פרקליט המדינה: "אני שמח שבג"ץ פסל את בן ארי – הגזענות אינה פוסקת"

פרקליט המדינה שי ניצן נאם הערב (חמישי) בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בישראל בחיפה והתייחס להחלטתו להעמיד לדין את המעורבים בפרשת הצוללות. ניצן אמר: "לא נירתע מלהילחם בשחיתות ואנו עומדים בדברינו. עם זאת, עומדת להם חזקת החפות, איש בל ימהר להכתימם כעבריינים". פרקליט המדינה הוסיף: "אחד הערכים שיש להילחם עליו זה כמובן הערך של טוהר מידות וניקיון כפיים".

לדברי ניצן, "מדינה שאינה פועלת ככל יכולתה לבצר את הערכים הללו, אוי לה. היום התפרסמה החלטתי להעמיד לדין שורת בכירים לשעבר בשוחד ועבירות שחיתות ונוספות. זו פרשה שטלטלה את המדינה. קודש הקודשים של המדינה. שוחד במערכות ביטחונית זה דבר שקשה לשמוע".

ניצן גם התייחס להחלטות הפרקליטות במערכות הבחירות האחרונות. "בבחירות 2019 ראיתי את הדברים שדיבר המועמד מיכאל בן ארי והזדעזעתי מאוד, הזכיר לי את כהנא, המכונה הרב כהנא". ניצן הוסיף: "אני שמח שעמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר מכן בג"ץ הייתה לפסול את בן ארי. הגזענות הזאת שמלווה אותנו אינה פוסקת".

"הגיעו בחירות ספטמבר 2019 והפעם היה בנצי גופשטיין וברוך מרזל, ואמרנו אנחנו נדבוק באמת, יש אזרחים ערבים שהדברים האלה צורבים בבשרם. ואני אומר לכם גם ביהודים. החלטנו לפסול. בג"ץ קיבל את עמדתנו".

פרקליט המדינה התייחס גם להריסת בתי המחבלים ואמר: "המשימה שלי הייתה, לו הייתי יכול, לבטל את כל תקנות ההגנה שנקבעו על ידי הבריטים. בעיקר את תקנה 119 של הריסת בתי מחבלים. אני אישרתי את כל העמדות להריסות בתי מחבלים, עשיתי את זה וזה עלה לי בדמים".

לפני ניצן, נאמה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והתייחסה לביקורת על מערכת המשפט: "הכותרת שנבחרה לכנס השנה היא – 'כיצד יש להגן על ערכי המשפט הציבורי ומוסדותיו?'. הצבת השאלה הזו במרכז הכנס מלמדת על הדאגה של מארגניו מן המתקפות על ערכי המשפט הציבורי ועל המוסדות המשפטיים של מדינת ישראל. למרבה הצער, אירועים והתבטאויות מהתקופה האחרונה מלמדים כי לא מדובר בדאגה משוללת יסוד".

בנאום אמרה חיות כי, "שלטון החוק והמשפט איננו "שלטון המשפטנים". השופטים, המשפטנים בשירות הציבורי ובכללם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, וכל יתר גורמי אכיפת החוק המופקדים מתוקף משרתם על משמר שלטון החוק, עושים זאת באמונה, במקצועיות ומתוך תחושה עמוקה של שליחות. וגם גורמים אלה כולם כפופים כמובן לחוק ולעקרון שלטון החוק. ביטוי לכך ניתן למצוא למשל בסעיף 11 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי "כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה"".

חיות הודתה שמערכת המשפט "טועה", אך דחתה את ההאשמות ותקפה את המבקרים: "ככל בשר ודם איש מאיתנו אינו חף מטעויות ועל כן בהחלט נדרשים מנגנוני בקרה ופיקוח גם על כל אחד ממשרתי הציבור שהזכרתי. אך בין מנגנונים כאלה ובין ביקורת שלוחת רסן החותרת תחת הלגיטימיות של מוסדות משפטיים במדינת ישראל, תוך הטלת דופי אישי, חסר שחר וחסר אחריות במשרתי הציבור הללו, רב המרחק".

לדבריה, איבוד האימון במערכת מסוכנת, "התנהלותה התקינה של החברה הישראלית אינה יכולה להיות תלויה בהצבת שוטר בכל פינת רחוב, אלא בכך שמרבית האזרחים מצייתים לחוק רוב הזמן – הם נמנעים מיישוב סכסוכים בצורה אלימה, הם מכבדים חוזים ומאפשרים את קיום הכלכלה ומערכות השוק והם מקבלים את הכרעות בתי המשפט ומצייתים להן. כאשר מתערער אצל האזרח האמון במערכות החוק, מתערערת האפשרות להגן על זכויותיהם של פרטים בחברה, מתערער הסדר החברתי ותחושת הביטחון של הפרט נפגעת".

"כמשפטנית ישראלית אני מאמינה כי ערכי המשפט הציבורי ומוסדותיו היכו שורש איתן בחברה שלנו, אך במענה לשאלה שהוצגה ככותרת הכנס והיא – כיצד יש להגן על ערכים ומוסדות אלה, אשיב כי הנחלת ערכי המשפט הציבורי ובראשם עקרון שלטון החוק, כערכים חברתיים בכל תחומי חיינו – בחינוך, בכלכלה, בביטחון, בתרבות, באיכות הסביבה ובפיתוח הארץ – היא בעיניי הערובה להגנה עליהם", דברי נשיאת בית המשפט העליון.