הקשר השמיימי בין האדמו"רים מקלויזענבורג וליובאוויטש זצ"ל • מיוחד ליום ההילולא

[divider]מאת הרב שבתי ויינטראוב[/divider]

"אודות הרוחניות שלו אני מפחד לשאול…"

ביום י"א שבט תשמ"ג הגיע לרבי ליחידות חתנו של כ"ק האדמו"ר מצאנז קלוזינבורג, הגה"צ רבי שלמה גולדמן זצ"ל (כיהן כאדמו"ר מזוועהיל –צאנז לאחר פטירת חותנו ונפטר בכ"ז תמוז תשע"ז ). הוא הגיע בשליחות מיוחדת מהאדמו"ר מקלוזינבורג לגבי מספר נושאים ציבוריים על סדר היום וכן אודות עניין הבריאות של חותנו. השיחה המיוחדת מלמדת על קשר עמוק ונפלא שהתבטא בהערכה בלתי רגילה של הרבי לאדמו"ר מקלוזינבורג.

הרבי: נפתח תחילה במתרחש בגשמיות. כ"ק מו"ח אדמו"ר היה נוהג להתבטא בדרך-כלל "בגשמיות וברוחניות" כאשר הוא מקדים את הגשמיות לפני הרוחניות.

– מה שלום חותנכם הרבי מקלויזנבורג? ומיד המשיך הרבי לאמר: "אודות הרוחניות נרתע אני בכלל מלשאול" ("וועגן רוחניות בין איך מורא גאר צו פרעגין")!

הרב גולדמן דיווח אודות מצב בריאות חותנו והוסיף: חותני האדמו"ר מקלוזינבורג ביקשני לשאול בשלום כ"ק אדמו"ר שליט"א.

הרבי: כשמסביבי טוב, אזי גם שלומי טוב. שומע אני שחותנכם אומר שיעורים בחומש ופירוש רש"י, ואני שמח לשמוע זאת כיון שגם אני, הרי, עוסק בלהט ("איך קאך זיך דאך") ברש"י ו"פשוטו של מקרא".

♦ ♦ ♦

"שמחתי שיש לי תנא דמסייע לי"

התבטאות לא שגרתית הייתה כאשר הרבי מתייחס בהמשך לשיעורי החומש רש"י של האדמו"ר מקלוזינבורג: "ישנם כאלה שיש להם טענות עלי מדוע הנני לוקח מזמנו של הקהל בהתוועדויות של שבת-קודש – דבר שלא היה נהוג בזמנים עברו – על חומש ופרש"י ששייך ל"בן חמש למקרא". שמחתי, איפוא, לשמוע שיש "תנא דמסייע לי".

♦ ♦ ♦

יוצא להגנת הרבי בנושא חוק מיהו יהודי בהילולת ה"דברי חיים"

לחסידי קלוזינבורג זכורה דרשתו חוצבת הלהבות של האדמו"ר מקלויזנבורג ביום כ"ה ניסן תשל"א בטיש שערך ביום ההילולא של סבו הגה"ק בעל ה"דברי חיים מצאנז בו התייחס לדברי הרבי על הקשר בין האסונות שארעו באותה תקופה כתוצאה מההתבוללות בגלל תיקון חוק מיהו יהודי.

העיתונות ומנהיגי השמאל תקפו קשות את הדברים וכה אמר האדמו"ר מקלוזינבורג:

"כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש זצ"ל לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני חייב להתייחס למאורעות האחרונים. לדאבוננו ולאסוננו קמו בדור זה האחרון מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא רק כשמהינים לומר להם דבר שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וצעקה. הרבי מליובאוויטש פרסם כרוז בזמנו, כי הסיבה שנופלים חיילינו בתעלת סואץ, ובשאר גבולות אויבינו, היא מפני ריבוי הנישואין בין יהודים עם גוים (גזירת "מיהו יהודי").

למחרת כרוז זה עטו העיתונים על דבריו וזעקו חמס: "איך יתכן שדיבורים כאלו יצאו מפי רבי?" כל תופס קולמוס בידיו זעק: "שוד ושבר", וכולם כאחד הוקיעו את דבריו. לדעתי אין כל פלא בדבר, שהרי אין הם מאמינים כלל בשכר ועונש, ולכן טבעי הדבר שכל ניצוץ של אמונה רק מעלה את חמתם להשחית".

