מסורת העליה לציונו הקדוש ביומא דהילולא נמשכה ברציפות משנת תרכ"ח, אשר כפי המסורת המשפחתית – רבינו זצוק"ל צוה לפני פטירתו כי בכל עת צרה וצוקה יבאו לשפוך שיח בציון קדשו, ולכן למרות זמן החורף והשלגים היו נכדיו ומוקרי זכרונו הקדוש מתאמצים ובאים מידי שנה בשנה לציונו הקדוש במדינת סלובקיה בכפר טיסנעק הסמוך לסטרופקוב לשפוך שיח לישועת הכלל והפרט.
מסורת זו הופסקה כאשר חושך כיסה ארץ והצורר הנאצי ימש"ו השמיד את רוב בניין ורוב מניין של כלל ישראל, וביניהם צאצאיו של אותו צדיק וקדוש שבמדינות אירופה, ומאז הופסקה העליה, ואולם לפני כשני עשורים שוב חלה התעוררות אצל הנכדים לעלות להשתטח על הציון הקדוש, זאת בזירוז זקני המשפחה ומהם שרידים אודים מוצלים מאש אשר זכרון העליה המסורתית היה חקוק בעצמותם. את היוזמה נטלו על עצמם הרה"ח יעקב וואלף שווארטץ הי"ו מארה"ב אשר אף נטל על שכמו לשפץ את האהל הקדוש ולדאוג להחזקתו התקינה והמכובדת של בית החיים של סטרופקוב. ואתו עמו הרה"ח ברוך דוד גוטליב הי"ו מרמת שלמה בירושלים, אשר ביוזמתם מאז מידי שנה בשנה מתאספים ובאים בד' אדר נכדים מכל קצוי תבל לציון הקדוש ולסעודת הילולא רבתית לכבודו של רבינו באולם סמוך.
רבינו מסטרופקוב זיע"א היה מהמאירים בארץ ולדרים עליה לפני למעלה מק"ל שנים, ומספר פעמים זכה לגילוי אליהו, רבינו נולד בשנת תק"נ בישוב בערצאל שבהונגריה, בבחרותו גלה למקום תורה לישיבתו הרמה של מרן החת"ם סופר זיע"א ועד אחרית ימיו יחס רבינו עצמו כתלמיד החת"ס ובכל עת שתבקש לברך את ישראל היה מברך 'בזכות מורי ורבי החת"ס'. רבו המובהק בתורת הבעש"ט היה הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זיע"א שחיבבו עד לאחת, ולאחר פטירתו דבק יחד עם סגל מחשובי תלמידי הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זיע"א בהרה"ק נפתלי מרופשיץ זיע"א, וזאת על פי סימן שמסר להם רבם לידע במי לבחור להם לרועה לאחר הסתלקותו, וסימן זה מצאו אצל הרה"ק נפתלי מרופשיץ זיע"א, לאחר פטירת רבו מרופשיץ נעשה מגדולי תלמידי הרה"ק ר' חיים מצאנז זיע"א ונחשב לאחד מהפמליא של מעלה של חסידי צאנז ומהמקורבים ביותר.
ראשית ממלכתו של רבינו היתה הרבנות בעיר טערצאל שם כיהן כרב העיר במשך עשרים וחמש שנה, שם הרביץ תורה לעדרים בישיבת "המראה יחזקאל", לאחר שהתפרסם כגאון אדיר קדוש וטהור וכאיש מופת, נקרא אחר כבוד בשנת תר"א בהוראת רבו ה'דברי חיים' מצאנז, לכהן כאב"ד בעיר סטרופקוב, למלאות את מקומו של בעל ה"ייטב לב" מסיגט זיע"א. גם שם יצא שמו כפועל ישועות בקרב הארץ, ורבים נהרו אליו להיפקד בפקודת ישועה ורחמים. רבינו השיב את נשמתו הטהורה לגנזי מרומים ביום השבת קודש ד' לחודש אדר ב' תרכ"ז.
ספרים רבים כתב רבינו בנגלה ובנסתר, אולם למרבה הצער רוב הספרים נעלמו ואינם, הספר היחיד ששרד מבין אלפי כתביו הוא ספר "טיב גיטין וקידושין" על מסכתות גיטין, קידושין, לרגל היארציייט יצא לאור מחדש הספר במהדורה מחודשת וניתן להשיג את הספר בחניות הספרים.
כאמור השנה בעזהשי"ת תצא משלחת מהארץ במוצש"ק ד' אדר הבעל"ט בטיסה ישירה לבודפשט משם לקראסטיר לביתו ואוהלו של הרה"ק רבי שעיל'ה זיע"א, ושם ייערך סעודת מלוה מלכה. משם תיסע המשלחת לקאליב לציון קדשו של רבו של רבינו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זיע"א, ואשר יומא דהילולא דיליה חל סמוך ונראה בז' אדר. ומשם לציון הקדוש בסטרופקוב שם באוהל תתקיים תפילה באמירת תהילים וי"ג מידות לעורר רחמים וחסדים על הכלל ועל הפרט, וסעודת הילולא תתקיים באולם רחב ידיים בעיר סטרופקוב בהשתתפות הנכדים מא"י ואמריקא ולונדון.
משם ימשיכו לציוני הקודש בליסקא, רימנוב, דינב, לנצאט, ויסיימו את היום בתפילת מעריב בציונו של הרה"ק רבי אלימילך ליזנסק זי"ע, ושם תשהה המשלחת למנוחת הלילה במלון הסמוך לציון, למחרת יום שני בבוקר יצאו ללובלין שם יבקרו בישיבתו של המהר"ם שפירא זיע"א ויפקדו את ציון קדשו של החוזה מלובלין זיע"א ושאר ציוני הקודש שבלובלין. ומשם בשעות אחה"צ לורשא לטיסה חזרה לארה"ק. מטעם הוועדה המארגנת נמסר כי בימים אלו נסגרת ההרשמה לגבי הנסיעה.
מה עם האדמו"ר מסטרפקוב למה הוא לא מוזכר פה ?
לשואל, מדובר בהרה"ק מסטרופקב, ולאדמו"ר מסטרופקב, אין קשר איליו.