החל משבוע שעבר לאחר שזה כמחצית שנה מרכז חסידי ויז'ניץ עוברת תהליך הבראה לאחר שנוצרו בעיות כלכליות עקב התפתחות מהירה של המוסדות כאשר היא מחזיקה היום רשת תלמודי תורה, ישיבות, וכוללים וסך הכל מונה אלפי חניכים, האדמו"ר מינה לפני כחצי שנה וועד מקצועי יחד עם אנשי מקצוע חיצוניים, כאשר המטרה העיקרית הוא שכל מוסד יוכל להתקיים בפני עצמו ולא יזדקקו לסיוע מדי חודש בחודש. כשלב האחרון לקראת ביסוס נוצר צורך להזרים 3 מיליוני שקלים חדשים, האדמו"ר הביע דעתו בסעודה שלישית פרשת וארא כי בכוונתו לצאת עם כל מי שירתם לטובת המוסדות בתאריך יום ג' פרשת בשלח, הידוע בסגולת אמירת פרשת המן, הספקולציות ושמועות רחשו ובחשו בחלל האויר, המידע היחיד שקיבלו הנגידים הינו, שיהיו מוכנים בשעה 4:30 לפנות בוקר מצוידים עם דרכונים.
אכן בשעה היעודה הגיעו התורמים כל אחד בעירו , ומשם יצאו כאשר חלקם המשיכו לשדה התעופה שם נודע להם שהכיוון היא אילת, וחלקם נסעו באוטובוס לכיון אילת, מאילת המשיכו למצפה יואש המשקיף על ארבע ארצות, מצרים, ירדן, סעודיה וישראל, על המצפה הוקם אהל שם התפללו תפילת שחרית כאשר הגיעו לאמירת אז ישיר הסתובב האדמו"ר לכיון ים סוף, וברגש והתלהבות רב החל לומר שירת הים, לאחר תפילת שחרית, הגישו במקום ארוחת בוקר.
ומשם המשיכו לעבר גבול מצרים, לכיון סיני – טאבה, בגבולות הערימו השוטרים המצריים קשיים על החסידים, אבל התעקשותם גברה והצליחו לחצות הגבול, ומשם המשיכו לעבר אי האלמוגים שם לפי ההיסטוריינים חצו בני ישראל את הים סוף, באותו מקום שבו ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא, רטט ורעד עבר בין הנוכחים, כשהבינו שהם חווים היסטוריה של אלפי שנים, כאשר יום יום מזכירים יציאת מצרים ושלב השיא הייתה קריעת ים סוף, בלב ובפה כל אחד, פרצה תפילה ובקשה לעבור את הקריעת ים סוף האישי, הן בעניני שידוכים פרנסה ובריאות, כאשר האדמו"ר עורר על הצורך לבקש על הגאולה השלימה, כאן החל באמירת פרשת המן בבכי רב, כאשר הוא מזכיר כל הנוכחים, מיד לאחמ"כ נעמדו לתפילת מנחה באופן שלא יורגש כיוון שעל פי חוקי המקום אסור לקיים טכסי דת, לאחמ"כ חצו את הגבול חזרה, וחזרו לים לאמירת השירה בקול ובזמרה, כאשר האדמו"ר הזכיר כי סבו ה"אמרי חיים", כאשר גר בתל אביב ירד באחת השנים בשבת שירה לים לאמירת השירה, שרו תתברך ועוד שירי הודיה להשי"ת על הניסים והנפלאות.
לאחמ"כ עלו הציבור על אוטובוסים והמשיכו לכיון היישוב סוסיא שבדרום הר חברון שם נערך ברוב פאר והדר דינר יוקרתי בשם 'ועד הנאמנים', הרה"ג ישעיה גרינפלד מלונדון הנחה את המעמד
לאחמ"כ החלו לעבור לפני האדמו"ר לברכה, שם החלו כמה נגידים להרים תרומתם מעבר שהתבקשו כאשר המנחה מכריז שם שם והגיעו לסכומים גבוהים שיועבר בשנה הנוכחי לידי המוסדות, בסיום נשא האדמו"ר דברי ברכה כאשר מציין הכרת הטוב שיש לו כלפי הוועדה שמינה שעושים עבודתם שלא ע"מ לקבל פרס, כן שיבח מנכ"ל המוסדות הרב יוסף יצחק רוטנברג שהצעיד בעשר שנים האחרונות את המוסדות למימדים בלתי נתפסים, וכמו בכל עסק מדי פעם צריך לשפר וליעל וברכו שימשיך לנהל ביד רמה לפתח ולהצעיד קדימה, בסיום פצחו בריקודי שבח והודיה, כאשר התזמורת ומקהלת נרננה מלווים את כל האירוע, בשעה 4 לפנות בוקר בתום 24 שעות מרוממות ונעלות הסתיימה הועידה המרגשת, וחזרו איש איש לביתו לחיים ולשלום.
לא הבנתי, מה הקטע ?
חשיבה מחוץ לקופסה
שאפו!!
כל אחד נראה גביר אדיר
היית מת להיות שם בעצמך.
וזה הקטע.
להגדיל ולרומם את מחזיקי התורה והחסידות
הראש היהודי לא מאכזב. לא מפסיקים להמציא רעיונות איך להתרים, וגם לא פחות חשוב איך לשמור על קשר בין המנהיג לציבור ובתוך הציבור עצמו.
צריך לברר את כל הניצוצות בעולם זה הכל , מה לא מובן
לא יודע אם להיות שם… אבל לפי החשבון אם כל אחד נתן מעל מאה אלף… יש שם איזה חמש מיליון…. זה באמת מחוץ לקופסא.
אם כל אחד ייתן… אבל אם רק הבטיח…
אם כל אחד ייתן… אבל אם רק הבטיח… אז אולי יהיה חצי
למה מוחקים ומסננים תגובות
אפשר גם להיות אדמו"ר וגם להנות מהחיים??
מעיפא יסיגו העברחים הדלפונים עת הקסף?!
קדעי שיפנו עלי באכדם…