הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • האדמו"ר רבי יעקב לייזער מפשעווארסק זצ"ל

האדמו"ר ר' יעקב לייזער מפשעווארסק זצוק"ל

הרב יעקב לייזר זצ"ל- נולד ב- ו' בטבת ה'תרס"ז סוף בעיירה רויג שבמערב גליציה כיום פולין. לאחר הגיעו למצוות נסע ללמוד בישיבה בדוקלה, ולאחר מכן למד אצל ר' אלחנן חנֶה האלברשטם מקאלשיץ שאותו החשיב לרבו המובהק. בשנת ה'תר"צ התארס ונישא לאחר כחמש שנים. בשנת ה'תרצ“א לאחר אירוסיו התמנה לרב ביאשליסק במערב גליציה, שם כיהן עד שנת ה'תרצ"ו מעט לאחר נישואיו.

במלחמת העולם השנייה נשלח לסיביר עם חתנו. שם למד עם תלמידים מסכתות שלימות בש"ס וחלקים נרחבים משו"ע וכל זאת בלי שיהיה לפניו שום ספר. כששב לאחר המלחמה לפולין לאחר ש'איבד' את כל משפחת אביו הי"ד התגורר בברסלוי, שם פסק הלכות לניצולי השואה וכן בענייני עגונות. לאחר כחצי שנה עבר לקרקוב שבה שהה חמיו. בשנת ה'תש"ט עבר עם חמיו לפריז ובשנת ה'תשי"ז עברו לאנטוורפן שבבלגיה. לאחר פטירת חמיו ביום הכיפורים של שנת ה'תשל"ז התמנה רבינו לממלא מקומו כאדמו"ר והיה האדמו"ר השני מפשווארסק.

ענוותן מופלא. נהג להסתיר את עצמו. גאון עצום בכל מכמני התורה, בש“ס ופוסקים, ספרי חסידות ויראה. אהב כל יהודי באשר הוא. רבים פנו אליו ונושעו למעלה מדרך הטבע. בשבע השנים האחרונות לחייו נחלש רבינו ביותר, אולם גם בתקופה קשה זו שהיה אפוף ייסורים ומכאובים ל"ע המשיך בעבודתו הק' וקיבל את הקהל בחדרו המיוחד, ורבים נוושעו מברכותיו. בתקופת חייו האחרונה לפני הסתלקותו דיבר הרבה על הרה"ק ר' צבי הירש מרימנוב זיע"א, ופלא שהסתלקותו היתה ג' ימים לפני הילולת הרה"ק מרימנוב. נפטר ב-כ"ז במר-חשוון ה'תשנ"ט חי 90 שנים. נפטר באנטוורפן בלגיה ציונו בפיטא הולנד. בנו, ר' לייבוש לייזר המשיך דרכו באדמו"רות.

אביו: ר' דוד יצחק חסיד שינאווא. היה ידוע בהתמדה מופלאה בלימוד התורה סבא: ר' לייביש הי"ד. אמו: מרת פסיל תרצה בת ר' חיים מקאלב הי“ד. אשתו: מרת אלטע בינא בת ר' משה יצחק גווירצמאן מפשווארסק הידוע כר' איציק'ל.

מרבותיו: ר' אלחנן חנֶה האלברשטם מקאלשיץ הי"ד אב"ד קאליש, היה רבו המובהק, ר' אפרים דוד הלברשטאם מיאשליסק,

ר' יצחק זאב פירר הי“ד בן ר' שמואל אבד“ק קראס, ר' דוד צבי זעמאן רבה של דוקלה ומח“ס 'מנחת סולת' על ספר החינוך, ר' דוד טוולי. ילדיו: ר' לייבוש לייזר ממלא מקומו באדמו"רות, מרת רחל טוביא נישאה לר' ברוך כהנא, האדמו"ר מספינקא – אנטוורפן, מרת חנה נישאה לרבי משה אהרן רייך. מספריו: • זכות אבות- קונטרס חידושי תורה • כתבי קודש- דרשות •י"ג אורות- סיפורים.

