יש הרבה מאוד שעות נתניהו, הרבה יותר מאחרים הנחשבים 'מקורבים' לראש הממשלה. "אני ונתניהו בילינו אלפי שעות ביחד, לא רק בפגישות עבודה, בנסיעות ארוכות ברחבי הארץ, עד הלילה, תוך כדי מלחמות ומבצעים צבאיים, במצבים קשים מאוד. גם כשר אוצר וגם כיו"ר אופוזיציה ומועמד לראשות הממשלה, וגם בחוץ לארץ בעת הצורך".

אף שבדרך כלל מדברים על יועצים שנוטשים את נתניהו והופכים לעדי מדינה או לכל הפחות למבקרים בולטים, אקוניס הוא זן אחר. "בנימין נתניהו הוא אחד היהודים המרשימים והעוצמתיים ביותר שהכרתי בימיי חיי, הוא אדם משכיל ברמה שלא פגשתי אף פעם, הוא אינטלקטואל מזהיר, הוא אדם שיודע מה הוא רוצה וחותר להגיע למטרות שלו בכל הדרכים שהוא מוצא לנכון. למדתי ממנו רבות מאוד, אין זה אומר שלא חלקתי עליו מדי פעם, כולל בתפקידי כיועץ שר האוצר איתו וביתר שאת כיועץ יו"ר האופוזיציה ודובר הליכוד בשעתו, אבל אני אומר לך שמדובר באחד היהודים המרשימים.

"אני חושב שאתה יכול לראות את זה בכל הופעה פומבית שלו, אבל אתה רואה את זה ביתר שאת בשיחות איתו בלילות של עבודה קשה, ומאומצת, כנגד כל הסיכויים. אני חושב שישראל התברכה בעשר השנים האחרונות במנהיגותו. אין להשוות לקדנציה הראשונה שלו בשנות ה-90, הוא בא בשל, הוא בא עם ניסיון אדיר, גם פוליטי חיצוני וגם פוליטי פנימי, והוא גם שכלל את יכולותיו הבינלאומיות שהיו טבועות בו עוד לפני כניסתו לכנסת".

אחרי המחמאות האוטומטיות, אנחנו מבקשים לשמוע על נתניהו הבן אדם שאותו אקוניס ראה גם באמצע הלילה, בזמנים מורטי עצבים, "חלק מן הדברים אני שומר לספר שאני אכתוב, אני מניח שחלק מהדברים יתפרסמו בספרים שהוא אולי יכתוב בעתיד, הוא חלק איתי כמה רגעים מאוד אישיים ומאוד עוצמתיים מהחיים שלו כאדם צעיר בתחילת דרכו הפוליטית, הוא הותיר עלי חותם מאוד חזק".

סבא שלי היה חזן

כמו לכל מרואיין, גם לאקוניס יש את סיפור 'סבא שלי היה רב', אצלו זה חזן. "סבא שלי היה חזן בבית הכנסת בית תפילה בשכונת שפירא בדרום תל אביב, הוא עלה ארצה עם משפחתו מסלוניקי בשנות ה-30 של המאה הקודמת, היה גל עלייה מיוון שתרם לבניית נמל תל אביב עם כל החרם הערבי שהוטל על נמל יפו. לימים הוא הפך לחזן בית הכנסת".

גם עמדותיו הפוליטיות מתבססות על התורה, "עמדתי על דעתי הפוליטית מגיל מאוד צעיר, הבסיס לזה, זה האמונה היוקדת בשלמות הארץ ובזכות העם היהודי על ארצו. האם זו הבטחה אלוקית ותנכית?" הוא שואל רטורית, "כן! אני לא מסתיר את זה ואני לא מטשטש את זה. האם יש לזה בימינו גם שיקולי ביטחון, ברור שכן. אבל היסוד הוא שהקדוש ברוך הוא נתן לאברהם אבינו בעצם את הארץ הזאת ולזרעו ומשם אנחנו ממשיכים את שרשרת הדורות, עם עליות ומורדות, אבל זה שלנו".

יחסית לחבריו בליכוד הוא נחשב ל'חילוני' יותר, הוא מתנגד לחלק מהחקיקה של המפלגות החרדיות ומביע עמדות שאינן מתיישבות בקנה אחת עם היהדות, אך למרות הכול חשוב לו לדבר על הקשר שלו עם המסורת. "אני אדם עם זיקה יסודית מאוד למסורת ישראל", הוא דוחה את הגדרתו כחילוני ואף מגדיר את עצמו כאורתודוקסי, "התחתנתי בחתונה אורתודוקסית, עשיתי ברית לילדיי, עשיתי בר מצווה ליוני (שאוטוטו חוגג 15) בצורה הכי אורתודוקסית שיש".

