Yonatan Sindel/Flash90

סגולות שתיית היין בפורים • הרב יוסף חיים אוהב ציון

סגולות שתיית היין בפורים • מאמר מיוחד לקוראי JDN מאת הרב יוסף חיים אוהב ציון

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

איתא במגילה (ז' ע"ב) אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ואיידי דחביביה להו לאינשי סגולות, וישראל עם סגולה אינון, כמאמר הפסוק כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו, על כן אמרתי אלקטה באמרי"ם מסגולות השתיה בפורים ומעלתה.

א.גאולה. ריבוי השתיה בפורים מסוגל להמשיך ולעורר גאולתן של ישראל ב"ב, וכפי שכותב הגאון ר' חיים מרדכי יעקב גאטליב זצ"ל יגל יעקב (פרשת בראשית ד"ה במד"ר) שמעתי ממורי בעל אמרי יוסף מספינקא, לפרש הפסוק והשתיה כדת אין אונס, עפ"י הנודע שע"י שתיית יין בפורים יכולים להמשיך הגאולה, וז"ש "כדת" שמספרו עולה "משיח בן דוד", רק אין אונס שלא ידחקו הקץ בע"כ בלא זמניה, כי כן יסד המלך מלכו של עולם, ועל כל רב ביתו זהו צדיק הדור, והטעם בכדי לעשות כרצון איש ואיש זה מרדכי והמן, כלומר הצדיק והרשע שכולם יהיה להם תיקון. ע"כ שמעתי.

ב. הכנעת השונאים. במחזור ויטרי (ח"ב אות תסה, עמוד 583) הביא נוסח פיוטי שבו נאמר "פורים חכלילי עינים מיין, ואויבינו יהיו כאין, בליל חג הפורים". והגאון אבד"ק בוסקא ר' יששכר באב"ד בספר אוצר יד החיים (בהקדמה אות ב הביא דברי המחזור ויטרי הנ"ל וכתב, ושמעתי שכן אמר רשכבה"ג הצדיק דודי השר שלום מבעלזא זצ"ל בשם זקינו רשכבה"ג הר' אלעזר זצ"ל אבד"ק אמסטרדם, כי העיר אמסטרדם עומדת על קעמפא בים, והיה שם בים חיה גדולה שהתחילה לנקוב את הקעמפא, ועשו שם כמה וכמה פעולות כדי להרוג את החיה ההיא, אבל לא הועילו כלל, ובאו שרי העיר בליל פורים להרה"ק הנ"ל לבקש ממנו שיתפלל לה', כי העיר עומדת בסכנה גדולה, ואמר הגאון הקדוש הנ"ל לשלוח להביא יין ולשתות, כי יש לו בקבלה שאם שותים הרבה יין בליל פורים, אז השונאים נבקעים. עכלה"ק. ונמצא שהקבלה היא ממחזור ויטרי הנ"ל. וכן הוה שפקע כריסה של החיה ההיא, ונתהפך המים של הים לדם. כל זה שמעתי מש"ב הה"צ הק' האדמו"ר ר' יצחק זצ"ל ששמע זאת מזקינו הנ"ל. עכ"ד הרב אוצר יד החיים. ונפלא הוא.

ג. המתקת הדינים. הגר"ש ליפשיץ זצ"ל בספר סגולות ישראל (מערכת פ אות ד) כתב, שמקובל מפי הרה"ק מהר"צ מזידיטשוב זי"ע, שכל השותה בפורים הוא סגולה להמתקת הדינים, ונקרעים כל המסכים המבדילים. והוא בדוק ומנוסה. ע"כ.

ד.מחשבה טובה ודעת שלימה. בספר שם משמואל מסאכטשוב (שושן פורים תרע"ה, ד"ה כתוב) הביא בשם אביו הגאון בעל אבני נזר אהא דחייב לבסומי בפוריא, היינו שאפילו הדעת שלו יתן עבור המצוה, ושמירת הדעת שנסתלקה ע"י השכרות לא תעמוד בעדו, וכל דבר שאדם נותן עבור המצוה זוכה עבורו לאותו דבר עצמו ביתר שאת, ע"כ בעבור עד דלא ידע זוכה למחשבה טובה ודעת שלמה. עכ"ד.

