מנדלבליט: "לוודא צמצום ההשפעה הפוליטית במינוי פרקליט המדינה"

לאחר הודעת שר המשפטים על כוונתו לפעול בהקדם למינוי ממלא מקום לפרקליט המדינה שי ניצן, כשהוא אף מפרסם את רשימת המועמדים שלו לתפקיד, מיהרו במשרד המשפטים לפרסם הודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה ולפיו הסמכות בחוק למנות פרקליט מדינה נתונה בידיו של היועמ"ש.

על פי ההודעה, "משרת פרקליט המדינה היא בעלת מאפיינים מיוחדים, שכן מדובר במי שעומד בראש פרקליטות המדינה, אשר משמש כאחד מראשי מערכת אכיפת החוק והתביעה הפלילית, שני רק ליועץ המשפטי לממשלה. במסגרת תפקידו, ממונה פרקליט המדינה על כלל פרקליטויות המחוז ומחלקות פרקליטות המדינה, והוא מתווה מדיניות משפטית בתחום אכיפת החוק בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה".

לדברי היועמ"ש, "המאפיינים המיוחדים של משרה זו, בדגש על תחום אכיפת החוק, באים לידי ביטוי גם בדרך המינוי לה, שנקבעה באופן שיש בו כדי להבטיח את העצמאות המקצועית של פרקליט המדינה ואת אי-תלותו ברשויות השלטון להן הוא משמש כשומר סף. כאשר בהתאם לכך, נקבע בהחלטת הממשלה מס' 1585 מיום 29.2.2004 ובהחלטת הממשלה מס' 2077 מיום 22.7.2007, כי המינוי למשרת פרקליט המדינה יעשה באמצעות ועדת איתור מיוחדת, שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה".

בהמשך מתמקדת ההודעה בחקירות ראש הממשלה כשבאמצעות שלל רמיזות עבות מבקש היועמ"ש לנמק מדוע ההחלטה על מינוי המחליף לשי ניצן אינה יכולה להתקבל על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה שכביכול נגוע בניגוד עניינים. "הרגישות הנודעת בשגרה למינויו של פרקליט המדינה, מקבלת בימים אלו משנה תוקף, נוכח היותו מופקד אף על עבודת הפרקליטות בכל הנוגע לתיקי ראש הממשלה, וכן בכל הנוגע לתיקים אחרים הנוגעים לנבחרי ציבור בשלטון המרכזי. היבטים אלה מחזקים באופן מיוחד את הרגישות והייחודיות של קבלת החלטה בנוגע למינוי ממלא מקום פרקליט מדינה בימים אלה, ואת הצורך בהקפדה על הליך בחירה שיבטיח את עצמאותו המקצועית ואת אי-תלותו ברשויות השלטון". לשון ההודעה.

עוד נכתב, "כי הרגישות המתוארת אינה פוחתת נוכח העובדה שמדובר בממלא מקום בלבד, הואיל וממלא מקום פרקליט המדינה מחזיק במלוא הסמכויות הנתונות לפרקליט המדינה עצמו. מה גם שבמצב הפוליטי הקיים, אין לדעת מה יהיה משך התקופה בה ישמש ממלא המקום בתפקידו, ואין לשלול את האפשרות כי מדובר יהיה בחודשים ארוכים".

היועמ"ש ממשיך ומנמק מבלי לנקוב בשמות, את הסיבות לכך שאל לו לשר המשפטים להתערב במינוי הנחשק, "מכלול המאפיינים המפורטים של תפקיד פרקליט המדינה, וההיבטים עליהם הוא מופקד בתחום אכיפת החוק מחייבים, במיוחד בנסיבות הייחודיות והחריגות הקיימות בעת הזו, כי ההשפעה הפוליטית על מינוי ממלא המקום תהא מצומצמת ותחומה ככל הניתן. זאת, באופן שיבטיח את עצמאותו של ממלא המקום, את אי-תלותו בגורם הממנה, ואת אמון הציבור בטוהר השיקולים העומדים בבסיס המינוי".

"בהעדר ועדה מעין זו בקשר למינויו של ממלא מקום, קיימת חובה משפטית לכונן מנגנון חלופי, גם אם מצומצם יותר, שישמש לאותה מטרה. לכל הפחות, נדרש כי המועמד שיישקל למינוי לתפקיד יהיה מקרב עובדי הפרקליטות הבכירים ביותר, כך שמי שימלא את התפקיד יהיה בעל הניסיון והכישורים המתאימים לתפקיד זה, וכי טרם הפעלת סמכות המינוי, יקיים שר המשפטים היוועצות ביועץ המשפטי לממשלה, אשר משמש כתובע הכללי העומד בראש מערכת אכיפת החוק. בנסיבות העניין, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיות דומות, משקלה של עמדת היועץ המשפטי לממשלה בקשר למי שימלא את מקומו של פרקליט המדינה יהיה רב ומשמעותי, וניתן יהיה לסטות ממנה רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד". מסיים מנדלבליט את חוות דעתו הארוכה, המפורטת והמנומקת.

את ההודעה מסיים מנדלבליט בכך, כי עמדתו היא שיש למנות לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה את המשנה לפרקליט המדינה (משפט פלילי), עו"ד שלמה (מומי) למברגר תוך שהוא מדגיש, כי אין באמור כדי להשפיע על תהליך מינויו של פרקליט מדינה קבוע, אשר יתקיים לאחר כינון ממשלה קבועה.