פריטים רבים השייכים לאדמו"רי בית ליובאוויטש מוצעים למכירה במסגרת בית המכירות 'קדם', "לרגל יום הולדתו של הוד כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא שלום דובער שניאורסון – האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש – יום ב' לפרשת חיי שרה כ' מרחשון תרכ"א" – כמופיע באתר בית המכירות.
במכירה, ניתן למצוא פריטים רבים כמו ספרי לימוד שהיו שייכים לאדמו"רים, מטבעות ושטרות כסף שחילקו לברכה, קופסאות טבק, פמוטות, גביעים ואפילו מתנה שקנה הרש"ב מליובאוויטש לנכדותיו.
עד כאן, מדובר בפריטים היסטוריים מעניינים, המציתים התרגשות עזה בקרב חובבי ההיסטוריה, האספנים, והחסידים הזוכים למבט, ולו רק מצולם, של חפצי הקדושה ששימשו את אדמו"רי החסידות.
אך במכירה הנוכחית, ישנם גם פריטים קצת פחות שגרתיים. אחד מהם הוא "ערכה להקזת דם, שימשה לרפואת האדמו"ר הרש"ב לפני הסתלקותו". הפריט השני הוא "מיטת ההסתלקות של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש".
בבית המכירות 'קדם' מסבירים כיצד ניתן לוודאות כי זו המיטה עליה שכב הרש"ב בעת הסתלקותו, וכותבים: "מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי נכדת הרש"ב הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש: "אני מעניקה בזאת במתנה… את מיטתו של סבא שלי [הרש"ב] בה הוא השתמש ברוסטוב. זו הייתה המיטה שבה הוא הסתלק". האישור מתוארך – 14 במאי 1989".
בחסידות חב"ד היו שתהו כיצד לא ידעו עד כה על קיומה של המיטה, ובבית המכירות הסבירו כי "המיטה הזאת הייתה בידי משפחת גוראריה, והם העבירו אותה לידי ידידם הרב שאול שמעון דייטש, ששמר אותה יחד עם עוד מאות פריטים נוספים אצלו במשך שנים".
באתר חב"ד און ליין, ראיינו חסיד חב"ד בשם ר' זלמן לאש, סוחר יודאיקה, שהסביר כי "חלק מהפריטים חתומים על ידי חנה נכדתו של הרבי הרש"ב וחלקם על בנה, בארי גוראריה. צריך להבין שכל השוק הזה מבוסס על אמון. חוץ מהמכתב של חנה עם עדות אישית שלה אין שום סימוכין אחרים".
"יש פריטים אישיים ממש ושייכים לרבי הרש"ב נ"ע, כגון המיטה שעומדת למכירה וכן ה'ערכה להקזת דם', שככל הנראה לא קיבלה את זה במתנה מאביה הרבי הריי"ץ וזה לא שייך לה, ולכן היחס לזה צריך להיות זהה כמו לשאר החפצים שנמצאים בספריית אגודת חסידי חב"ד".
לאש מוסיף ותוהה בקול: "לגבי שאר הדברים, איך אפשר לסמוך על חתימה כזאת, לאחר פרשיית הספרים האומללה? לגבי הרוכשים והסוחרים, איך אפשר להחזיק דברים שעברו דרכה?".
כחסיד חב"ד וכמי שעוקב באופן פרטי אחר הנושא, הוא משתף במסקנותיו האישיות לגבי המכירות והדומה להן: "לענ"ד צריך כעת להפנות את המאמצים בצד הרוחני – מוכרחים להקים קול זעקה ולעצור את ההפקרות. הרי כולם יודעים איך כינה הרבי בתקופת 'משפט הספרים' את מי שמחזיק בביתו פריטים ששייכים לספרייה – שהדבר דומה למחזיק בביתו פצצה. יתכן מאוד שזה גם חל על הפריטים הללו".
ההערכה היא כי המתעניינים העיקריים ברכישת אותם חפצים אישיים של האדמו"ר הרש"ב, הם חסידי חב"ד – מהם כאלו אשר מעוניינים לרכוש אותם על מנת להחזירם למקומם הראוי להם, בספריית אגודת חסידי חב"ד.
עושה רושם של קשוקושים. כל סיפור המתואר בספר הזכרונות של חב"ד, 'נמצא' פתאום. כולל המטבעות שקיבל הרבי הריי"צ בילדותו מאביו על כך שלמד משניות בע"פ.
הסימוכין הם מהגב' חנה גוראי' ולא השאירה צאצאים (בנה גם נפטר ערירי) כך שאין מי שיכחיש. וכך חוגגת לה תעשיה שלימה בחוצפה נוראה ומנצלת תמימותם של חסידים פשוטים.
הגיע הזמן לפתוח ועדת חקירה בנושא!!!
המומחים בספריית חב"ד קבעו כי הכל זיוף גמור. גם חתימות הרבנית חנה גורארי הן זיוף. מדובר בתעשיה שלמה שכולה פייק.
אף מומחה באף ספרייה לא קבע כי מדובר בזיוף. להיפך, העובדה שאף גורם בחב"ד לא הוציא התנגדות רשמית מעידה כאלף עדים שמדובר באמת (וייתכן שהשתיקה רומזת לכך שמעוניינים שמחירם בשוק לא יעלה, ונציגיהם האנונימיים ירכשו את הפריטים וישיבו אותם לספריית חב"ד במחיר נמוך).