הימים הנוראים של אבי גבאי: העיתונאי רביב דרוקר מפרסם הבוקר ב'הארץ' טור שבו הוא גולל את ההתרסקות הבלתי נתפסת של אבי גבאי, הטרגדיה של גוש השמאל-מרכז והסיכויים ליצירת אלטרנטיבה שלטונית כלשהי לנתניהו.
"אבי גבאי לא כל כך מסתדר עם תמר זנדברג. זנדברג ושלי יחימוביץ' זה לא אהבה גדולה, למרות שכלפי חוץ הכול בסדר. על ציפי לבני וגבאי אין מה להרחיב וכולם לא משתגעים על אלדד יניב (הגיוני אחרי שנתיים שהוא זרק עליהם כל פיסת בוץ אפשרית)", מתמצת דרוקר בתחילת דבריו את האינטריגות השליליות בתוך הגוש שמתיימר לנצח את הבחירות. "לשמאל הישראלי אין ממש את הפריבילגיה לזרוק עשרות אלפי קולות לפח", הוא משוכנע, ומסביר: "בסקרים שלבני פרסמה לפני כמה חודשים היא הייתה שווה עצמאית 6 מנדטים. גבאי היה נבון מספיק כדי לדעת שהסקרים הללו לא שווים דבר. כשאתה מכוון נשאל לאפשרות חדשה, בולטת, אז היא תמיד תקבל הרבה יותר כוח, אבל גם עכשיו – כוחה הפוליטי נאמד באזור המנדט – שניים. כניסתו של בני גנץ לזירה הצליחה להעלות את הגוש חוסם נתניהו (גנץ, יש עתיד, העבודה, מרצ, הרשימה המשותפת) משפל של 44-46 מנדטים לאזור ה 55-57 מנדטים. להגיע ל 61 זה כמעט בלתי אפשרי, לשמאל אין אלטרנטיבה להסתבך בקרבות אגו. רק דמיינו רשימה בה יחימוביץ' מקום 1, זנדברג 2, לבני 3 וברשימה גם גבאי, אולי אהוד ברק ועמיר פרץ. לא, זו לא אלטרנטיבה שלטונית, אבל 10 ואולי 15 מנדטים ביום טוב זה יכול להביא".
דרוקר חושף כי "לפני כשנה כבר ידע אבי גבאי שיש סיכוי שהוא הולך לקטסטרופה שהוא חווה עכשיו. 'גם אם כל 24 חברי הכנסת של המחנ"צ יקראו להדחתי, אני לא אעזוב", הוא אמר אז. "גם אם נעמוד על 4 מנדטים, לא אלך", הוא נשבע. עכשיו הוא מתקרב בצעדי ענק לתסריט הזה. במחקר עומק שערכו במרצ, כנראה שגבאי כבר נושק ל 4 מנדטים. בינתיים, הוא אכן ממשיך לדהור לעבר הקיר".
לטענתו, "מרצ, מסתבר, כבר כמהה לאיחוד. זנדברג מתה מפחד שבמשמרת שלה, מרצ לא תעבור את אחוז החסימה. אלדד יניב ולבני מוכנים להתאחד עכשיו עם כל דבר שזז. גבאי במריו. ההסבר שלו הוא שאלקטורלית איחוד כזה ירחיק מצביעי עבודה מסורתיים. יכול להיות, אבל כרגע מתחם הויכוח הוא לא בין 10 ל 20 מנדטים. עכשיו זה כבר קרב הישרדות ובתסריט ממש לא דימיוני העבודה עלולה לא להיכנס לכנסת".
בהמשך הוא מסרב להתרשם מהאפקט של חיבור בין גנץ ללפיד. "לא בטוח בכלל שאיחוד כזה מוסיף משהו לסיכוי להזיז את נתניהו. ממילא נשברו (כמעט) כל הכללים במערכת הפוליטית. מישהו מעלה על דעתו שלנתניהו תהיה קואליציית ימין חרדים יציבה והוא לא ירכיב את הממשלה רק כי לליכוד יהיו 30 מנדטים וללפיד – גנץ 35? שטויות. זו תיאוריה של בחירות 2015 בה כמה מה'שותפים הטבעיים' של נתניהו (בעיקר כחלון וליברמן) רק חיפשו לגיטימיות לעזוב אותו. היום יחסי הכוחות אחרים. איחוד גנץ – לפיד יכול להקטין את המפלגה המשותפת, להפוך אותה לקרקס בעייתי, בלי דיבידנד של ממש. איחוד בצד השמאלי,לעומת זאת, בין שורה של מפלגות שצריך מיקרוסקופ כדי להבדיל ביניהן הוא חיוני".
דרוקר חושף כמה פרטים את הדינמיקה הבעייתית של גבאי שיכולה להסביר חלק מההידרדרות של 'העבודה'. "לפני כשבועיים פנו 4 יוצאי סיירת מטכ"ל בראשות אליק רון לגבאי. הם ביקשו פגישה בשליחותו של עמירם לוין. לוין רצה שגבאי ישריין אותו. נקבעה פגישה. אליק וחבריו הגיעו בתשע בבוקר למשרדו של יו"ר 'העבודה' רק כדי לגלות לתדהמתם שגבאי איננו, הוא גם לא מצלצל. במקומו ראיינו אותם ראש המטה של גבאי ועוד כמה אנשי צוות. 'איך אתם יכולים לעזור?'. אצל גבאי הבינו שהם בכלל באים כי לוין יודע "להביא את המגזר הערבי". בתשע וחצי שלושה מארבעת האורחים כבר עזבו בכעס. אליק רון התעקש והצליח לפגוש את גבאי לרבע שעה (בגרסה המודפסת בעיתון לא דייקתי. סליחה). אז לא, ההברזה הזאת לא תפגע בכמות המנדטים של גבאי. גם האיבוד של עמירם לוין, שפרש בזעם, לא יבריח קולות מהעבודה, אבל זה קצת מראה באיזה תהליך הרסני נמצא יו"ר העבודה".
"האיש שמקדש בכל דף בספרו ענייניות ופרגמטיות מסרב להסתכל למציאות בעיניים ומוכן לשרוף את הבית כולו על יושביו. נותרו בסה"כ שבועיים וחצי עד המועד האחרון לסגירת הרשימות. אין ממש זמן. לעבודה ומרצ יש מנגנונים מסורבלים. אי אפשר לקבל החלטה בדקה וחצי. במידה ולא יהיה איחוד בשמאל, לבני ויניב יצטרכו לגלות אחריות ולוותר על המאבק האבוד שלהם. אם המחויבות שלהם למהפך שלטוני היא כנה (יניב ביטא זאת במאה הפגנות לפחות, לבני בעשרות נאומים, רבים מהם בחו"ל), הם יצטרכו לפרוש מההתמודדות. הסיכוי שלהם לעבור לבד נראה כרגע קלוש למדי".
על מועד ההלוייה תינתן הודעה נפרדת