היום כ"ג אלול הילולת הרה"ק רבי אורי מסטרליסק זי"ע, הנקרא שרף בפי כל,
מתלמידי ר' שלמה מקרלין, מייסד שושלת סטרליסק.
ר' אורי היה בנו של כפרי עני בשם פינחס. לפי המסורת, המגיד ממזריטש בירך את הוריו שייוולד להם בן שיאיר את העולם. בנעוריו עבר להתגורר בלבוב, והקדיש את חייו ללימוד התורה. הוא נהג לנסוע אל צדיקי הדור – ר' אלימלך מליז'נסק, ר' פנחס מקוריץ, רבי זושא מהאניפולי, החוזה מלובלין ועוד. כשהתוודע אל ר' שלמה מקרלין, דבק בו והיה לתלמידו החשוב.
לאחר הירצחו של רבו על ידי קוזאק רוסי, שב ללבוב והחל לנהוג כאדמו"ר. סביבו התקבצה קבוצה קטנה של חסידים שסבלו יחד איתו מהמתנגדים לחסידות בעיר. מלבוב עבר לסטרליסק ובהדרגה גברה השפעתו וחסידיו הלכו והתרבו.
ר' אורי סלל דרך חדשה בחסידות. הוא דרש מחסידיו להתרכז בחסידות ובעבודת המידות, התנגד למופתים ואף התעמת עם הצדיקים שהנהגתם הייתה מיוסדת על מופתים ומעשי פלא.
במרכז חסידותו העמיד ר' אורי את התפילה בהתלהבות ובדבקות. תפילתו בנוסח קרלין הייתה מלווה בצעקות ונמשכה שעות ארוכות. חסידים מספרים שבכל יום לפני תפילתו היה נפרד מאשתו ומבני ביתו מתוך חשש שימות מרוב דבקותו והתלהבותו בתפילה. בשל אש ההתלהבות שהייתה בו כינו אותו חסידיו "השרף".
הוא ראה בדרך חיים של עוני ודלות מטרה חשובה. הוא עצמו חי בעוני ובמחסור, ומרבית חסידי סטרליסק חיו בעניות כמוהו.
לאחר מותו מילא את מקומו בנו שלמה למשך ארבעה חודשים עד שנפטר מגעגועים לאביו באומרו: "איך אפשר לחיות בלא אב כזה?".
יורשו היה ר' יהודה צבי מסטרטין. מתלמידיו – ר' שלום מבלז, ר' צבי הירש מרימנוב ועוד.
מקצת מדברי תורתו התפרסמו בספר "אמרי קודש" (למברג תרל"א), שנכתב על ידי תלמידיו.
חסידים מספרים כי לאחר פטירתו של רבי אורי מסטרליסק, שכינוהו בשם השרף מסטרליסק, בא אחד מחסידיו לרבי בונם כדי להסתפח אליו. שאל הרבי את אותו החסיד: מה היתה דרכו של רבך להורותכם בעבודת ה'? השיב החסיד: דרכו היתה לנטוע עניוות בלבנו. על כן מוכרח היה כל מי שבא אליו אף אם הוא איש נכבד או למדן, לקחת ראשית כל שני דליים גדולים ולמלאותם מן הבאר שבשוק, או לעשות עבודה קשה ומזולזלת אחרת ברחוב. שמע ר' שמחה בונם את דבריו ואמר: אספר לך מעשה. שלשה אנשים ישבו בצינוק אפל, שנים מהם פיקחים ואחד שוטה. בכל יום היו מורידים להם מזונות וכלי אוכל. האפלה ומצוקת המאסר בלבלו לגמרי את דעתו של השוטה, עד שלא הבין להשתמש בכלי האוכל משום שלא היה יכול לראותם. אחד משני הפקחים שישבו עימו לימד אותו להשתמש בכלי האוכל אך משום שדעתו של השוטה היתה טרופה עליו למחר שוב לא היה יודע להשתמש בכלים וכך מוכרח היה הפיקח לטרוח עמו בלי הרף. האסיר השלישי היה יושב כל העת דומם ולא נתן דעתו על השוטה. פעם אחת שאל הפיקח הראשון את השני מפני מה הוא מונע את עצמו מלעזור לאותו שוטה ובמקום זאת הוא יושב דומם כל העת. השיב הפיקח: ראה, אתה מתייגע ואינך מגיע לשום מטרה. כי כל יום הורס את פעלך. ואילו אני יושב ונמלך בליבי מה עלי לעשות כדי לפרוץ חור בקיר שיחדור בו אור השמש ונהיה רואים את הכל.