"אגב", הוא מתרפק קצת על המורשת המשפחתית, "בצורה הכי מרגשת, בבית הכנסת שאני עליתי לתורה, אחי עלו לתורה, אבא שלי עלה לתורה ודוד שלי, וסבא שלי היה שם חזן, וכל משפחת אקוניס לדורותיה עלתה לתורה באותו בית כנסת".

מצד רעייתו יש לו מורשת רבנית מפוארת, "אשתי היא ממשפחת מוצפי, המקובל הירושלמי שמוכר לך בוודאי, היא נצר למשפחתו, והרב בצרי שאנחנו מדי פעם מבקרים בישיבת השלום שלו בירושלים. אנחנו שומרים על קשר הדוק עם המשפחה".

אקוניס מנהל אורח חיים מסורתי, "אנחנו מקדשים את השבת בכל יום שישי סמוך לכניסת השבת, עדי (רעייתו – ש.ב.צ) מדליקה נרות. אין יום כיפור שאני לא משתתף בתפילת נעילה בבית הכנסת", הוא גם מתנזר מצפיה בטלוויזיה בשבת, מה שגרם לנו שלא לפספס מלשאול על העובדים שבשבת האחרונה לא יכלו לחגוג עם המשפחה לאחר שנאלצו לעבוד בעיצומה של השבת בהקמת גשר יהודית, "אני הייתי שמח אם העובדים שעושים את העבודות לא יהיו יהודים, והעובדים היהודים היו עושים בדיוק את מה שאני עשיתי בערב השבת, וזה להתכנס עם המשפחה, עם האישה, עם הילדים ולברך על השבת".

הוא גם דוחה את קמפיין ה'הדתה', "אני מאמין בחינוך יהודי, אני מאמין בחינוך לערכים, אם אני אהיה בתפקיד שאני אוכל להשפיע על חינוך יהודי, אני לא מתבייש בזה. אני לא מתלהב מכל החברה האלה שאומרים את המושג המעוות 'הדתה', סלח לי, ילד צריך ללמוד תנ"ך, ילד צריך ללמוד תושב"ע, ילד צריך ללמוד כבד את אביך ואמך, מה זה? למה לא? מה האנשים מפחדים מזה או עושים קמפיינים על הדבר הזה. זה דבר טוב, זה דבר מחבק, זה דבר מעמיק".

"אני רוצה לקבל משרד יותר גדול"

למרות החשיפה ב'יום ליום' בשבוע שעבר כי קמפיין הליכוד יתמקד במצבו המשפטי של נתניהו, השר אקוניס טוען כי קמפיין הליכוד לא יכול לעסוק רק בחקירות ראש הממשלה, "זה יכול להיות אחד מהיסודות אבל לא היסוד הבלעדי". לדבריו, הקמפיין צריך לעסוק בהישגים של שרי הליכוד, "כולל ההישגים של משרד המדע, כולל ההישגים באוכלוסיה החרדית במשרד המדע, דבר שאיש לא האמין בו, איש לא העלה על דעתו.

"לקחנו משרד קטן ולא מתפקד והבאנו אותו היום להיות אחד מהמשרדים המרכזיים, עם פעילויות שנגעו בחצי מיליון ישראלים שבדקות אלה אלפי ילדים בפעילויות החינמיות שלנו לכבוד אירועי שבוע החלל, כך זה גם בליל המדענים, כך זה בקידום נשים במדע, כך זה במדעניות העתיד שיש בו טיפול יסודי בנערות חרדיות, כמובן בקייטנות הקיץ שלנו ובפסל מדע ובשאר המיזמים.

"לשמחתי, האוכלוסיה החרדית משתלבת היטב בפעילויות של משרד המדע, הזכרתי את שרשרת הפעילויות, הפעילויות גם מיועדות כמובן לסוגי קהל, זו בשורה יוצאת מגדר הרגיל בפעילויות. סל מדע זה דבר שמאפשר לרשויות המקומיות לבחור בעצמן את הפעילויות בתחומי המדעים המדויקים".