כאשר היו נכנסים חתנים ואברכים צעירים בתקופה שלאחר נישואיהם אל רבינו, אחת השאלות הראשונות ששאל אותם הייתה: "האם כבר הכנסתם לביתכם את קופת הצדקה של רבי מאיר בעל

הנס?". ובעניין זה מסופר מעשה פלא, באדם אחד ששהה פעם אחת באנטוורפן ורצה לנסוע לארה"ב, ברם כיוון שלא היה דובר אנגלית לקח עמו לקונסול של אמריקה אדם דובר אנגלית שיסייע לו לסדר את הויזה. אולם לדאבונו אדם זה שהיה צריך לשמש כמתרגם לא היה פיקח גדול ולא השיב לקונסול על שאלותיו כנדרש, ועל כן החליט הקונסול שכנראה אם המתרגם לא מדבר לעניין, כנראה משהו פה לא כהוגן, ועל כן סירב לתת את הויזה. הלך האיש לרבינו וסיפר לו את כל הדברים, ענה לו רבינו: "וכי מה יכול אני לעזור לך? יש לי רק עצה עבורך. עליך לפנות לרבי שלי, אולי הוא יעזור לך". שאל האיש: "מיהו הרבי?", השיב רבינו: "הרבי שלי הוא רבי מאיר בעל הנס", והוסיף ואמר: "דע לך, שכל הכסף שיש לי כאן אני נותן בשביל רבי מאיר בעל הנס". לאחר שנתן הנ"ל סכום מסויים לצדקה עבור רבי מאיר בעל הנס, ציווה רבינו שלמחרת ילך לקונסול בשעה שמונה בבוקר, ולמרות שידע כי קבלת קהל מתקיימת רק משעה עשר ולא היה לכאורה טעם להגיע כה מוקדם, שמר את ציווי רבינו והגיע לשם בשעה היעודה וחיכה בחדר ההמתנה. כעבור זמן מה בא אחד הפקידים ושאל בשם הקונסול: "האם נמצא כאן אדם בשם פלוני שהיה כאן אתמול?". לשמע השאלה ענה הנ"ל: "אני הוא שהייתי כאן אתמול". מיד הכניסוהו לחדר הקונסול ולהפתעתו העצומה קיבל תיכף את הויזה

המיוחלת. השתוממות פניו גרמה לקונסול להסביר מדוע שינה את דעתו: "אתמול בלילה בחלומי, הגיע אליי זקן אחד הדור פנים. הוא פנה אליי ואמר: 'מדוע סירבת לתת ויזה לאיש זה שהיה אצלך היום, האם הוא אשם בגלל שהמתרגם לא ענה כשורה?' ולכן נתתי לך כעת את הויזה". לאחר מכן הלך מיודענו תיכף ומיד לרבינו וסיפר לו את כל השתלשלות הדברים ואת המופת הגדול שהיה לו. אמר לו רבינו, שלא כדאי לו לספר את זה, משום שהאנשים יאמרו שהוא בעל דמיונות.

מעשה מופלא סיפר חתנו הרה"צ רבי משה אהרן רייך שליט"א: "פעם אחת הגיע רבינו לבקר בביתי, וליד הדלת היה מונח ראי, ומיד כשנכנס אמר: 'שלום עליכם. מיהו היהודי החשוב הזה העומד שם?' ואני לשמע השאלה התחלתי לשחוק, ושאל אותי רבינו לפשר התנהגותי, ואמרתי לו שהדמות הינה של רבינו ומורינו, ואמר לי: "תמחול לי, אבל אני אף פעם לא מסתכל במראה".

פעם אחת בא חתן קודם נישואיו לרבינו. אמר לו הצדיק: "אלמדך סגולה לשלום בית". נטלו והכניסו למטבח ואמר לו: "כשהנך קם בבוקר ואתה שותה כוס קפה לפני התפילה, אל תחזיר את הכוס והכפית לכיור, אלא רחוץ ושטוף אותם, ואם אף אחד לא שם לב, קח את המגבת ונגב אותם, והחזירה לארון נקיה כפי שהיא הייתה, וזהו סגולה לשלום בית" (נעימות החיים)