ה. מכניע קליפת נוגה. כתב הרה"ק ר' שמואל שמריה מאסטראווצא זצוק"ל בספרו זכרון שמואל לפורים (ד"ה איתא וז"ל, נראה לי דהנה יש מקור הברכה, וזה נקרא ברוך מרדכי, וזה בהקדושה, ויש בהקליפה ג"כ וזה ארור המן, והנה ידוע דישנה קליפה הנקראת נוגה, אשר רוצה לאחוז בקדושה, ואיתא באריז"ל דלכן רוחצים בחמין בע"ש דעי"ז יורדין הקליפות נוגה לתהום רבה, ואינם יכולים לאחוז בקדושה, ובשתיה ששותין בפורים עי"ז ג"כ מכניעין הקליפות נוגה, שלא יוכל להתחבר בקדושה. ע"כ. ועי' בספר אברהם את עיניו פאלאג'י (שבת כה ע"ב). ודו"ק.

ו. סוד כונת המקוה. כתב הגה"ק ר ישראל מגראדזיסק בספרו בינת ישראל, סוד הבסום בפורים הוא סוד כונת המקוה, שבשעה שטובל במים בטל במציאות, ואח"כ מתחדש כעין בריה חדשה, והשכרות בפורים הוא ג"כ ענין של התבטלות והתחדשות, והתבטלות הוא במסירות נפש, ומי ששותה בכונה זו יש לו רשות לשתות הרבה ואא"ז הה"ק ממאגלניצא זיע"א היה משכר למי שרצה לפעול לו טובה. עכ"ל.

ז. פרנסה. הרה"ק בעל ייטב לב מסיגוט זצוק"ל בספרו ייטב פנים לפורים עה"פ ובבזה לא שלחו את ידם, כתב לפרש זאת עפ"י דברי הגמ' בקידושין (דף פב ע"א כלום ראית מימיך חיה ועוף וכו', אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי, ופירשו המפרשים כי דומם צומח חי ומדבר, כל אחד מצפה לעלות למעלה ממדרגתו, וא"כ היה ראוי שהפרנסה תרדוף אחר האדם לתקנו ולהעלותו, אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי עד שאני צריך לחפש אחריה, אמנם כשהדר קבלה בימי אחשורוש לא הוצרכו לרדוף אחר שלל הגויים, וזהו שכתוב ובבזה לא שלחו את ידם לבקשו כי מאליו בא לידם, ובזה יש לפרש בדרך צחות רווחא לבסומא שכיח (עירובין פב ע"ב)כי כתוב ריוח והצלה יעמדו ליהודים, ונחקק זה בזמנו למי שמקיים מאמרם חייב אדם לבסומי בפוריא, וזה שאמרו רווחא כלומר במעשיו ועסקיו לבסומי למי שמקיים לבסומי בפוריא שכיח, כי רוח והצלה יעמוד לו. והבן. ועיין מה שפירש לפי"ז בספר עיר מבצר על מגילת אסתר (דף מח ע"ב).

ח. קבלת התפילות. כתב בספר ארחות אהרון להאדמו"ר מפינסק קרלין זצוק"ל (עמוד רטז) בשם הרבי מקצאק זצוק"ל, שפירש הפסוק במגילה (אסתר ה ו) ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש, ויאמר המלך הוא מלכו של עולם, לאסתר המלכה הם עם ישראל שנמשלו לאסתר, בעת משתה יין בעת ששותים יין ומתבסמים, מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך וכו', דהיינו שבזמן זה הוא עת מוכשר לקבלת התפילות. וע"ע בענין זה בספר עמק פורים (לב העמק אות רנח). ע"ש.

ט. רפואה. בספר להב אש הביא על הרה"ק ר' שמואל אבא מזיכלין זצ"ל שקיים מאחז"ל חייב איניש לבסומי כפשוטו ממש, ושתה יין הרבה מאד לתמהון כל רואיו, וכן היה מצוה לכל אחד ואחד לשתות, ובפרט לאנשים אשר המה חולי הריאה ר"ל, להם דייקא היה נותן לשתות הרבה יין, וזאת היתה להם רפואה היפך טבעו של עולם. ובספר פורים המשולש הביא שפעם אחת הרב ר' אלימלך מליז'נסק אמר לתלמידו ר' דוד מלעלוב שישתה יין בפורים, ואמר הר"ר דוד כי הרופא הזהירו שלא לשתות יין, ואמר לו ר' אלימלך אני אומר שהרופא ישן עכשיו ותוכל לשתות. ועי"ש עוד המשך המעשה בדרך צחות.

