ר' שמעון זצ"ל היה מדמויות ההוד של עובדי ה' בתמימות הותיקים שבעירנו עוד מימיה הראשונים של הקמת העיר, מאז שעלה לארץ ממרוקו מבית הוריו. נולד בא' טבת תר"צ לאביו רבי יחיא ז"ל ולאמו מרת עזיזה ע"ה. בבית גדול זה של אנשי תורה ויראה ובעלי אמונת חכמים במחוז "תפילאלת" שבמרוקו עיר מגוריו של הגה"ק רבי יעקב אבוחצירא זצוק"ל אשר משם שאב קדושה, צניעות, עבודת ה' ויראת שמים.
זכו לעלות לארץ הקודש בשנת תשכ"א עם חלק מילדיהם והתישבו ברובע א', למרות שביתם היה צר והכיל 2 חדרים בלבד, את התפילות קבעו בבית הכנסת "זרע אברהם". למרות זאת היתה להם שמחה גדולה שזכו לחונן את עפרה של ארץ הקודש.
בשיחה עם כותב השורות לפני כעשור, רבי שמעון אמסלם זצ"ל העלה זכרונות מאותם ימים מימיה הראשונים של הקמת העיר ומבית הכנסת הראשון שהוקם אז בשעתו "זרע אברהם" ברובע א' שהיה ממיסדיו שגם ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי בעודו ילד היה מבאי בית כנסת זה.
ביהכנ"ס "זרע אברהם" הוקם בשנת תשכ"ה בידי מספר עסקנים יקרים ע"ה. אז, היה האזור מאוכלס כולו בעולים שהשתקעו במעברות שהוקמו לרוב לכל אורך רח' ז'בוטינסקי לכיוון הים בשולי יישובים ותיקים כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול ממרוקו ומרומניה שלאחר קום המדינה.
5 לירות כל כסא
'זרע אברהם', היה מבתי הכנסת היחידים באזור, שבעצם כבר הוקם בתוככי המעברה ובהקמתו הוקמו עוד בתי כנסת נוספים שנבנו בצורה דומה: 'אביר יעקב' 'שאולי' 'זכרון קדושים', כשכל אלו ניצבים עד היום, חלקם פעילים יותר, חלקם פחות.
להקמת בית הכנסת השתמשנו בלוחות עץ. "לא היה לנו קל, כל שלב בבניה גזל מאיתנו כוחות על אנושיים. אני זוכר כל תזוזה בבניה", כאן נזכר הרב אמסלם, שנמנה על המתפללים בו כעשור שנים, באנקדוטה מעניינת "רכשנו כסאות. חמש לירות עלה כל כסא. כשעד לאחרונה עוד השתמשו בהם". ואם חשבתם שהוא מתאנח על הקשיים? ממש לא. הוא מבהיר "מדובר בתקופה הכי יפה שאשדוד ידעה. ציבור קטן, אבל דתי ורוחני".
מחאה על קדושת השבת לראשונה באשדוד בשובר גלים
בין הרבנים הבולטים בביהכנ"ס היה הגאון הצדיק רבי מכלוף אבוחצירא זצוק"ל בעל שו"ת 'יפה שעה' ועוד, ובהזכירו את שמו בסילודין ("צדיק וקדוש עליון, מילה שלו היתה מילה והיה תקיף בעבודת ד' ") משחזר הרב אמסלם את ימיו הראשונים של בית הכנסת:
"היה זה בחורף שנת תשכ"ו. בנמל אשדוד בוצעו עבודות בעצם יום שבת קודש ואנחנו התחלנו להילחם על כך בכל תוקף. אמנם מאז ומתמיד ניהלנו מערכות על קדושת השבת, אך הפעם כשחילולה הגיעה למימדים גדולים יותר, יצאנו למעמד מחאה יוצא דופן. בליל שבת לאחר תפילת ערבית יצאנו לדרכנו כל הקהל יחד. היינו קבוצה גדולה כשבראש התהלוכה נזקפת קומתו הגבוהה של רבי מכלוף אבוחצירא זצוק"ל ומקלו בידו, והרבנים הראשיים רבי ישראל אליזרע זצ"ל הרב הראשי לשעבר, ורבי סיני אדלר זצ"ל.
רבי מכלוף זצ"ל נלחם במאבק בלתי מתפשר על נושא שמירת השבת, וללא חת עמד כחומה בצורה. הגענו לרציף הנמל עד לשובר גלים והתחלנו בתפילה נרגשת, כל הקהל יחד. מרחוק ראינו ספינה מתקרבת, והרב זצ"ל הרים את מקלו לעבר הספינה כמורה לעברה לבל תעיז להתקרב למקום ולעגון. המאבק נמשך גם בימות השבוע מול דרגים גבוהים בממשלה ובס"ד צלח. בחלוף שבוע הושבתו העבודות בנמל.
הרב אמסלם חוזר ארבעים שנה אחורנית "בקריאת התורה היה לנו בעל קורא מיוחד, רבי מסעוד בוסקילה זצ"ל שמו. הוא קרא בתורה בצורה מדוקדקת וייחודית. אהבנו לשמוע את הקריאה שלו".
בביהכנ"ס התקיימו משך היום שיעורי תורה רבים, עליהם עמד רבי אלעזר אפנג'ר ז"ל, יהודי יקר שהתמסר לאמירת השיעורים, ולזכותו נזקפים מאות שעות של תורה בשנים הללו (לימים ידידו הגאון רבי סעדיה אריבי זצ"ל הקים ע"ש כולל אברכים).
באותם שנים עמל קשה לפרנסתו בבניה יחד עם רעיתו ע"ה שהיתה טבחית מסורה במוסדות תורה באשדוד כשהחלו בימיהם הראשונים כמו בבתי ספר בית יעקב, ישיבת גור וגרודנא ועוד.
עם הזמן כשמעט הורווח להם, עברו לקרית פונובז', היתה להם שמחה מיוחדת מפני שתמיד חיכו ליום זה כדי לגור בסביבה של חרדים בני תורה. את תפילותיו קבע בבית הכנסת "קול יעקב" ברובע ה' ובמשך השנים האחרונות התפלל בבתי הכנסת הקרובים לביתו.
היה ידוע כמשכים קום בעוד טרם האיר השחר והיה מעשרה ראשונים בבית הכנסת, היה משתתף בשיעורי תורה וששון ליבו היה בהתבטלות לגדולי תורה ולתלמידי חכמים. היה מקורב לסידנא בבא סאלי זיע"א ובנו הבבא מאיר זיע"א שהתגורר באשדוד וזכה לראות את פניו ולקבל ברכתו מס' פעמים.
הוא היה מספר ניסים ונפלאות והשגחה פרטית שראה במו עיניו אצל רבני משפחת אבוחצירא וברכות שהתקיימו שהיו מגיעים לישועה ולברכה. האמונת חכמים אצלו ורעיתו היה לשם דבר.
התגורר בשכנות עם הגרד"צ קרלינשטיין זצ"ל ר"י "גרודנא" והיו מתראים יחד פעמים רבות ואף היו משתתפים בשמחות יחד, כמו כן היה בשכנותו של האדמו"ר מפיטסבורג בעל ה"אמונת אברהם" ובנו האדמו"ר זצוק"ל שזכה לארחם בכל מוצאי שביעי של פסח בחג ה"מימונה" שלביתו היו עולים האדמו"ר עם שורה של חסידים והיו מברכים ומתברכים במעמד משמח ומיוחד אשר היה חוזר על עצמו מידי שנה בשנה עשרות בשנים.
כשנבחר ידידו הרב עובדיה דהן לתפקיד יו"ר המועצה הדתית ביקש שיקחו במיוחד מועצה הדתית על מנת לברכו וכך הרב דהן התפלא מאוד שכל כך טרח וקידם את פניו בחביבות רבה ובירכו בברכה מיוחדת.
בחודש אייר תשע"ח נפטרה עליו רעייתו האישה הצדקת ובעלת החסד הגדולה מרת רחמה אמסלם ע"ה. מאז קבעו ילדיו בביתו שיעור תורה בכל שבוע כשבני המשפחה משתתפים בקביעות.
מאז שהוקמה תנועת ש"ס שמח על הרמת קרנה של יהדות ספרד ותמיד היה שמח שיש לנו בדור את מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל, כל מערכת בחירות היה הולך לבחור מוקדם בשעות הבוקר בשמחה רבה באומרו הנני מקיים מצוות דברי חכמים, גם כשנפל וקשתה עליו ההליכה מאוד, לא ויתר ויצא לבחור, בשנים האחרונות שכבר לא יכל ללכת, בנו ר' אברהם הי"ו מ"מ ראש העיר באשדוד לקחו בכל מערכת בחירות לקלפי כדי לבחור ש"ס וכשהיה חוזר היו פניו קורנות מאושר שזכה לקיים את המצוה ולהיות שותף לכל העשיה הברוכה בחיזוק וביצור הדת בארץ הקודש.
בשנים האחרונות נחלש וכמעט שלא יצא מביתו, את התפילות וסדר לימדו קבע בביתו כשילדיו ונכדיו מבקרים בביתו בכל עת.
ביום הילולת בעל האביר יעקב זיע"א שהיה מקושר אליו, השיב את נשמתו הטהורה לבוראו בשעות הערב כשהוא בן צג' שנים כשסביב מיטתו קראו המשתתפים 'שמע ישראל'.