♦ ♦ ♦

לניאדו המקום הראשון בארץ שנקרא מרכז רפואי בהוראת הרבי

לקראת פתיחת המרכז הרפואי לניאדו נשלחו עסקני קלוזינבורג אל הרבי בשליחות האדמו"ר זצ"ל כדי להתייעץ ולקבל הכוונה במספר נושאים הקשדורים לבית רפואה ראשון בארץ שמתנהל על פי ההלכה. בין המשתתפים היה איש אמונו של האדמו"ר מקלוזינבורג הרב יוסף בנימין וויליגער שסיפר על אותה יחידות מעניינת:

"הרבי ממש התעניין בכל פרט פרט בבית הרפואה לניאדו ואין צריך לומר שהרבי ענה בפרוטרוט על כל השאלות של הרבי מקלויזנבורג. בהמשך אף יעץ כמה וכמה עצות מועילות כמו לגבי הקמת בית הספר לאחיות. הרבי אף נתן עצה לקנות מכונות שהיו אז בקושי בשימוש בבתי רפואה ואז לא דמיינו שנגיע לזה, כאשר הרבי ראה ברוח קודשו את ההתפתחות של המוסד. העצות של הרבי נתנו פירותיהן שנים רבות לאחר מכן ועד עצם היום הזה..

המרכז הרפואי 'לניאדו' בנתניה

באותו הביקור נתן לי הרבי צ'ק לטובת בית הרפואה על סך 180 דולר, הוסיף ואמר:

"בליובאוויטש לא היו כותבים מכתבי מליצה, לחיזוקם של מוסדות, אבל נתנו כסף וזה היה החיזוק הגדול ביותר". כשנתן את הצ'ק ביקש גם שלא יקראו למוסד "בית חולים" אלא "בית רפואה", ובסופו של דבר קראנו למוסד בשם "מרכז רפואי".

♦ ♦ ♦

הרבי נאנח ואמר שהקב"ה יתן לו כח…

הרב ויליגער ממשיך לספר: "הרבי התעניין בכל פרט ופרט הליכותיו ומנהגיו בקודש של האדמו"ר מקלויזנבורג, בתוך כך סיפרתי, כי בראש השנה האחרון התפללתי במחיצתו של הרבי ועמדתי די קרוב אליו. כשהרבי התחיל להתפלל "אדון עולם" הבטתי בשעון, וראיתי שעד "המלך" התפלל שעתיים שלימות.

הרבי מלליובאוויטש הגיב: "מה אמרתם? פסוקי דזמרא שעתיים שלימות?" ואז הניח את ידו הקדושה על לבו כשהיא נשענת על השולחן, נאנח ואמר: "שהקב"ה יתן לו כוח, שהקב"ה יתן לו כוח!".

♦ ♦ ♦

למה הדרשה של הרבי מקלויזנבורג לפני קריאת התורה?

"בהמשך הדברים, מספר הרב ויליגער, התעניין הרבי בדרשה שהרבי מקלויזנבורג אומר מדי שבת מברכים, האם זה לפני או אחרי קריאת התורה, ועניתי שהדרשה היא לפני קריאת התורה. הרבי שאל: "הרי קודם צריך להיות תורה שבכתב ואחר כך תורה שבעל פה?" עניתי: "על הקלויזנבורג רבי אין קושיא, ואילו הליובאוויטשער רבי לא זקוק לתירוץ שלי". הרבי ביקש שנשאל על כך את הרבי מקלויזנבורג.

המשך הסיפור יותר מפליא. הרבי לא קיבל תשובה, ובהמשך השבוע הורה הרבי למזכיר הרה"ח ר' לייבל גרונר להתקשר ולשאול מה ענה הרבי מקלוזינבורג על השאלה ששאל. הרב גרונר התקשר ושאל מדוע אין תשובה והרבי מחכה לדעת

הרב ויליגר מספר שאכן שאל מיד כשדיווח לאדמו"ר מקלזוינבורג על שאלת הרבי אך לא הבין שזה כל כך חשוב לרבי התשובה.

ומה הייתה התשובה של האדמו"ר מקלוזינבורג על שאלת הרבי? מספר הרב ויליגער שלפני שיצא בסיום הדיווח על דברי הרבי הוא השיב "אמור לו שאיני יודע את הטעם. אבל "אל תטוש תורת אמך". כך היה נהוג אצל ה"חתם סופר", ה"יטב לב" וה"ישמח משה". או שאומרים דרשה לפני קריאת התורה, או לפני מנחה בשבת אחרי הצהריים".

התשובה הועברה מיד לרבי על ידי המזכיר הרב גרונר.

♦ ♦ ♦

צריך לתבוע מהרבי מקלויזנבורג לדבר

סיפר הגאון הצדיק רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר זצ"ל: בהיותי בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ח, פנה אלי הרבי ושאל: מה שלום הרבי מקלויזנבורג?".עניתי שאינו בריא ואינו יכול לדבר. והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א: "אצל רבי צריך לתבוע שידבר!".

