במכירה הקרובה בבית המכירות ברנד יוצעו למכירה תמונות מרגשות של ישיבת חכמי לובלין לפני תקופת השואה וכן מסמכים נוספים הקשורים בישיבה החשובה וההיסטורית.
כך למשל תמונה מקורית חדה וברורה מהלווית הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל. חשון תרצ"ד. מסע הלוויה נע לעבר בית מדרשו של הגאון "המהרש"ל מלובלין". בתמונה רואים את מספרם הרב של המלווים ברחובות לובלין העצבה על פטירתו ללא עת של רבם האהוב. כמו"כ רואים על כל המרפסות שבבתים עשרות אנשים עומדים צפופים ודחוקים לראות את הלויה. על מיטת הרב מונח כתביו וחידושיו.
וישנה גם תמונה של הישיבה כשהשלד כבר עומד על תילו. בתמונה נראים רבי מאיר שפירא ראש הישיבה, מספר רבנים נוספים, תלמידים ושאר הקהל שהגיע לכבודו של רבי מאיר שפירא מעל השביל שלט "ברוך הבא בשם ה' כבוד נשיאנו הגאון הר' מאיר שפירא שליט"א ראב"ד ור"מ דק"ק פיעטרקוב.
כמו כן ישנה גם תמונה מקורית מהדגם של תבנית בית המקדש שהיה בישיבת חכמי לובלין בחדר מיוחד. וישנה גם תמונה מקורית מאסיפת ראשי הנהגה הרוחנית של ישיבת חכמי לובלין לאחר פטירת ראש הישיבה רבי מאיר שפירא זצ"ל, הצדיקים הק' רבי דוד מסוכטשוב הי"ד, רבי משה מבאיאן – קראקא הי"ד, והאדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף מסאדיגורא – פשעמישל זצ"ל. בתמונה נראים עוד אישים חשובים שמוסתרים עם גבם לתמונה.
ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי). לאחר מכן החליפוהו הרב אריה צבי פרומר (רבה של העיר קוז'יגלוב), הרב אריה לייב לנדא והרב אברהם יעקב הורוביץ.
הישיבה הוקמה כדי להחזיר את עטרת העיר לובלין ליושנה, כמרכז חשוב של לימוד תורה בפולין, ובמיוחד כדי לשחזר את גדולתה של הישיבה שהוקמה בלובלין ב-1515. המשגיח הרוחני של הישיבה היה רבי שמעון מזליחוב. עם מותו של רבי מאיר שפירא בשנת 1933 מונה הרב אריה צבי פרומר לראש הישיבה ושימש בתפקיד עד לפיזורה על ידי הנאצים בשנת 1939, כנשיא הישיבה מונה רבי משה פרידמן האדמו"ר מבויאן-קראקא.
בניין הישיבה תוכנן בסגנון אקלקטי הכולל מאפיינים מזרחיים על ידי האדריכל אגנור שמולקובסקי. בעת הקמתה הייתה הישיבה מן המפוארות שבפולין. ייחודה היה בכך שהיא סיפקה את כל צורכי התלמידים, לרבות אוכל ולינה, והם לא היו צריכים להיסמך על בעלי בתים בסביבה כפי שהיה נהוג עד אז. בישיבה למדו כ-400 תלמידים והיא שכנה בבניין מפואר בן שש קומות. עיקר לימוד הישיבה היה בסדר קודשים ואף היה בישיבה דגם של בית המקדש לצורכי לימוד. בישיבה הייתה ספרייה תורנית עשירה ובה 22,000 ספרים. בשנת 1934 סיים את הישיבה המחזור הראשון של תלמידים. בשנת 1940 השמידו הנאצים את ציוד הישיבה וספריה, אותם שרפו בטקס פומבי בכיכר השוק בפני יהודי לובלין. הבעירה ארכה 20 שעות.
