סקר: התמיכה במערכת המשפט תלויה בהשקפות פוליטיות

סקר אמון הציבור שפורסם הבוקר (רביעי) ב'ישראל היום' ונערך בשיתוף מכון 'מאגר מוחות' חושף תופעה מטרידה בנוגע למערכת המשפט. החשש שהדיונים האחרונים בבג"ץ יגרמו לבית המשפט להיתפס כשחקן פוליטי, מקבלת אישוש בניתוח של התפלגות תוצאות הסקר. על פי הסקר, מידת האמון הכללית בבג"ץ עומדת על 46 אחוזים, לעומת 40 אחוזים שמביעים בו אי אמון ו־14 אחוזים "ככה ככה". אולם פילוח לפי דפוסי הצבעה חושף תמונה מלאה יותר. רק 22 אחוזים מקרב מצביעי הליכוד נותנים אמון בבג"ץ, ורק 28 אחוזים מהם מביעים אמון במערכת המשפט, ו־31 ביועמ"ש.

בפילוח לפי הצבעות: 70% ממצביעי הליכוד סבורים כי ההחלטות של בג"צ פוליטיות, מנגד 15% חושבים כי מדובר בהחלטות מקצועיות, ו-15% השיבו כי הם אינם יודעים. ממצביעי כחול לבן 71% השיבו כי מדובר בהחלטות מקצועיות ורק 13% השיבו כי מדובר בהחלטות פוליטיות, 16% השיבו כי הם אינם יודעים.

ממצביעי הרשימה המשותפת 52% השיבו כי מדובר בהחלטות מקצועיות, מנגד 10% השיבו כי מדובר בהחלטות פוליטיות, ו-38% השיבו כי הם אינם יודעים. ממצביעי ימינה 58% סבורים כי מדובר בהחלטות פוליטיות, רק 22% סבורים כי מדובר בהחלטות מקצועיות, ו-20% השיבו כי הם אינם יודעים. ממצביעי העבודה-גשר-מר"צ 76% הביעו תמיכה מלאה בבג"ץ וסבורים כי מדובר בהחלטות מקצועיות, מנגד 14% השיבו כי מדובר בהחלטות פוליטיות, ורק 10% השיבו כי הם אינם יודעים.

בשאלה האם בג"ץ מוסמך להתערב בהסכם הקואלציוני? 63% ממצביעי הליכוד סבורים כי אינו מוסמך, 13% השיבו כי בג"ץ מוסמך להתערב, ו-24% השיבו כי הם אינם יודעים. מקרב מצביעי כחול לבן 68% השיבו מוסמך, 15% השיבו לא מומסך, ו-17% השיבו שהם אינם יודעים. מקרב מצביעי המשותפת 62% השיבו מוסמך, 15% לא מוסמך, ו-23% השיבו לא יודעים. מקרב מצביעי ימינה 72% השיבו כי בג"ץ לא מוסמך להתערב, רק 8% בלבד השיבו כי בג"ץ מוסמך, 20% השיבו כי הם אינם יודעים. מקרב מצביעי העבודה-גשר-מר"צ 61% השיבו כי בג"ץ מוסמך, 21% לא מוסמך, 18% השיבו כי הם אינם יודעים.

המסקנות העולות מפילוח תוצאות הסקר לפי דפוסי הצבעה: ראשית, ההרגשה הרווחת בשיח התקשורתי המזוהה עם הימין, שאמון הציבור במערכת המשפט צולל וכי בג"ץ מאבד את הלגיטימציה הציבורית – נכונה חלקית בלבד. קיים עדיין רוב בציבור שנותן אמון בבג"ץ. אך המסקנה החשובה יותר היא העובדה שביהמ"ש העליון הפך למוסד המזוהה פוליטית. הזיקה הברורה בין נטייה פוליטית למידת האמון במניעים, בשיקולים ובהכרעות של מע' המשפט ובג"ץ עשויה לחזק את החשש שמידת האמון מושפעת מהזדהות אידיאולוגית עם מהלכיו ועם פסיקותיו. ככל שביהמ"ש מתערב בסוגיות פוליטיות, משפיע על חקיקה, מעצב מדיניות ומפגין נטייה לצד מסוים של עמדות ציבוריות, כך הציבור תופס אותו כפי שהוא: שחקן פוליטי נוסף במערכת רווית מתחים.