אומרים בשם רבי משה שיינערט תלמידו של רבי אהרן קאטלער, פעם אחת נסע עם הרב רודרמן מבאלטימור שהיה ממשפחת רבי איסר זלמן, ורבי אהרן היה חתנו של רבי איסר זלמן, וישבו יחד עם רבי אהרן במונית, ורבי אהרן הזכיר דיבור של הרה"ק מלובלין וקרא אותו בשם 'החוזה', והיה פלא להרב רודרמן שרבי אהרן קוטלר קורא לו בשם חוזה כדרך החסידים, ואמר לו 'וואס חוזה ווען חוזה' רבי אהרן כעס על הביטוי הזה ואמר, כשהעולם קוראים חוזה, הרי זה חוזה. דבר שמליון יהודים אומרים כך, מי שאינו מאמין כך, זה שאלה של כפירה!
ובאמת החסידים קראו לו הרבי מלובלין, אך בעולם נקרא בשם חוזה. כך נקרא רבי אורי בשם ’שרף‘, ורבי אברהם המלאך ’מלאך‘, כך החכי זה לא דבר של מה בכך, הוא ענין גבוה, כמ“ש החת“ס בתשובה, אף שאין נביאים בדורינו, אך רוח הקודש לא פסק מכלל ישראל, ואם כלל ישראל אומרים חוזה, זה חוזה, ומלאך, זה מלאך. אם מליון יהודים אומרים כך, מי שאינו מאמין בזה הוא אפיקורס. הגם שיש להקב“ה שרפים וחיות ואופני הקודש, אכן כלל ישראל יודעים ומאמינים שרבי אורי הוא שרף.
מחפש את הצדיק שמתיירא ממנו
ידוע שרבי אורי מסטרליסק הסתובב אצל צדיקים רבים עד שמצא את מבוקשו, כי תחילה היה אצל הנועם אלימלך, ואח“כ נסע לאוסטרהא לרבי ייבי שהיה מתלמידי המגיד ממזריטש היינו על ציונו הקדוש שבוע שעבר, וכתוב שם שהיה מתלמידי הבעש“ט וצריך לברר הדבר והמעשה היה כך שרבי ייבי ישב ואכל בסעודתו מכמה מיני מאכלים, ואכל כפי כחו, וכשסיים מלאכול, נשארו כמה מאכלים בתוך הכלים שעל השלחן, ואמר רבי ייבי אל המאכלים בלחישה, אני מבקש ממכם נצוצות קדושים, תסלחו לי, אני כבר לא יכול לאכול יותר. אחר ברכת המזון למד רבי ייבי כל הלילה בהתלהבות גדולה בכח אותה האכילה, אך רבי אורי מסטרליסק החליט שאינו תלמידו, כיון שלא הרגיש שהוא מתיירא ממנו, לעולם היה מקבל אותו כרבו מובהק, אלא שחיפש סימן לכך, שיהיה מורא רבו כמורא שמים, כיון שלא הרגיש יראה כזאת מרבי ייבי, הבין שאינו רבו.
משם נסע רבי אורי מסטרליסק להרה“ק רבי פינחס‘ל קאריצער חכימא דיהודאי, תיכף שנכנס אליו, אמר לו רבי פינחס‘ל ’שלום עליכם לך לשלום אני לא הרבי שלך‘, כנודע שירש את החכמה מרבו הבעש“ט. ויסע מקאריץ ויחן באניפולי אצל הרבי ר‘ זושא, ואיחל לו שימצא בקרוב את שורש נשמתו, וכן היה אצל הרה“ק רבי מרדכי מנשכיז זי“ע עד שהגיע אצל הרה“ק רבי שלמה קארלינער ומצא את אשר אהבה נפשו, הגם שלא מצא את רבי שלמה במצב של אדמור“ות, כי מצאו יושב לבדו סמוך לביתו על גל אבנים בחוץ, ונתן לו רבי שלמה ’שלום‘, ותיכף נפל על רבי אורי מסטרליסק יראה גדולה מאד, אימה ופחד, ותיכף הבין שזהו רבו. ואכן נהפך לתלמידו המובהק. בלעכווויטש וסלאנים אמרו שגדלותו של רבי שלמה קארלינער נתגלה אצל רבי אורי מסטרליסק, שעשה ממנו כלי שלם בתכלית. כי שאר התלמידים הגדולים כבר באו אליו כלים גדולים מתחילה.