הוא גם מותח ביקורת על מי שכיהן בתפקיד בממשלה הקודמת, יעקב פרי, שהחליט להוסיף למשרד את 'החלל', "שרי יש עתיד החריבו כמעט כל משרד ממשלתי שבו הם פעלו בשנה וחצי שבו הם היו שרים, אני מדבר על הבריאות, על האוצר, על העבודה והרווחה, ועל משרד המדע והטכנולוגיה והחלל. בזמן יעקב פרי הם החליטו לצרף את השם החלל למשרד, הרי תעשיית החלל היא חלק ממדע וטכנולוגיה".

השר אמנם נשמע מרוצה מהישגיו בארבע השנים האחרונות, אבל כבר נפרד מהמשרד ומתכוון להעביר את המפתחות, "כל שר או שרה שיקבלו את המשרד הזה, ייהנו ממשרד פעיל, אפקטיבי, נוגע באוכלוסיה הישראלית לגווניה ומכאן הדרך למעלה, אני מקווה שיביאו תקציבים גדולים כפי שאני הבאתי", אומר ומוסיף: "אני לא אכחיש שאני רוצה לקבל משרד גדול יותר, עם השפעה גדולה יותר על אזרחים רבים יותר, למרות שפה הגענו להשפעה אדירה על אזרחי ישראל". ובכל זאת, הוא מסרב להציב יעד, "אני אקבל כל תפקיד שיוטל עלי, במשרד ממשלתי כמובן, כל תפקיד שיטיל עלי ראש הממשלה". אקוניס מתכונן לפריימריז המתקרבים בצעדי ענק ומכוון גבוה, "עשירייה ראשונה, זאת השאיפה, אם אפשר כמה שיותר גבוה בעשיריה". הוא מרוצה משאלתנו האם הוא רוצה לכהן כשגריר הישראלי הבא באו"ם, אבל דוחה אותה, "אני מתכוון למלא תפקיד של שר בכיר בממשלת הליכוד הבאה שתוקם באביב הקרוב".

מבגין לנתניהו

בשבוע שעבר טען ח"כ יואל חסון מעל בימה זו כי הליכוד של היום הוא לא הליכוד של פעם, אקוניס, כמו יהודי טוב, עונה בשאלה. "אחד הדברים המצחיקים זה לשמוע את המסיתים הגדולים, את אנשי השמאל, הנצרים של אנשי מפא"י שהסיתו הסתות איומות נגד, קודם ז'בוטינסקי ואחר כך מנחם בגין, בדברים איומים ונוראיים שהם אמרו עליהם, כפי שהם אומרים היום עלינו, עלי ועל חברי. הצביעות שלהם מהדהדת, איך הם מעזים בכלל, הם לא מתביישים, אין להם בדל של בושה כשהם אומרים את זה. לא, מפלגת העבודה של היום היא מפלגת העבודה של פעם? אפילו של יצחק רבין בתחילת שנות ה-90? שגירש ארבע מאות אנשי חמאס, שאמר בלי בג"ץ ובלי בצלם, שהכה את הפלסטינים, לפי דבריו, במהומות הראשות ברצועת עזה, שהערך של ההתיישבות הייתה ערך עליון, אתה יכול להשוות את מפלגת העבודה? אז שלא יטיפו".

"תמיד ברטרוספקטיבה הכול נראה הרבה יותר זוהר, הרבה יותר תרבותי, הרבה יותר טובה. תאמין לי שבעוד 20 שנה אתה תהיה פרשן פוליטי דגול בכלי תקשורת כאלה ואחרים (אגב, טוב לי ב'יום ליום' -ש.ב.צ.) וידברו על השר אופיר אקוניס כאידיאולוג חסר פשרות, כאדם שנאומיו בכנסת היו רהוטים ומלאי יסוד אידיאולוגי, 'איפה הם היום' ישאלו בשנת 2040 או בשנת 2050. למה זה לא קורה היום. מנחם בגין עבר בדיוק את מה שנתניהו עובר עכשיו, עובדתית הוא היה על אלטלנה וניסו לירות פה, זה עובדה".

מצד שני, אקוניס דוח את האשמתו 'בהסתה' נגד השמאל, "הייתי מציע לשים לב לעברית ביקורתית שמביאה לידי ביטוי דברי ביקורת לבין הדבר שהוא הסתה, אני מעולם לא הסתי נגד איש או אישה, אני תמיד אמרתי בצורה ברורה וחדה את עמדותיי, שיכול להיות שהן מנוגדות לעמדות של אנשים אחרים. אצל השמאל כל דבר שהוא ביקורת נגדם זה הסתה, אבל כשהם מסיתים נגד הימין זה ביקורת בונה או דמוקרטיה במיטיבה. אי אפשר לנהל ככה שיח ציבורי, אם לי יש דבר מה לומר על יריבים פוליטיים, אני תמיד אומר אותו".

