אל לשכתו של הרב הראשי לישראל, הגאון הרב דוד לאו שליט"א אני נכנס בחרדת קודש. רב שעל כתפיו מונחת האחריות לדאוג ליהדותם של מיליוני יהודים בארץ ובעולם מחד, ומאידך עומד הוא כמגן אל מול המבקשים לפרוץ את חומות היהדות. בעודי עומד בהמתנה לשמוע את דבר השם ולנסות להעביר את דבריו נכונה, אני רואה את מפכ"ל המשטרה יוצא בהתרגשות מן הקודש, כעת סיים הרב לטפל בענייני פסח הקשורים לעוד ארגון עצום עליו פורש הוא את חסותו.
הגר"ד שליט"א בדרכו המאירה אך התכליתית מבקש למהר ולהתחיל את שיחת החג עבור גולשי 'חדשות JDN'. "זמן זה מצרך חשוב פה", מסנן לעברי הר"ר אבי סוויסה, מי שצמוד לרב במשך שנים ודואג להביא את דברי קודשו אל אלפי בתי ישראל. אני מתיישב ליד שולחן עמוס במסמכים, כל אחד מהם עוסק במקרה מורכב אחר, מקרים העולים עד ללשכת הגזית של הרבנות הראשית.
אני מבקש מהרב לשתף את הגולשים בתובנות אותם הוא לוקח משנת הקורונה שעברה על ישראל, העם היהודי והעולם בכלל. "הדבר הראשון שאני לוקח מהשנה הזאת זה כוחו של הקב"ה", אומר הרב שליט"א, "השם שלח נגיף כה קטן שלא ניתן לראות אותו בעין והוא משבש את כל העולם". הגר"ד מאריך להסביר כי ניתן מאותה מחשבה להבין את כוחו של האדם ואת יכולותיו לשנות את העולם, "אם יצור כל כך קטן שברא הקב"ה בעולמו מסוגל לשבש את העולם, אדם, שהוא יצור גבוה מסוגל אף הוא לשנות את העולם ולפעול לתיקונו".
"נקודה נוספת היא ההתבוננות כיצד הקושי שנוצר מהצורך בבידוד הביא דווקא לקיום מנייני חצרות בהן התחברו יהודים מכל החוגים והעדות לתפילה משותפת וביחד כלום אומרים את הקדוש קדוש". אני תוהה האם רק בתקופת משבר אנו יכולים לראות את התופעה המבורכת אותה מזכיר הרב והוא משיב כי לעיתים הקב"ה שחפץ בנו מביא את הגזרה כדי שנזעק ונתפלל אליו.
במהלך השנה האחרונה עלו קולות רבים אשר ביקרו את סדר העדיפויות של הממשלה בסגירת תחומים הקשורים לרוחניות לפני סגירת הכלכלה והמסחר. הרב אינו מוכן להטיל את האחריות על גורמים אחרים ומבקש ללמוד מה אנו יכולים לשפר, "היינו צריכים להיות אחראים יותר ולהגיד – זה אמתי, זה רציני ולהיזהר יותר". הרב נדגיש את חובתו של יהודי ההולך בדרכי התורה להקפיד על בריאותו ועל בריאות הסובבים אותו.
הגאון הרב דוד לאו שליט"א בשיחת חג ל'חדשות JDN'.
"במצב שנוצר, גם אם היו החלטות שלא מצאו חן בעיני, והיו כאלו, למשל בערב ראש השנה כשביקשו להתיר 10 מתפללים בכל בית כנסת אני קראתי לראשי מערכת הבריאות ודרשתי להכניס הגיון ופרופורציות להחלטות. לא ייתכן שדין מקום שמכיל 30 אנשים יהיה כדין מקום שמכיל 3,000 מקומות. ובכל אופן אני אומר שאנו צריכים לשאול את עצמנו איך זה קרה, איך זה שלא פתחו יותר מוקדם את בתי הכנסת".
אני תוהה האם בכל אופן יש לרב ביקורת על סדר העדיפויות בקבלת ההחלטות – העדפת הכלכלה על החינוך והרוחניות ועוד. הרב משיב שלא הכול בידנו אך מדגיש מיד את הכרת הטוב שאנו חייבים למדעני 'פייזר' ולגורמים בממשלה שפעלו להביא את החיסונים. הרב הראשי לישראל מנצל את ההזדמנות לקרוא לאלו שעדיין לא התחסנו לעשות זאת ולא להאמין למפיצי השמועות נגד החיסונים.
לשאלתי כיצד מוסד הרבנות הראשית הפך לגוף שלטוני מושמץ שעשרות ארגונים קמו במטרה ברורה להפילו מסביר הרב, "בשישים שנותיה הראשונות של המדינה היה מאבק האם המדינה תהיה יהודית יותר או מדינה של יהודים. לצערי בעשר השנים אחרונות קמו ארגונים שתקציבם גדול הרבה יותר מזה של הרבנות הראשית שפועלים לקדם את מדינת כל אזרחיה. במצב הזה הרבנות הראשית ניצבת בחזית ופעילותם לקעקע את המוסד הזה גוברים".
הרב אף מציין את ירידת הדורות וההתרחקות מהדת של הדור הצעיר, מה שלדבריו לא היה בעבר. אך מיד הוא מסנגר ומציין כי לצד ההתרחקות יש התעוררות עצומה בקרב קהלים שבעבר היו רחוקים מאוד מכל דבר שבקדושה, "כרב ראשי אני ביקרתי במקומות שכף רגלו של רב מעולם לא דרכה שם – ביקרתי בקיבוצים ובתיכונים וראיתי את הרצון להתקרב ליהדות".
"כרב ראשי אני ביקרתי במקומות שכף רגלו של רב מעולם לא דרכה שם", צילום: גרשון אלינסון / פלאש 90.
אני ממהר לעזוב את לשכת הרב כדי לא להפריע להמשך הפעילות העצומה, מיד הגר"ד ייגש לעסוק בהכנת מוסדות השלטון לפסח ובדאגה לקירוב עוד יהודים לאביהם שבשמים. אך הרושם העז נותר בי עוד זמן רב – בתפקיד הרב הראשי לישראל מכהן תלמיד חכם משכמו ומעלה שדואג ולוחם כאחד את שמירת היהדות בארץ ועושה זאת בדרך ייחודית ומאירת פנים.