♦ ♦ ♦

הרבי מליובאוויטש חושב עלי כל היום

"כאשר האדמו"ר מקלויזנבורג עבר את הניתוח בליבו בשנת תשל"ט, הנהיגו בצאנז תענית באותו היום. הייתי אז בבית הרפואה ולפני שהוכנס לחדר הניתוחים הצטרפו אל הרבי בניו ואנוכי. לפני שהוכנס לחדר, כשעמד על המפתן, החזיק בבנו הגדול שליווה אותו ואמר בקול גדול מאוד: "דע את אלוקי אביו ועבדהו". הוא אמר זאת בקול גדול כל כך, ששמעו זאת גם בבנין הסמוך. הניתוח נמשך כמה שעות, ובתוך כך פרשנו לבית הכנסת, שם אמרנו עם כל הקהל תהילים וקראנו "ויחל".

לאחר שהניתוח עבר ב"ה בהצלחה והספקתי לשבור את הצום, מספר הרב ויליגער, נזכרתי שלא הודעתי על כך לרבי מליובאוויטש. טלפנתי למזכירות ודקות מספר לאחר מכן מסרו לי את תגובתו של הרבי. "מתי נגמר הניתוח?" שאל הרבי, עניתי שבשעה 3:00 אחר הצהריים. הרבי שאל: "מהשעה 3:00 עד 7:00 לא יכלו להודיע לי? הרי אינני מפסיק לחשוב על כך!" עד כדי כך היתה גדולה דאגתו של הרבי.

ולא בכדי התבטא פעם האדמו"ר מקלויזנבורג באזני: "אני מרגיש שהרבי מליובאוויטש חושב עלי כל היום"."

♦ ♦ ♦

האדמו"ר מקלוזינבורג מבקש: מסור בשמי ישר כוח לרבי

סיפר הרה"ח ר' מאיר אבוחצירה מברוקלין ע"ה שנפטר לפני 4 שנים בחודש סיון תשע"ד , בין היתר שימש כרופא המתמחה בשיטות ריפוי מיוחדות:

"בוקר אחד מצלצל הטלפון בביתי ועל הקו נמצא הרב גרונר. "תשמע", הוא אומר לי, "התקשרו אלינו ממזכירות הרבי מקלויזנבורג, וביקשו שנבקש ממך להגיע אל האדמו"ר השוהה כעת בטקסס, כי הוא אינו חש בטוב. הרבי אמר שתעשה את זה עכשיו".

מובן שמיד יצאתי לדרך. כשהגעתי למקום ובדקתי אותו, גיליתי שב"ה אין לו שום דבר (ממה שחששו אז). פניתי, אפוא, למשמשים ואמרתי להם שבדקתי כל מה שצריך ואיני מוצא דבר. הם ענו לי: "לא. אנו יודעים בבירור שהוא סובל מהמחלה ההיא".

בעוד אנו מדברים, התערב בשיחה האדמו"ר מקלויזנבורג עצמו ואמר: "אתם אינכם שומעים מהו אומר? איני סובל מהמחלה, אין לי כלום!" וכולם השתתקו. הכנסתי את האביזרים לתיק והתכוננתי לצאת מהחדר ולשוב הביתה, ואז קרא לי האדמו"ר ואמר לי בזה הלשון: "לך ומסור בשמי ישר כוח לרבי".

♦ ♦ ♦

הרבי אומר את שם אמו של האדמו"ר מקלוזינבורג במי שברך…

באחד מימי חודש אלול, בעת שהרבי מקלויזנבורג זצ"ל חש שלא בטוב, ביקש הרבי לפני קריאת התורה שיעשו "מי שברך" לאדמו"ר מקלויזנבורג. כאשר ראה שאין יודעים את שם אמו של האדמו"ר מקלויזנבורג, אמר הרבי מיד את שם אמו (מרת חיה מינדל).

לאחר הסתלקותו בט' תמוז תשנ"ד מכהן בנו כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א בארץ הקודש בקרית צאנז בנתניה וממשיך את הקשר ההדוק עם חסידי חב"ד ליובאוויטש ושלוחי הקודש בנתניה.

כותב השורות, הסופר והמרצה הרב שבתי ויינטראוב, יו"ר מכון באהלי צדיקים הוציא לאור את סדרת הספרים הפופולרים על הקשרים של הרבי וגדולי ישראל: "שיח שרפי קודש" "בסוד שיח" ואגרות הרבי עם גדולי ישראל "מנחם משיב נפשי", ב' חלקים.