אין רוצים שפע גשמי, אי אפשר להמשיך להם
ידוע שחסידי סטרליסק היו עניים ואביונים, לא דיברו שם מגשמיות, חוץ מתלמיד אחד רבי וואלפ‘טשע שהיה עושר אחד, פעם אחת אמר לו רבי אורי, אתה טוב מאד, אך היית מוצא חן בעיני יותר אם היית עני. תיכף התחנן אצל רבי אורי ואמר לו, רבי, תרחם עלי, כי אפי‘ אם יחסר לי שרוך בנעלי איני יכול להתפלל ולעבוד את ה‘ כראוי.
אחד מהצדיקים בא לפני רבי אורי מסטרליסק שימחל וימשיך השפעות טובות לחסידיו, השיב רבי אורי, כיון שאין להם רצון לכך, איני יכול להשפיע להם גשמיות. כתוב ’ומשביע לכל חי רצון‘, תחילה צריך שיהיה רצון, אח“כ יכולים להשפיע. אמר לו אותו הצדיק, האם באמת אין להם רצון,
אמר רבי אורי, כן, תקרא לאחד החסידים, איזה שתרצה, הצדיק עומד ורבי אורי אומר לאותו תלמיד, דע לך תלמידי, יש עכשיו עת רצון, תאמר לי מה בקשתך ותעש, תיכף ענה אותו תלמיד בהתלהבות ’אני מבקש רחמים שאזכה פעם אחת לומר ברוך שאמר והיה העולם כמו הרבי‘…
כשיש אורח על השלחן, נחשב כאילו כיוון כל כוונות האכילה
אי‘ באמרי קודש לרבי אורי מסטרליסק רווח נפלא, שכשיש ליהודי אורח על שלחנו, אפי‘ אם הוא אוכל כמו גוי, הרי הוא כמו שאכל עם כל כוונות האריז“ל, והזהיר מאד ששיש חולשות הדורות מלכוון כוונות האריז“ל, יזהר אדם שיהיה לו אורח על שלחנו.
עוד אי‘ שם שיהודי נמשל לאילן, כמ“ש כי האדם עץ השדה, והרי כשיסתכל אדם על האילן לבדוק איך הוא צומח, לעולם לא יראה איך הוא צומח וגודל, אך מה שכן צריך לעשות, הוא כשרואים איזה קוץ או ענף שאינו טוב, צריך לעקרו שלא יזיק לפירות. כך אדם צריך כל יום רק לבדוק בחשבון הנפש להוציא ולסלק המדות קשות והתאוות רעות, ולא יעסוק לבדוק אם גדלתי יותר מאתמול אם יש לי כבר מדרגות יותר מאתמול או לא. טעות גדול הוא, כי כשאדם מודד אם הוא יותר גדול, לא יוכל לראות לעולם, כמו אילן.
השרף רבי אורי עולה להיות דיין בבי“ד של מעלה במקומו של הרה“ק מזלאטשוב
שאינו מבין אנשים מגושמים
ב‘ ימים לפני שנסתלק רבי אורי מסטרליסק אמר שיש למעלה בית דין של שבעים ובית דין של כ“ג, והרה“ק רבי מיכלע‘ זלאטשובער הוא אחד מהדיינים, והיות שהוא נולד בקדושה נוראה ע“י אביו הרה“ק רבי יצחק‘ל דרהוביטשער זי“ע, ממילא חומרו זך מאד ואינו מבין איך יהודי יכול לעשות עבירה, והוא מחמיר מאד על פגם הברית רח“ל, ונשמות ישראל לא יכולים לעבור במשפט, לכן סילקו אותו מבית דין של מעלה, והזמינו צדיק אחר שימלא מקומו שם למעלה, ולאחר שני ימים נסתלק רבי אורי מסטרליסק זי“ע שהיה בנו של יהודי פשוט מאד שמו היה פינחס, ואמר רבי אורי מסטרליסק שאביו מעולם לא היה טובל במקוה, אם היה הולך פעם אחת למקוה, זה היה משפיע עליו לתועלת גדולה בעבודת ה‘. ופי‘ את הפסוק ’איש אמו ואביו תיראו‘, שיהודי יש לו בגופו חלק מאביו ומאמו, ומזה הוא צריך להתיירא. אך הרה“ק רבי מיכל‘ע לא היה צריך להתיירא מחלק אביו ואמו… לכן ישב ודן בחומרא בבי“ד של מעלה, משא“כ רבי אורי מסטרליסק מבין היטב מהו חלק אב ואם, בפרט אבא שלא הלך למקוה, ממילא הוא לתועלת גדולה שהוא יושב שהוא מבין אותנו, ושיהיה הוא ממכניסי הרחמים שיכניסו תפילתנו לפני בעל הרחמים וילמד זכות עלינו ועל כל ישראל אמן.
