ר"י עטרת צבי אשדוד הגאון הגדול רבי אברהם אלטמן שליט"א בשיחת חיזוק בעקבות הגזירות על עולם התורה:
"על כל אחד ואחד להשתדל להתעלות בתורה לשמה ולהתחזק במוסר כפי הוראת רבותינו גדולי הדור, ולא לחשוש או לפחד מהגזירות"
בעקבות הכוונה של גורמי השלטון לפגוע בעולם התורה ולגזור גזירות להצר צעדיהם של לומדי התורה ומשפחות האברכים, נשא השבוע הגאון רבי אברהם אלטמן שליט"א, ראש ישיבת עטרת צבי באשדוד, שיחה מיוחדת בפני אברכי הכולל.
בדבריו ציין הגר"א אלטמן את הגזירות שמבקשים לגזור כנגד לומדי התורה ומשפחותיהם, "ואמרו חז"ל סתירת זקנים בנין, לא לפחד, כי אנחנו בונים את עצמנו ע"י זה ואח"כ זה יתבטל".
עוד הוסיף ואמר כי "על בני התורה להתבונן, כמה שאפשר להתחזק כפי דרישת רבותינו גדולי הדור ולהתחזק בענין הגזירות שלא יבואו, שכל אחד יבדוק את עצמו עד כמה זה "לשמה", הרי רואים עד כמה שרגע אחד של "קבלת עול תורה" משנה את הכל והראיה מרבי עקיבא- ברגע שראה את המים, וכן ריש לקיש שקיבל עול תורה".
"רואים שהרהור אמיתי משנה את הכל כדאמרי' בקידושין מ"ט שהרהור אחד הופך את האדם לצדיק, וזה לא חומרא אלא זה הלכה.בסדר מוסר יש אברכים שלומדים מוסר בקביעות וברצינות, ועל כולם לדעת שסדר מוסר זה חובה לכל אחד, וכן להיות "מבקש ה'" ולא רק "שבתי בבית ה'". וכל אחד כפי כוחו ובדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו וזה גם ברוחניות".
"במצב שאנו נמצאים, כפי שאנו רואים על בלעם הרשע , שכל מהותו היתה רק לקלל, הגמ' בב"ב דף ס', אמר ראויים הללו שתשרה עליהם שכינה. וזה פלא, הרי הוא רצה רק לקלל וגם מה שאמר זה התקיים במקום אחר, אך כשראה קדוש ה' משום צניעות ויש מפרשים משום היזק ראיה ומידות טובות ולכן גם הוא בירך".
"במצוות קדוש ה' יש כמה שלבים, הרמב"ם ביסודי התורה לגבי הגמ' בסנהדרין ע"ד נמנו וגמרו על ג' עבירות יהרג ואל יעבור בשונה מכל התורה, הרמב"ם כותב שבכל הדינים של יהרג ואל יעבור אם לא עמד בנסיון אין מלקין אותו איך עבר על המצווה של קידוש ה' ואם נהרג קיים מצוות קידוש ה'. ויש ראשונים שחולקים ובמה תלויה מחלקותם".
"בתורה נאמר "וחי בהם" ולא שימות בהם. יש לחקור האם זה דין כללי וחי בהם, או"ד שכל מצווה ומצווה יש וחי בהם, שאם זה דין כללי קשה לומר שישנם מצוות שבהם אין דין כזה".
וכך נראה בשי' הרמב"ם שזה הכלל, אלא שישנה מצוות קידוש השם. אך אם נאמר ש"וחי בהם" קאי על כל מצווה בפנ"ע, אפשר לומר שיש מצוות שלא נאמר דין זה [או שנאמר באופן אחר שתלוי בחקירה בדין של אונס רחמנא פטריה, האם פטור משום אונסין או משום שאינו בעל המעשה ואכמ"ל שהרמב"ם סבר שזה משום האונס ולכן פטור בכל גווני]. וזה חלק ממצוות קידוש השם ויש בזה אריכות דברים בשעות השמד.
אך יש מצוות בקידוש הש' שהרמב"ם מביא בפ"ה וכן ביומא פ"ו "ואהבת את ה' אלוקיך" – שיהא ש"ש מתאהב על ידך, כשרואים בן תורה וחזותו מוכיחה עליו, לפי המעשים והדיבור שלו והיופי של ההנהגה.
וכפי ששמעתי מהגרמ"ש שפירא זצ"ל שיופי היינו המידות שבזה מסימים "ויפה" ושמעתי מרבותי שזה הפשט בשרה בת ק' כבת כ' ליופי שהכוונה שמידות שאז זה ניכר.
"רבותי, מן השמים תובעים מאיתנו ועלינו לדקדק מאד ולברוח ממידת הכעס, ובא לכלל כעס בא לכלל טעות. בבית, שהדברים יהיו נעימים עם הב"ב וזה ספר תולדות האדם, כי האישה והילדים מסתכלים עליך. וגם בבית המדרש, הרי כתוב על תלמידי ר"ע שלא נהגו כבוד זה בזה, שיהיה דיבוק חברים וכבוד חברים".
"וכל אחד ישתדל לעלות קצת בתורה לשמה ובמוסר והעיקר לקדש ש"ש. והרמב"ם בפ"ה מביא את המצווה של קידוש ה' ובכל האופנים צריך לדקדק מאד".
"אנחנו בטוחים שיתמו חטאים ולא חוטאים ונזכה להמשיך ללמוד תורה ולהקים משפחות ושיהיה קידוש ה' ברבים".
