גלגל מסתובב: נפתלי בנט צריך לחזור לראשות הבית היהודי / דעה

נפתלי בנט לא נמצא בשיאו הפוליטי, הוא מספר שתיים במפלגה בת שלושה מנדטים וחולק את תואר היושב ראש עם מי שרק לפני ארבע חודשים פינה לה את המקום, אבל בכל זאת מצליח להפוך את הלימון ללימונדה. הוא מתעקש לשמור על התבטאויות ממלכתיות, קורא להקמת ממשלת אחדות גם במחיר שהוא יישאר בחוץ.

בנט אפילו וויתר השבוע על ההצעה של נתניהו למנות אותו לתפקיד שר וחבר קבינט, שומר אימונים לשותפתו הפוליטית, אותה אחת שהוא מתקוטט איתה על התואר "יו"ר הימין החדש" ושבמערכת הפוליטית מספידים את השותפות ביניהם. אבל לפחות לפי דיווח ב'ידיעות אחרונות', נכון לעשיו הם מתכוונים להמשיך לשתף פעולה ולא לקבל מינוי של רק אחד מהם לשר בממשלה, תחת בנימין נתניהו או בני גנץ.

מגאות לשפל

אבל בואו נחזור שבע שנים אחורה, שנת תשע"ב, נפתלי בנט משתלט על הבית היהודי (נקראה אז גם המפד"ל, י.ז.) שהחזיקה אז שלוש מנדטים בכנסת, מתאחד עם האיחוד הלאומי, וזוכה בבחירות ב-12 מנדטים, השיא הגדול ביותר אליו הגיעה הציונות הדתית אי פעם. עברו שנתיים, הלכנו שוב לבחירות, בנט הביא רק שמונה מנדטים, אבל הצליח איתם להביא למפלגה הדתית את משרדי המשפטים והחינוך.

בבחירות אחר כך, בנט עשה את הטעות הפוליטית הגדולה בחייו, שאת מחירה הוא משלם עד היום. בצעד תמוהה, אך אמיץ, החליט לפרוש מהבית היהודי ולהקים עם איילת שקד את הימין החדש, מתוך אמונה שיצליח להביא קהלים חדשים. הניסיון נכשל, הוא הביא את מירב הקולות מתוך הציונות ולא ממש סחף קולות הליכוד וישראל ביתנו, מה שהותיר אותו מעברו הלא מחמיא של אחוז החסימה וכנראה שבאשמתו נגררנו לבחירות חוזרות שבעקבותיו אנחנו נמצאים עד היום בפלונטר בלתי נגמר.

אבל אם זוכרים לו את פירוק הציונות הדתית, צריך לזכור שבזכותו היא הצליחה להתאחד מחדש, לפחות לתקופת הבחירות. אם ללמוד מחוסר האחריות של העבר, בהחלט ייתכן וגם במערכת הבחירות השנייה של השנה הציונות הדתית הייתה רצה בראש מפוצל, חוץ מהימין הקיצוני של איתמר בן גביר. הוא וויתר לשקד על ראשות הימין החדש, ובעקבות כך על ראשות 'ימינה' (ז"ל, י.ז.), והוצב במקום הרביעי בלבד.

הוא דמות של מנהיג – דה פקטו

כולנו תקווה שאנחנו לא בדרך לסיבוב בחירות נוסף, אבל גם אם לא ובטח אם כן, אולי ראוי לציונות הדתית לשקול לתת לו הזדמנות שניה, לא בשבילו, בשבילם. אחרי מה שהוא עשה לה, הוא זכאי בהחלט להיות תקוע במשבצת האין מצוא שבה הוא נמצא כעת, אבל אחרי זה יוציא את המפלגה המגזרית מהפלונטר? זה לא.

לרפי פרץ מגיע הרבה כבוד והערכה, אבל אולי צריך לחזור ולקרוא לו כפי שקראנו לו עד שנכנס למערכת הפוליטית, "הרב רפי פרץ", כי פרץ היה רב משכמו ומעלה, עמד בראש מכינה בדרום והרביץ תורה בתלמידיו. אם ללמוד מהרקורד הפוליטי הקצר שלו, הוא כנראה היה רב הרבה יותר טוב ממה שהוא פוליטיקאי. וגם אם הוא רוצה להישאר, הוא מוזמן, פרץ אולי יכול להיות שר חינוך טוב, אבל הוא לא מנהיג פוליטי של מגזר שמבחינה פוליטית נמצא במשבר.

מבין האפשרויות שנמצאות על השולחן, אם מורידים את האפשרות שסמוטריץ' שמייצג חלק קטן יחסית במגזר יזכה בהנהגה, כנראה שלהחזיר את נפתלי בנט זה האופציה הכי פחות גרועה. בנט הוא דמות של מנהיג – דה פקטו, זה האופי שלו. עובדה שהוא זוכה להתייחסות כזאת היום כשהוא ח"כ מן המניין, וזכה להתייחסות כזאת כשהוא היה שר לשעבר ומספר ארבע במפלגה שרצה בבחירות וחלקיה לא עברו את אחוז החסימה.
 
קחו את משרד הביטחון, ראש הממשלה תחכה

בשונה מהמגזר שלנו, החרדי, (למרות שגם אצלנו זה משתנה, ראה ליצמן במשרד הבריאות, גפני בוועדת הכספים, דרעי במשרד הפנים), המגזר הציוני דתי לא שולח את נציגיו כדי לדאוג לרווחתו, הוא משולב בחברה הישראלית ולרוב הוא לא נפגע מ"גזירות" כאלה ואחרות. הוא שולח את נציגיו בשביל לדאוג לכלל ישראל, לכן הוא רוצה אותם במשרד הביטחון, הוא היה מרוצה מהם במשרד החינוך, המשפטים, הכלכלה, החקלאות והתפוצות .

אחרי שנה מפולגת ומשוסעת, אין ספור ראשים, אולי הגיע הזמן שבנט יחזור, יש שייראו את זה כברירת מחדל, יש שיראו את זה כבחירה הראשונה. אבל בכל מקרה, ביכולתו להחזיר את המפלגה לימיה הטובים, הוא כבר עשה את זה פעם אחת, עם רצון טוב של כל הצדדים הוא יוכל לעשות את זה שוב.

זה אולי ייקח זמן, אבל כנראה שרק עם בנט בראשות הבית היהודי המפלגה הזאת תקבל אי פעם את תפקיד משרד הביטחון. הוא מצידו יצטרך לוותר בינתיים על חלום ההשתלבות בליכוד והתקדמות לעבר היעד של ראשות הממשלה, שגם ככה נראת כרגע חסרת סיכוי. אבל סבלנות, הוא עוד צעיר, אפילו לא בן 50, גם את היעד הזה הוא כנראה השיג, בכל זאת הוא עם ניסיון רב מסיירת מטכ"ל ועד לעולם ההייטק.

חז"ל אומרים כי ב"מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בּוֹ". בנט טעה, אפשר לומר שאפילו טעה בגדול, אבל מטעויות לומדים, ואת זה צריך לזקוף לזכותו – הוא למד. אם עד היום היה לציבור הציוני דתי ממה לחשוש, והתברר שבצדק, כי בנט ינטוש אותם לטובת חלום ראשות הממשלה, עכשיו הם כבר יכולים להיות רגועים, על טעות לא חוזרים פעמיים.