העיר בני ברק מכונה בפי רבים "בירת הקורונה", יהיו שיכעסו על ההגדרה, אך כולם יסכימו כי בני ברק היא אחת הערים שנפגעו באופן הקשה ביותר ממשבר הקורונה. די בעובדה שהעיר מהמובילות בארץ בטבלת הנדבקים בנגיף מאז התפרצות המגיפה בישראל כלי ללמד על הנזק הבריאותי והכלכלי שחוותה העיר, או לפי הגדרתו של ראש העיר אברהם רובינשטיין בראיון שהעניק ל'מקומי JDN', "בני ברק קיבלה את הקורונה במנה גדושה".
אני שואל את ראש העיר האם עירייה הייתה יכולה למנוע את המצב אליו הגיע העיר, "התפרצות הנגיף בעיר נובעת מהעובדה שאנחנו מהערים הצפופות בעולם, אנחנו העיר הכי צפופה בארץ ובני ברק היא העיר השלישית בצפיפותה בכל העולם כולו". אני תוהה מי הן שתי הערים הצפופות יותר מבני ברק אך רה"ע מתקשה לגלות לנו אבל מצהיר כי עזה אינה אחת מהן, "כולם חושבים שעזה צפופה, אנחנו יותר צפופים מעזה", קבע.
"חיים פה 210 אלף תושבים על קצת יותר מ-7,000 דונם, יש פה הרבה משפחות ברוכות ילדים", מסביר רובינשטיין ומציג בגאווה את הנתונים הגבוהים של מדד האושר בעיר למרות הצפיפות והעוני, "אנשים פה מאמינים ובגלל זה הם מאושרים". לדברי ראש העיר, המצב שהופך את העיר לשמחה לא מיטיב איתה בתקופת הקורונה, זה נגיף מדבק וכשצפוף זה מקדם הדבקה, "לפי הנתונים שלנו, 35% מההדבקה בעיר זה בתוך המשפחה הגרעינית".
רובינשטיין תוקף את העיסוק בבתי הכנסת כ"הבעיה" של התפרצות הקורונה, "נוצר מצב שחושבים שבתי הכנסת זה מדגרת קורונה", לדבריו, "לפי הנתונים של העירייה, בבתי בכנסת מדבקו סה"כ 10% מהחולים, המקדם הראשון זה כאמור במשפחה. במקום השני זה אירועים, דבר שמצריך טיפול באמת". רובינשטיין המשיך לתקוף: "נטפלים לבתי הכנסת אבל אצל החילונים יש מקומות שמדביקים הרבה יותר מבתי כנסת ולא תשמע עליהם במהדורת החדשות".
אני מציג בפני ראש העיר את טענות האופוזיציה לפיהם בשעת משבר בגל הראשון של ההתפרצות בעיר הוא הביא את פרויקטור הקורונה רוני נומה כדי לנהל את המשבר במקום לנהל אותו בעצמו, "אכן חוויתי התקפות קשות, אבל כל הצייצנים שתקפו אותי ביקשו סליחה, חלק בפרסיה וחלק מאחורי הקלעים". לעצם הטענות הסביר רובינשטיין כי תפקידו לתכלל את האירוע ולהביא את האנשים הטובים לתפקיד, "בסוף כולם הסכימו איתי ואפילו הממשלה מינתה פרוייקטור".
רובינשטיין עם הפרויקטור רוני נומה
"השלום שווה את הכל"
בתום שנתיים בתפקיד אני מבקש מרובינשטיין להציג את ההישג הכי חשוב מבחינתו ובלי להרהר הוא מצהיר – "המהפכה חינוכית עם בני הנוער ותלמידי הישיבות. הפעילויות שאנו עושים בבין הזמנים, המבצעים המיוחדים לבחורים, הפעילויות עבור אלו שאין להם יכולות, זה ההישג החשוב והוא מגיע מהעבודה הנפלאה של צוות הלשכה שעובד בצורה יוצאת מן הכלל".
רובנשטיין לא הסתפק בהישג אחד ומנה עוד שורה של פעולות העירייה עושה, ביניהם הוא ציין את העובדה כי העיר מנוהלת בצורה טובה. לאחר שהסכמתי איתו העליתי בפניו את העובדה שהעיר סובלת באופן קשה מבעיות ארוכות טווח – כמו פקקים בלתי נגמרים, בניה לא חוקית ואף מסוכנת, מחסור חמור בפארקים ועוד. תהיתי האם שיטת הרוטציה שנהוגה בעיר, בה מתחלף ר"ע כל קדנציה מזיקה לטווח הארוך?
"השלום שווה את הכל, יכול להיות שבערים אחרות היה צריך שהכהונה תהיה ארוכה יותר, אבל פה, שאנחנו חיים בשלום ושלווה כל מרכיבי הקואליציה ומעבירים שלטון מאחד לשני בצורה מסודרת, אני חושב שזה הדבר הכי נכון שכל גוף וכל ציבור יקבל את חלקו וזה הדבר הנכון".
ראש העיר רובינשטיין בראיון לכותב השורות
מהפכה בתחבורה
ראש העיר חושף בראיון כי מיד לאחר החג תחל בעיר מהפכה בתחום התחבורה שתשנה את המצב הקיים ותוריד באופן משמעותי את הפקקים בעיר, "אני מקווה שמיד אחרי החג אנחנו נצא עם בשורה ענקית בעניין התחבורה, גם הבין עירונית וגם העירונית יהיו שינויים גדולים. יכול להיות שזה יהיה קשה בהתחלה, לא כל אחד יקבל את מבוקשו, אבל נקווה שאלו יהיו פתרונות שיתנו מענה לכמה שיותר תושבים". לדבריו, התוכנית הוכנה במשך שנתיים ע"י מנכ"ל העירייה ביחד עם צוות ממשרד התחבורה.
בעניין התחה"צ אני שואל את רה"ע איך הגענו למצב בו חברה ממשלתית (נת"ע) פשוט לא סופרת את העיר שלנו ומדלגת על העיר בתכנון קווי הרכבת ואם לעירייה אין חלק במצב הזה. אך רובינשטיין טוען כי מדובר בנקמה בעקבות כך שהעירייה לא התירה לחברה לעבוד בשבת.
"מהפכה בתחבורה", פקק בבני ברק. צילום: פלאש 90
לסיום אני שואל ראש העיר רובינשטיין, שעד לכניסתו לתפקיד שימש כראש כולל ועסק בד' אמות של הלכה, כיצד באופן אישי הוא מתמודד עם התפקיד שדורש זמן ואנרגיות רבות ואיך הוא מצליח לשלב את לימוד התורה במשך היום, לדבריו, הוא מקפיד שלא לפספס את החברותא היומית ולשמש תלמידי חכמים.