י. תיקון היסוד. בספר אור מלא חלק השמועות לפורים הביא שהרה"ק ר' חיים שלמה מקאסני פירש עה"פ והשתיה כדת אין אונס כי כן יסד המלך, דכתב רש"י ז"ל יסד לשון יסוד, כלומר כן תיקן וצוה. ונ"ל דאיתא במסכת ברכות (כב ע"ב) א"ל אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא, לא תרוי ולא תחטי, ופרש"י לא תרוי לא תתשכר ביין. עי"ש. והיינו שע"י היין יכול לבוא ח"ו לידי חטא הוז"ל. אמנם כתבו הספה"ק שהשתיה בפורים הוא אדרבה תיקון לחטא הידוע, וזהו והשתיה בפורים כדת של תורה אין אונס חטא ח"ו, כי כן יסד כלומר כן תיקן וצוה פירוש כי השתיה בפורים הוא תיקון לפגם מדת היסוד. [וכן בספר כוכבי אור למהר"א בר"נ הביא בשם אדמו"ר מוהר"ן מברסלב זיע"א שמצוה לקיים השכרות בפורים, והוא תיקון לפגה"ב. וע"ע בליקוטי הלכות הלכות ערלה. הערת ידידי הרב מיכאל שמואל רביע שליט"א].

יא. תענית משבת לשבת. בספר סגולות ישראל (מערכת פ אות ד) הביא שמקובל מפי הה"ק מרן מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע שכל השותה בפורים כאילו מתענה משבת לשבת. ובספר פרי קודש הילולים כתב מהרצ"ה מזידיטשוב וז"ל, וכל השותה בפורים כאילו התענה משבת לשבת. והנה פורי"ם עולה למספר וא"ו ימים [במילואו כזה ואו אלף ואו יוד מם יוד מם], והשתיה בה מצוה כתענית כדאמרינן בפסחים (דף סח ע"ב) דמר בריה דרבינא הוה יתיב בתעניתא כוליה שתא לבר מעצרתא ופוריא, ונמצא כאילו התענה ששת ימים. עי"ש עוד בדבריו הקדושים. וע"ע להאדמו"ר ממונקאטש בספרו שער יששכר (מאמר ימי הששון אות לא בסופו) שגם הוא הביא שמועה זו בשם מהרצ"ה זידיטשוב זצ"ל. ועי' מה שפירש עפי"ז בספר עיר מבצר על מגילת אסתר (דף מ ע"א).

ואסיים במה שמצאתי מקדמת דנא בספר טעמי המנהגים (עמוד תצו בהגהה) שכתב וז"ל, ובספר תעלומות חכמה בהקדמה כתב שהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר יהודא צבי מראזדיל אמר בשם חותנו ודודו הרה"צ התייר הגדול מוהרצ"ה מזידיטשוב שאמר בשם מדרש, כישראל שותין ואומרין לחיים, הקב"ה מוחל עוונותיהם. ואמר הרב מראזדיל כי הוא לא ראה המדרש, רק כי מסתמא אם חותנו אמר בשם מדרש הנה הוא בנמצא. ופירש בו כך, כי הנה הי"א תיבות שבזכרנו לחיים המה נגד יוהכ"פ, והנה אלוקים גימטריא כוס, וע"כ כשישראל שותין כוס (מספר אלוקים), ואומרים לחיים (סוד חיים, המה מעוררים בחינת אלוקים חיים, שהוא כנגד. יהכ"פ שמכפר עיצומו של יום על כל עוונותיהם של ישראל. עכ"ד הרב תעלומות חכמה.

ומצאתי להגאון ריש מתא דאיזמיר המהוללה מהר"ר אברהם פאלאג'י זצוק"ל בספר ואברהם זקן (מערכת ת אות ט) שהביא דברי הרב תעלומות חכמה, וכתב ולא יאומן דימצא כזאת במאמר רז"ל, ולבי אומר לי שרצה לעשות סמוכות מההיא דשבת (קיט ע"ב) דבאמירת ויכולו ב' מלאכים אומרים לו לאדם וסר עוונך וחטאתך תכופר. והנה נודע שצריך לאמרו ג' פעמים, ואחרון חביב הוא על כוס היין, ואנו אומרים אז סברי מרנן ועונים לחיים, ובעת ההיא בהשלמת ויכולו השלישי, אומרים וסר עוונך וחטאתך תכופר, ויה"ר שנזכה לשוב בתשובה שלימה והקב"ה ימחול עוונותיהם של ישראל עם אלהי אברהם. עכ"ד. [ושמעתי שיש ליתן בזה רמז הרומז, כי "לחיים" בגימטריא "המחילה"]

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture