ממתק לשבת פרשת אמור תש"פ
יצחק היה נגר שעבד קשה למחייתו המעסיק שלו ידע להעריך את המקצועיות שלו ואת העבודה הקשה שלו ותגמל אותו בהתאם, הוא שילם לו טוב ונתן לו הטבות וכו'.
יום אחד אשתו של הנגר אמרה לו "יצחק אתה כבר ארבעים שנה עובד קשה, אולי הגיע הזמן לנוח, לראות קצת את המשפחה, אמנם אנחנו לא עשירים אבל ב"ה כסף כבר לא חסר לנו בשביל לחיות, עצור את המירוץ ובוא תיהנה קצת איתי ועם הילדים״, יצחק קיבל את עצת אשתו, הוא פנה למעסיק וביקש לפרוש, המעסיק ניסה לשכנע אותו להישאר אבל יצחק בשלו, הוא רוצה לעזוב. אמר לו המעסיק ״אתה יודע כמה אני מעריך את עבודתך וכמה אני אוהב אותך, אם אתה רוצה לפרוש לא אפריע לך אבל אני מבקש תעשה איתי עוד פרוייקט אחד, אני רוצה לבנות בית יפה מעץ משובח, בא תעזור לי עם זה ואז תלך״, יצחק התאכזב, הוא כבר רצה לעזוב ועכשיו לבנות בית ייקח לפחות שנה, אבל בלית ברירה הוא הסכים, הוא בנה את הבית אבל כבר היה בלי חשק והתרשל בבנייה, הוא לא עשה את הגימורים כמו שצריך, ולא העמיד את היסודות מספיק חזק וכך אחרי קרוב לשנה יצחק סיים ופנה לבוס שלו שיתן לו ללכת, הבוס שלו אמר לו ״האמת שרציתי לתת לך כבר ללכת לפני שנה כשביקשת אבל לא רציתי שתלך סתם, אחרי כל מה שעשית למעני בחייך רציתי לתת לך משהו שאתה בכוחך לא יכול להרשות לעצמיך, הנה המפתחות של הבית שבנית הבית הזה שלך״. יצחק כמובן למד שמה שאנחנו עושים בסופו של דבר הוא לעצמינו.
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על מצווה חשובה שאנו עסוקים בה בימים אלו מצוות ספירת העומר, התורה אומרת לנו "וספרתם לכם.. שבע שבתות תמימות" ואז ממשיכה התורה ואומרת "תספרו חמישים יום" במבט ראשון משהו כאן לא מסתדר שבעה שבועות זה 49 יום ולמה התורה מסכמת תספרו חמישים יום?
מוסבר בתורת החסידות, בפעם הראשונה שעם ישראל ספרו בצאתם ממצריים הם כבר ממש חיכו בדריכות לקבלת התורה ולכן ספרו את הימים מרוב ציפייה. אבל כתוב שהיתה לעם ישראל עוד משמעות פנימית יותר בספירה, בהיותם במצריים שקעו בני ישראל ב49 שערי טומאה ולכן בצאתם ממצריים מצבם הרוחני היה נמוך מאוד, ב49 ימים שנותרו עד למתן תורה עבדו עם ישראל כל יום לצאת משער אחד של טומאה ולהיכנס לשער של קדושה וכך אחרי 49 יום היו מוכנים לקבל את התורה.
התהליך הזה הוא תהליך שאנחנו חווים כל שנה מחדש בימי ספירת העומר גם אנחנו עושים מסע של עבודה עצמית, היטהרות והזדככות כדי להיות ראויים לקבל את התורה מחדש. וזה הפירוש "וספרתם" מלשון אבן ספיר – אבן זוהרת, אנחנו סופרים ומאירים את הימים האלו בעידון עצמי כהכנה למתן תורה.
אמנם המקסימום שהאדם בכוחותיו יכול להגיע זה רק ל49 שערים, לשער החמישים אין ביכולתו להגיע בעצמו אבל כל יהודי שמשקיע ומצליח להיכנס ל49 שערי קדושה הקב"ה נותן לו מתנה את השער ה50, לכן כתוב וספרתם לכם שבעה שבועות והתורה מסכמת תספרו חמישים יום, אנחנו מבחינתנו סופרים ומזככים 49 יום אבל בפועל אנחנו מקבלים גם את החמישים מלמעלה בזכות עבודתנו.
יהי רצון שנזכה לזכך את מדותנו ומשמיים יסייעו בידינו להכנס לכל שערי הקדושה בגאולה אמיתית ושלימה שתבוא בקרוב ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד
