הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • הגה"ק בעל ה'משנה הלכות' זי"ע

היום הילולת הגה"ק רבי מנשה קליין זי"ע מאונגוואר בעל ה'משנה הלכות' - כ"ט באלול תשע"א

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

הרב מנשה קליין נולד ביום א' בניסן שנת תרפ"ג בגלילות אונגוואר בהרי קרפט לר' אליעזר זאב קליין שנרצח על ידי גוים. ביום ח' בניסן נערך הברית מילה שלו והמוהל היה ר' חיים אלעזר שפירא (ה"מנחת אלעזר") שאמר לאביו שיקרא לבן 'מנשה', על שם הנשיא של שבט מנשה שבאותו יום הקריב את קרבנו. בשנת תרצ"ב הלך ללמוד בישיבתו של אב"ד של אונגוואר, ר' יוסף אלימלך כהנא, שמינה אותו למסור שיעורים בישיבה.

בסוף שנת תזצ"ט, עם פרוץ מלחמת העולם השניה, חזר לביתו וחי עם משפחתו בגטו. בערב חג השבועות נלקח יחד עם כל משפחתו למחנה ההשמדה באושביץ, שם הופרד מהוריו שנשלחו למשרפות והוא נלקח לעבודה. במחנה העבודה נדר שאם הוא ינצל הוא יקדיש את חייו להפצת תורה ויהדות. אחרי המלחמה הקים בית ילדים בבוכנוואלד, שם התגורר עם גם הרב ישראל מאיר לאו.

בשנת תש"ו הגיע הרב קליין לניו יורק והקים קהילה בשם 'אונגוואר', ישיבה וכולל "בית שערים" בשכונת בורו פארק בברוקלין. בשנת תשמ"ג החל לבנות קהילה גם בירושלים ובשנת תשמ"ה החל לבקר בה לפרקים. בשנת תשס"ט עבר לגור בקרית אונגוואר בירושלים ומידי שנה היה נוסע לביקור בניו יורק.

נפטר בכ"ט באלול תשע"א, ערב ראש השנה תשע"ב, ונטמן בבית העלמין העתיק בצפת

חיבוריו

שו"ת משנה הלכות (17 כרכים)

מגיד משנה על התורה (5 כרכים)

מצות המלך (2 כרכים) – על התרי"ג מצוות

משנה הלכות (5 כרכים) – על הלכות גדולות

חידושי משנה על הש"ס (4 כרכים)

מל ולא פרע – על מצוות ברית מילה

פתשגן הכתב – פירוש על אגרת התשובה לרבנו יונה.

אום אני חומה – על דיני עירוב

קהילות ישראל – התכתבויות עם הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר)

פני משנה – התכתבות עם רבי פנחס מנחם אלתר (ה"פני מנחם" מגור)

בית רחל – בדיני אישות

גט המעושה בערכאות

ימי שמונה – על חג החנוכה

הגדה מגיד משנה – חג הפסח

פירוש על "ספר מצות המלך – סמ"ה".

דרך ישרה – פירוש לספר ארחות חיים להרא"ש.

ספר הקנינים – פירוש על מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם.

פרסומי ניסא, ירושלים "מכון משנה הלכות, תשע"א. תיאור אוטוביוגרפי, שאלות ותשובות וקינות על השואה

מתורתו

מה שכתב ברבינו יונה בש"ת ש"ד סי` י"ז אע"פ דיש מצות תשובה בכל השנה מ"מ יש פרטי מיוחדת ליוה"כ לפני ה` תטהרו ע"ש. ומה הוספה וגדר מצות תשובה נובע מהאי קרא פרטי.

הנה עצם דין תשובה הוא תשובה מיראה יראת העונש וכמ"ש בסמוך החנוני מקיף והפנקס פתוח וכו` והכל מתוקן לסעודה, כלומר לאחר שיגבה חובו כולם מוכנים לעוה"ב עיין ר"ע מברטנורה שם, וכל זה בתשובה של כל השנה אבל יוה"כ הוא תשובה מאהבה לפני ה` תטהרו ולא לאחר אלא לפני ה` וכמ"ש דוד אתהלך לפני ה` בארצות החיים ובאברהם אשר התהלכו לפניו וזה מדרגה בתשובה כמלאכי מעלה ויותר מזה גבוה מעל גבוה תשובה מיראה רוממת שהוא בבחינת ותחסרהו מעט מאלקים ואולי זה בגדר נמי במקום שבע"ת עומד אין צדיק גמור יכול לעמוד.

אי נמילפי המעשה הידוע מרב סעדי` גאון זצ"ל ששהה זמן מה אצל איכר אחד והאיכר לא הכיר בו שהוא רס"ג והשתמש עמו לעשות לו מלאכה גסה ואחר כמה ימים שבאו ידידיו לחפשו וגילו לו להאיכר שזה רב סעדי` גאון נפל האיכר לרגליו של רב סעדי` ויבך ויתחנן לו שימחול לו על שנהג בו מנהג ע"ה ולא כבדו לפי כבוד התורה והשיב לו רב סעדי` גאון שאל יצטער שהרי עשה לו מה שראוי ומגיע לסתם אדם אלא עכשיו נודע שהוא לא כבדו כראוי שזה לא הי` סתם אדם, ומינה למד דבר חדש בעבדות הבורא שצריך להתודות על המצות שעשה ביום העבר שלא עשאן כפי הצורך בכל הכוונות שהיום נתודע לו יותר גדלות הבורא ולפי הערך שיודע היום הי` אתמול שלא בכבוד, ובזה פירשתי מה שאמרו לעולם ילמוד אדם אפי` שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה וצ"ב, ולהנ"ל י"ל דלעולם כשלומד אכתי הוה בבחינת שלא לשמה שהרי למחר יתברר לו יותר האמת והוה תורת אתמול כלא לשמה ולכן נמי כל השנה כולה שעושין תשובה הרי הקב"ה מקבלה אבל תשובת יוה"כ שעיצומו של יום מכפר הרי ובנ"י עולין למעלה מעלה במעלות דומה למלאך ה` צבא` תשובה זו מעולה ועולה למעלה (ועיין מגיד משנה עה"ת פ` נצבים עה"פ כי תשמע). וזהו מה שכיון רבינו יונה שיש פרטי מיוחדת ליוה"כ שלפני ה` תטהרו שקודם יוה"כ לא האריכו ולא הבינו בקדושת ובגדלות ה` ואין להאריך יותר, ה` יזכנו לתשובה שלמה אמן

מתוך ספרו פרסומי ניסא

כי במקלי עברתי

מרגלא בפי, על דברי יעקב אבינו (בראשית לב, יא) כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות, דכשהלך אליפז ולקח הכל לכל הפחות הניח לו את מקלו, אבל אנחנו אף את המקל לא השאירו לנו הרשעים רק את הכל לקחו מאתנו, ולא רק כסף ושוה כסף, אלא גם את הגופים לקחו ולא השאירו לנו הנאצים הארורים ימ"ש כלום, ולא נשאר לנו רק התורה הזאת.

ואני, כי במקלי עברתי את האטלאנטיק ועתה הייתי לשתי מחנות. כי אבי ואמי ורוב ממשפחתי עזבוני בכבשוני האש ע"י הנאצים הארורים והן אני נשארתי כאוד מוצל מאש ע"פ נס מאתו ית"ש, וברוב רחמים וחסדים הביאני עד הלום לבנות בית בישראל עם זרע ברך ב"ה וזיכני לבנים ובנות ובני בנים ונכדים בלעה"ר, עם ביתי הרבנית הצדקנית אהובה ליבא תחי' בת הגאון הקדוש מוה"ר ר' דוד שלמה פרענקל הי"ד מח"ס שו"ת באר דוד, חתן הגאון הק' ר' בן ציון בלום הי"ד מח"ס אות ציון (ושו"ת שיבת ציון עודנו בכתובים) בנו של מרן הבית שערים זצוקללה"ה ומגזע שאר צדיקים וגאונים. יה"ר שנזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתומ"צ לשמה ולא ימושו מפינו ומפי זרעינו וזרע זרעינו מעתה ועד עולם אמן.

ואסיים מעין הפתיחה, בשבח והודיה להבוית"ש ויתעלה שלא נתן למוט רגלי ולא נתננו טרף לשיני החיות טרף, וקורא אני על עצמי דברי המדרש (תנחומא פרשת נח סימן ה') שלשה ראו ג' עולמות, נח ודניאל ואיוב, נח ראה עולם בישובו וראהו בחרבנו וחזר וראהו בישובו, דניאל ראה בנין בית ראשון וראהו חרב וחזר וראהו בנוי בבנין בית שני, איוב ראה בנין ביתו וחרבנו וחזר וראה בישובו.

כן אני עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי (איכה ג'), שנתקיים בנו מאמר הנביא (ירמיה ג') ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה אמר ריש לקיש דברים ככתבן (סנהדרין קי"א ע"א), על אלה אני בוכיה על אבי ואמי הי"ד ושאר בני משפחתי אשר נרצחו על קידוש ה' אחרי צרות רבות ונאמנות, בתוך שאר רבבות ומליוני אחינו בני ישראל אשר עלו על מוקדה, ואין בית בישראל אשר לא העלה קרבנות רבות וגדולות על מזבח השרפה, והרבה משפחות לגמרי נשמדו וכלו ונאבדו.

ארץ על תכסי דמם, ואל יהי מקום לזעקתם, עד ישקיף וירא ה' משמים, וינקום נקמתו ונקמת עמו ונקמת תורתו ונקמת דם עבדיו אשר שפכו דמם כמים (סליחות לערב ר"ה).

וכשם שקיימנו בעצמנו בכל המצבים "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" כן יאמר ה' "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך, קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם ה'" (ירמיה פרק ב'). ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן.

מנשה הקטן בן אאמו"ר הקדוש מוה"ר אליעזר זאב הי"ד ואמי מורתי הקדושה מרת רחל לאה הי"ד

נערך והוגש ע"י הרב יוסף חיים אוהב ציון. 

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture