דרשה שדרש מרן רבינו הגאון רבי סיני הלברשטאם שליט"א גאב"ד שיכון ג' ב"ב בבית המדרש דברי חיים צאנז, לפני קריאת התורה, שבת פרשת וישב תש"פ
במדרש בראשית רבה (פרשה יא, א), ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו (בראשית ב, ג), כתיב (משלי י, כב) ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה, ברכת ה' היא תעשיר זו השבת שנאמר ויברך אלהים את יום השביעי, ולא יוסיף עצב עמה זה האבל, היך מה דאת אמר (שמואל ב יט, ג) נעצב המלך על בנו. ע"כ. והנה שבת היא רק ברכות ועשירות ברוחניות ובגשמיות וח"ו מלהזכיר בה ענין של אבלות, אבל שבת היא גם ר"ת 'שבת בו תשוב' וזה זמן של תשובה.
ולכן הריני אומר כאן כמה דברי התעוררות, והנה כשאין יודעים בדיוק על מה לעורר, מעיינים בפרשת השבוע בתורה וכן במדרש או בזוהר של פרשת השבוע ושם רואים את כל המאורעות.
איתא במדרש רבה פרשת וישב (פד, ד) וישב יעקב וגו', אברהם גייר גיורים, הה"ד (בראשית יב, ה) ויקח אברם את שרי אשתו, א"ר אלעזר בשם ר' יוסי בן זימרא אם מתכנסין כל באי העולם לבראות אפילו יתוש אחד אינן יכולין ואת אומר ואת הנפש אשר עשו בחרן, אלא אלו הגרים שגייר אותם אברהם, ולמה אמר עשו ולא אמר גיירו, ללמדך שכל מי שהוא מקרב את הגר, כאילו בראו.
ראשית דבר צריך לדעת שהקב"ה עשה ועושה ויעשה לכל המעשים ואין אנחנו מבינים כלום, וגם משה רבינו כשהודיע לכלל ישראל על יציאת מצרים במכת בכורות אמר לכלל ישראל בלשון 'כחצות', ומזה למדו חז"ל בברכות (ד.) למד לשונך לומר איני יודע, והרי דגם משה רבינו שהקב"ה אמר לו 'בחצות' עכ"ז בחר לומר זאת בלשון 'איני יודע'.
והנה כהיום בזמנינו שהטכנולוגיה מתפתחת מיום ליום, שיש חללית שמגיעה עד לירח, ויש רכב עם אלפי הוראות על המחשב שלו, ורובוטים ממוחשבים, ועוד כל מיני חכמות גדולות מאוד, אבל עדיין אי אפשר לברוא אפילו יתוש אחד, שגם היתוש הקטן הזה יש לו אלפי פקודות במח שלו, לדעת ולהבין מתי זה קיץ חורף יום ולילה ולדאוג לצורך קיום גופו, כמבואר בחז"ל (חולין נח:) מה שדיברו ביניהם בקא ובקתא, והיתוש אשר נכנס למוחו של טיטוס (גיטין נו:), מזה אנו רואים שאנחנו בכלל לא מבינים כלום.
עכ"ז מלמדתנו התורה שאפשר לבוא למצב של בריה חדשה, קטן שנולד והוא כגר המתגייר, ומעשה שהיה אצל הגאון פוסק הדור רבי משה פיינשטיין זצ"ל, שיהודי נסע בלילה לשדה התעופה לצורך טיסה מחוץ לאמריקה, ואחרי שהטיסה נדחתה משעה לשעה הודיעו שהטיסה תתקיים רק למחרת בבוקר, וכל הנוסעים מוזמנים לשהות במלון הסמוך לשדה התעופה. אבל היהודי הזה רצה מאוד לחזור ללון בביתו ולא במלון כדי שיוכל בבוקר לטבול במקוה כהרגלו וללמוד לפני התפילה ולהתפלל במנין כדרכו בכל יום, אמנם התעוררה אצלו שאלה שכתוב בצוואת רבי יהודה החסיד שמי שיוצא מביתו לצורך נסיעה לא יחזור לביתו לפני שהוא נוסע, [וכך נוהגים שאם שכחו בבית שמבקשים מאחר שיביא לו מביתו, ולא כולם יודעים זאת], ולא ידע מה לעשות האם בכל זאת לחזור כיון שהוא לצורך מצוה או שלא לחזור, והתקשר לרבי משה פיינשטיין זצ"ל ונכדו שהיה בבית שמע את השאלה ואמר לו שיתן לו תשובה בעוד עשר דקות, והתקשר שוב ותשובת הגר"מ היתה שילמד דף גמרא, היהודי הזה היתה לו בתיק היד גמרא קטנה ולמד בה דף וחזר הביתה, ולאחר שחזר מהנסיעה נכנס לומר שלום עליכם להגר"מ ושאל אותו מה עשית האם חזרת לביתך וענה שכן, ענה לו הגר"מ טוב עשית, ושאל אותו היהודי מה פירוש של תשובת הרב ללמוד דף גמרא, השיב לו הגר"מ מכיון שיהודי לומד דף גמרא הוא נהיה אדם חדש ולכן יכול לחזור הביתה כיון שנעשה אדם אחר.
וכן פירש רביה"ק החפץ חיים את הפסוק ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה, הפסוק מוסיף את הגר, לומר שכמו שגר הוא כתינוק שנולד כ"ש וכ"ש יהודי שעושה תשובה הרי הוא כתינוק הנולד, וזהו שאומר המדרש אברהם אבינו מגייר את הגרים, שכמו שאפשר לגייר גרים והם נעשים כתינוק שנולד כך גם כל יהודי שעושה תשובה הרי הוא כתינוק שנולד, וזה מה שהוסיף המדרש שמתכנסין כל העולם לברוא בריה חדשה כיתוש ואינם יכולים, אבל יהודי העושה תשובה יש בכוחו להעשות בריה חדשה.
וכן מרמז רש"י בפסוק (בראשית לז, ב) ויבא יוסף דבתם רעה, דבה לשון (שיר השירים ז, י) דובב שפתי ישנים. ע"ד שאמרו חז"ל בסנהדרין (צ:) כל מי שנאמרה הלכה בשמו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר, שנאמר דובב שפתי ישנים, כל כך הוא גדול כח הדיבור.
והנה לעת הזאת שתוך כמה ימים נסתלקו לעולמם שלש נפשות יקרות, תינוק שהיה נשמה ללא שייכות עם עניני הגוף, בחור צעיר כמו שאמרו חז"ל (שבת קיט:) אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן, לפי שהוא הבל שאין בו חטא, והאברך החשוב שהיה נפש נקי וצדיק, הרי אמרו חז"ל (שבועות לט.) כל ישראל ערבין זה בזה, וגם יהודי הדר באמריקה או באוסטרליה צריך להתעורר ולשוב בתשובה שלימה, עם כל זאת הרי מצינו שיש אלה הקרובים אל החלל, באותה שכונה באותה בית הכנסת באותה קהילה או כולל או ישיבה צריכים ביותר להתעורר ולהוסיף בתורה ובמצוות.
והאמת היא שכל אחד ואחד צריך להתבונן בעצמו במה צריך לתקן במעשיו, וכבר זעק בשעתו הגאון פוסק הדור הגר"ש ואזנר זצ"ל בעל שבט הלוי בעת שקרא לעצרת התעוררות עקב אסונות כאלו הזכיר את מאמר חז"ל בשבת (לג.) בעון נבלות פה צרות רבות וקשות מתחדשות, ומה נאמר מאז ועד היום, שיש את האינטרנט הפרוץ וכל המחובר לטמא טמא, וכל המכשירים כמו אייפון וסמרטפון, שכל באיה לא ישובון, וכל המחובר לדברים אלו הרי זה חוטא במזיד במרד ובמעל, וכן גם העיתונים שנקראים חרדים שמכניסים אותם הביתה לכבוד שבת שזה פוגם מאוד בקדושת השבת.
וכך יש לנו להתחזק שלא לדבר בשעת התפילה וקריאת התורה, הגם שב"ה בבית מדרשינו נשמר שקט בשעת התפילה עכ"ז יש להוסיף שמירה על שמירה.
ואשר על כן חשבתי הרבה לעשות איזו פעולה שיביא תועלת והתחזקות להתרחק מכל הדברים האסורים וגם להזהר מדיבור בבית המדרש, וגם שיהיה לעילוי נשמת הטהורים הללו, לקבוע שיעור בכל שבת בהלכות שמירת הלשון לפני קריאת התורה ללמוד הלכה אחת בחפץ חיים, וזה יביא תועלת לכל אחד ואחד, ליזהר מדיבורים אסורים, וקריאת עיתונים, וגם אם יינצל פעם אחת מדיבור לשה"ר זה כבר גם ריוח גדול.
וזה נלמד מפרשת השבוע ויבא יוסף דבתם רעה, וביאר רביה"ק החפץ חיים זי"ע, שמכיון שיוסף דיבר לשון הרע והרי אמרו חז"ל בפסחים (קיח.) כל המספר לשה"ר ראוי להשליכו לכלבים על כן השליכו אותו לבור מלא נחשים ועקרבים.
ואני מבקש בזה מכל אחד ואחד לא לדבר שום דיבור בשעת התפילה וקריאת התורה אפילו בין גברא וגברא. ויש בתי מדרשים הממנים שומר על כך, וכאן אנו מבקשים שכל אחד יהיה ממונה על עצמו וגם על אחרים, ומצינו בשו"ע בהלכה זו שמי שמדבר גוערין בו – מה שלא מצינו כן בכל ד' חלקי השו"ע – וזאת מפני שמחטיא את הרבים במקום קדוש, וכ"א יכול לגעור בחבירו המכשילו.
ובזכות שמירת הלשון נזכה לחיים טובים ארוכים ולשלום, כדאיתא במדרש רבה פרשת מצורע על רוכל שהכריז מי רוצה סם חיים, ושאל אותו רבי ינאי מהי סגולתו, והשיב הפסוק (תהלים לד, יג-יד) מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע, ונזכה לחיים ארוכים, ולביאת גוא"צ במהרה בימינו אמן.