מסע ההלוויה יצא מביתו מקרית פונוביז' כשציבור הנאספים מתפזר בחצרות הבתים עקב התפשטות הנגיף. בדברי הספד קצרים נשא האדמו"ר מפיטסבורג שציין את הדמות הטמירה שהיתה בקריה במשך עשרות בשנים, את רבי שמעון כולם הכירו, את עבודת ה' שלו בתמימות את האהבה והקשר המיוחד שלו לתורה ולגדולי ישראל, הזכיר את מידת הכנסת אורחים שהיתה בו ואת הביקורים להם זכה של סבו ואביו האדמור"ים מפיטסובורג זצוק"ל.
אחריו נשא דברים בנו הרה"ג ר' משה אמסלם שתיאר בכאב ובבכי כיצד היה נראה שולחן השבת כשתמיד היה שר את שירי הקודש 'יגל יעקב' אשר נכתבו ע"י ארזי הלבנון רבני משפחת אבוחצירא זיע"א שידעם על בוריים.
כשעבד לפרנסתו בבניה תוך כדי הצביעה, היה ממלמל פרקי תהילים וכך היו מספרים ילדי התלמוד תורה כשהיו נתקלים בתופעה הזו. תמיד היה מדבר על מעלת הזמן כמה חשוב לנצלו ללימוד תורה בכל עת. היה שומר על פיו ולשונו ומעולם לא שמעו ממנו דיבור לא מתאים.
לאחר דברי פרדה קצרים ואמירת הקדיש של נציג החברא קדישא ידיד המשפחה ר' אברהם דרעי חבר מועצת העיר, יצא מסע ההלוויה לירושלים.
בהר המנוחות ספד לו בנו הגדול הרה"ג ר' מאיר אמסלם מפקח בכיר שע"י רשת החינוך בני יוסף, בנו הרה"ג ר' יעקב אמסלם ראש ישיבת "נחלת ישראל", דודו הדיין הרה"ג ר' משה אמסלם אב"ד באשדוד.
הזכירו את מידת ההתבטלות שלו לתלמידי חכמים כל ימי חייו היה מכבד בני תורה כפי שנהגה גם רעיתו ע"ה, היה זהיר במצוות וכשהגיע לידו לקיים מצוה היה משתדל לא לעכב אותה כלל אלא מיד לגשת לקיימה "כדי שלא תחמיץ" כפי שהיה אומר, כך היה כשחלם לרכוש ספר תורה לענ אביו כשהתייתם בעודו ילד קטן, וטרח רבות וזכה לרכוש את הספר תורה והכניסו לישיבת "נחלת ישראל" שבראשו בנו הרב יעקב שליט"א כך גם רעיתו ע"ה זכתה בחייה לכתוב שני ספרי תורה.
את מסכת ההספדים חתם חתנו הרה"ג ר' מרדכי לחייאני ראש כולל בירושלים שביקש בקשת מחילה בשם המשפחה וכל המשתתפים.
לאחר אמירת הקדיש יצא מסע הלוויה לחלקה שקנה בעודו חיים בסמוך לקבר ביתו מרת רחל מור-יוסף ע"ה שנפטרה עליה בעודו בחיים בדמי חייה, שם נטמן לקראת חצות לילה לקול זעקות שבר הנאספים.
בכך נחתמו פרקי חייו של דמות מיוחדת, המלאה באהבת תורה, תמימות ואהבת תלמידי חכמים, חסד, מצוות ומעשים טובים המלווים אותו בכתר שם טוב לעולם שכולו טוב.
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות נכדים, נכדות נינים תלמידי חכמים, בני תורה זרע קודש אשר ברך ה' אשר הולכים בדרך התורה והמצוות שהנחיל יחד עם רעיתו ע"ה.
בשעת לילה מאוחרת המוני המלווים חזרו לביתם כשהם כואבים בחסרון האבידה הגדולה בדמות המיוחדת והאצילה של אמונה, פשטות וצניעות שהיתה ואיננה עוד.
במשך השבוע הגיעו המוני מנחמים לאוהל הענק שהוקם בחצר בית המשפחה ע"פ הוראות משרד הבריאות, לשם זרמו אדמור"ים, ראשי ישיבות, רבנים ואישי ציבור חשובים שהעלו על נס את דמותו הטמירה והתמימה שהיה לסמל ולדוגמא כעובד ה' עם שורשים חזקים שאותם הביא מבית מסורת אבות. השר לשירותי הדת הרב יעקב אביטן הגיע כשהוא מלווה יחד עם הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית לניחום אבלים בחצר בית המשפחה שם ניחם את ר' אבי אמסלם מ"מ ראה"ע, מפאת התפשטות התחלואה, השר אביטן לא עלה לבית המשפחה אלא ערך את הניחום במרחב הפתוח בחצר הבית.