"אנחנו נכשלנו"

אף שלא שמענו אף מילה רעה מאקוניס על נתניהו, בפועל יש לשר המדע ביקורת קשה על הממשלה שהוא מכהן בה ומודה שנכשלו בלא מעט דברים שהוא רואה בהם נושאי דגל לממשלת ימין, מדבריו אפשר לחשוב שהוא באופוזיציה ולא שהליכוד כבר בשלטון במשך כמעט ארבעים שנה לסירוגין.

אחד הדברים שמאוד מאוד מכעיסים את אקוניס הוא נושא האקטיביזם השיפוטי וההתערבות הבוטה של בג"ץ בחוקי הכנסת. אקוניס אומר: "אני חושב שזה יהיה רע מאוד אם מדינת ישראל לא תחזור לפעול לפי עיקרון הפרדת הרשויות, העיקרון הזה שהוביל את כל הדמוקרטיות המודרניות, לצערי מתפוגג והולך במדינה ישראל בעקבות המהפכה החוקתית, לכאורה, שעליה הכריז בזמנו שופט העליון אהרן ברק. יש רשות שופטת והיא צריכה לשפוט על פי חוקי הכנסת, יש רשות מחוקקת, יש רשות שהיא הרשות המבצעת. יש גם את הרשות הרביעית שרבים ממנה לא עושים את תפקידה, זה הרשות שמכונה הרשות הרביעית, התקשורת, שאיננה משמשת ככלב השמירה של הדמוקרטיה, בוודאי בכל מה שנוגע לשמאל".

"אני אומר לך ששורת חוקים שנפסלו על ידי בית המשפט העליון, ובראשם חוקי המסתננים, הם חוקים שלדאבון הלב העדיפו אינטרסים של פורעי חוק, במקרה זה פורעי החוק שנהרו למדינת ישראל בעשור הקודם, על פני טובתם של תושבי דרום תל אביב, איפה יעלה על הדעת דבר כזה". אבל אקוניס מבהיר שהבעיה היא בג"ץ, "המסתננים הייתה דוגמא לעובדה שבארבע פסילות בית המשפט העליון לדאבון הלב העדיף את האינטרס של המסתננים הבלתי חוקיים, על פני האינטרס של הגברת כהן משכונת התקווה, לצורך העניין".

השר מודה שהקואליציה והממשלה שבה הוא חבר נכשלו באי חקיקת פסקת ההתגברות, "אני חושב שהעובדה שלא חוקקנו את פסקת ההתגברות בכנסת ה-20 היא כישלון של כל הקואליציה, אני אמרתי כשהצבעתי בעד בפסקת ההתגברות בוועדת שרים לענייני חקיקה כי אם זה לא יבוא לקריאה שניה ושלישית, כלומר יכנס לספר החוקים של ישראל, זה יהיה כישלון של הקואליציה היוצאת. אני חושב שאנחנו נכשלנו בעניין זה, בוודאי בעניין פסקת ההתגברות בחורי המסתננים".

"יכול להיות ששגינו בכך שבהסכמים הקואליציוניים שנחתמו במאי 2015 עם הקמת הממשלה, שגינו בעניין זה. יכול להיות, וזה כבר יהיה לשיקול דעתו של האדם, שהוא בנימין נתניהו, שתוטל עליו מלאכת הרכבת הממשלה, להכניס את זה לסעיפים הקואליציוניים. אני מעריך שההרכב הקואליציוני בבסיסו יהיה דומה מאוד להרכב הקואליציוני של הממשלה היוצאת, אני חושב שאנחנו עשינו דברים מצוינים ביחד, הממשלה הזאת הייתה ברובה הומוגנית, ברובה, לא כל הזמן ולא על כל חוק, ועובדה שהיא כיהנה כמעט ארבע שנים".

"האם עשינו הכול? ברור שלא, יש עוד משימות", מודה אקוניס. לדבריו, ככל שזה תלוי בו, "אני חושב שפסקת ההתגברות צריכה להיות חלק מההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הבאה. הגענו למצב שבו בחוסר סמכות מובהק, לצערי, בפסיקות רבות בית המשפט העליון פשוט ביטל את קיומה של הכנסת. הוא ביטל את חוק יסוד הכנסת 7א כשהוא ביטל את הפסילה של זועבי. הם אמרו שמעשיה לא היו קיצוניים מספיק כדי לפסול אותה. אמירה אומללה".

