מחר (שלישי) יבקר בישראל ראש הארגון החשאי של אוקראינה איוון בקנוב. ישנן סוגיות לא מעטות לדיון בין שתי המדינות הן בתחום הלוחמה בטרור והן בתחום בלימת הפשע המאורגן. יצויין כי המארחים הישראליים יעלו בשיחה את סדרי הביקורים לאורחים מחו"ל בקברו של רבי נחמן באומן. איוון בקנוב הוא הממונה הישיר על הבטחון וענייני האבטחה באומן ומועד פתיחת האתר הקדוש יידונו באופן מיוחד.
מה שכדאי למארחים הישראליים ללמוד לפני הביקור של ראש השב"כ האוקראיני הקרוי אצלם ס.ב.או. אלו הן המזימות מסביב לארגון עצמו בתוך אוקראינה ומכאן השלכות אפשריות על תפקודו עתידי. נזכיר גם שמי שמכהן כנשיא אוקראינה בימים אלה הוא היהודי ולדימיר זלנסקי. הלה דיבר פעמים רבות על הצורך לשפר את תפקוד הגופים החשאיים של מדינתו הנתונים לאתגרים רבים מצד שכניהם הרוסיים. אלא המציאות הפנימית באוקראינה היום היא מורכבת ולא תמיד יציבה. הנשיא נתון כעת ללחצם פנימיים להכניס את הגוף החשאי למערבולת השינויים המאיימים על תפקודו.
לפני ארבעה ימים יצאה בבריסל כתבה רחבה הבוחנת את המצב בארגון החשאי האוקראיני נוכח הניסיונות לערוך בו שינויים מבניים המהותיים הבאים מצד העמותות של המיליארדר סורוס ודומיהן. מחברה, איגור פלינר, מעיין בסוגיה ומביע דאגה משינויים חפוזים ; https://www.brusselstimes.com/opinion/143686/what-nagorno-karabakh-means-for-ukraine/
ראש ס.ב.או.עצמו מצוטט בכתבה כמי שדבק בתכנית לחזק את את המערכת הבטחונית בתוך המדינה: "להפוך את השירות לחזק, בעל יכולת מוסדית ומודרנית, ולהגביר את יכולותיו לא רק בהתמודדות עם אתגרים ביטחוניים מודרניים ואיומים, אלא גם, בשיתוף פעולה עם נציגי מגזר הביטחון והביטחון הלאומי, להשיב הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של המדינה". הכוונה כאן לאזור חצי האי קרים ודונבאס הנמצאים תחת השליטה הרוסית זה שש שנים.
איוון בקנוב מדווח על החשיפה של למעלה מ-120 קבוצות פשע מאורגן בשנתיים האחרונות. חלקן היו קשורות לאוליגרכים הרוסיים וכך אפשר לגלות עקבות של הפעילות הרוסית החשאית. כעת רובצת מעל הארגון הצעת החוק בפרלמנט שעלולה להביא לשליטת הפרלמנט אוקראיני בגוף החשאי ולקיצוץ סוכניו ל-17.000. זאת לעומת יותר ממאתיים אלף בגוף המקביל ברוסיה.
מפליא, אך כפי שמגלה לנו איגור פלינר בכתבתו, הלחץ לערוך השינויים הבעתיים בתוך ס.ב.או. מגיע גם מנציגות נאט"ו באוקראינה שהטיל ספק בכשירות הנורמות לגיוס של הארגון באמרו כי הוא רואה אי-התאמה ל"נורמות, עקרונות ושיטות עבודה מומלצות אירו-אטלנטיות". אבל. ככלות הכל, משקיפים בינלאומיים ואוקראינים שוחרי רפורמה צריכים להיות מודעים מאוד לכך שחלק ניכר מההתקדמות הראשונית שהושגה מאז הפגנות "מאיידן" לפני שבע שנים חשופה להיפוך מהיר, לכן החסינות של מערכת הבטחון לא צריכה להיות מאויימת על ידי טלטולים שונים.
חשוב שהקהילה הטרנס-אטלנטית, ובמיוחד האיחוד האירופי, שתגביר את התמיכה המפורשת באוקראינה ובמאמצי הרפורמה של הממשלה אך לא לגרום לקשיים פנימיים. כישלון לעשות זאת, וחזרה על הטעויות שנעשו במקומות שונים בניהול המשברים בשטח בריה"מ לשעבר, מחליש את המערכת של העולם החפשי.
ישראל תוכל לתרום מניסיונה בתחום מעמד שירות הבטחון במדינה. אתגריה של ישראל הם אדירים כל הזמן וההצלחה בהתמודדות איתם עשויה להוות דוגמה לגופים מקבילים בכל העולם.