לאקוניס עצמו יש בימים אלה עימות חריף עם המערכת המשפטית, לאחר שהחליט לא לאשר את מינויה של פרופ' יעל אמיתי לחברה במועצת הנגידים של הקרן הישראלית-גרמנית למחקר מדעי, בעקבות חתימתה בשנת 2005 על עצומה התומכת בסרבנות לשירות בצה"ל. נגד החלטתו הוגש בג"ץ, אך היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי לא רק שלא יגן על עמדת השר, אלא שיתייצב בבית המשפט ויסביר למה הוא מתנגד לעמדתו. ואם זה לא מספיק, היועמ"ש אסר על אקוניס לשכור עורך פרטי שיציג את עמדתו בבית המשפט, והשר נאלץ לעשות זאת בעצמו.

אבל מסתבר שבכל הסיפור הזה, יש דווקא ניצנים של שינוי, כשמי שעומד בראש ההרכב, אלכס שטיין, שמונה רק לאחרונה על ידי שרת המשפטים איילת שקד, מתח ביקורת חריפת על היועץ המשפטי. "זה דבר חסר תקדים שראש ההרכב מבקר באופן חסר תקדים את אנשי היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות ואומר להם, איזה מין דבר זה שהאדם לא יכול לקבל זכות הגנה מעורכי דין". ההחלטה בנושא צפויה להתקבל ביום חמישי השבוע, בזמן שהעיתון יחכה לכם בתיבות הדואר.

מאקוניס אנחנו למדים שלא רק בבג"ץ יש בעיות, גם במוסד היועץ המשפטי איבדו את הבלמים. "היועץ המשפטי לממשלה מסתמך על אמירות לאורך ההיסטוריה של יועצים משפטיים לממשלה, אמירות שהוא הסתמך עליהן בקביעה שלו לגבי סמכויותיו, יכול מאוד להיות שבכנסת ה-21 יהיה צורך בהסדרת מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה. אולי גם להפריד את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מהתובע הכללי, כפי שקיים בארצות הברית של אמריקה, לא מדינה שהייתי מזלזל בערכים הדמוקרטיים שלה".

אבל אי אפשר להאשים בכול את בג"צ, את המאחז הערבי הבלתי חוקי 'חאן אל אחמר' פסק בג"ץ להרוס, אך ראש הממשלה מעכב זאת כבר מספר חודשים. "עד הבחירות חאן אל אחמר יפונה", קובע אקוניס. "כלומר, עד התשעה באפריל, להערכתי ולמיטב ידיעתי המקום הזה יפונה. המקום הזה הוא בלתי חוקי, הוא התיישבות בלתי חוקית. אני אגב רואה שארגוני השמאל ודעת הקהל שמאורגנת בשמאל מרבה לתמוך בהריסה של לכאורה מבנים בלתי חוקיים בהתיישבות היהודית, אבל זה בסדר שחאן אל אחמר יהיה קיים. זה צביעות. המקום הזה יפונה עד הבחירות".

בזמן שהממשלה לא פינתה את חאן אל אחמר, היא דווקא כן פינתה והרסה את נתיב האבות, "לא היו צריכים להרוס את נתיב האבות ולא היו צריכים להרוס שום ישוב", פותח אקוניס. "האדמות האלה במקרים רבים, לא בכל המקרים אבל בוודאי ברובם, היו אדמות מדינה שלאחר מעשה פלסטינים חשבו או אמרו או המציאו שזה אדמות עם קושאן פרטי שלהם, על פי איזה נייר שהם זייפו מ-1916".

לאקוניס יש עוד הרבה מה לומר בנושאים רבים, ולא, הוא לא מהסס גם לדבר נגד החלטות ממשלה כאלו ואחרות ולמתוח ביקורת אם צריך, אבל היריעה כבר תמה והפריימריז קרובים מתמיד ואקוניס אץ רץ להספיק עוד מפגש ועוד כינוס שבו יוכל להציג את עמדתו. אנחנו כמובן, מקווים רק שבראיון בעוד ארבע שנים, לסיכום הכנסת ה-21, לא יצטרך השר אקוניס להודות בכישלונות נוספים או להגן על החלטות שלא מומשו. בינתיים הוא יכול בהחלט להתגאות לכל הפחות בנושאים שבתחום משרדו, משרד המדע והטכנולוגיה, שם הוא מציג לא מעט קבלות והישגים.

הראיון פורסם ב'יום ליום'